"מיקור חוץ של שירותי האבחון וההערכה, שהם חלק מהליך משפטי, שונה ממיקור חוץ של שירותי רווחה אחרים, מפני שהוא כולל יסוד מעין שיפוטי", מנמקים מובילי הקליניקות המשפטיות, ומצביעים על האינטרס החבוי בחוות דעת מגורם פרטי: "גורמים פרטיים אינם מחויבים מעצם טיבם למקבלי השירות, הם מונעים מאינטרסים כלכליים של מקסום רווח, שעלולים להוביל לניגודי עניינים".
בדצמבר 2021 תוקן החוק למניעת אלימות במשפחה באופן שנועד להגדיל את מספר הגברים האלימים המופנים לטיפול, ובמטרה לצמצם את מעגל האלימות ולסייע במאבק בתופעה הקטלנית של אלימות במשפחה. תיקון החוק קובע כי בית המשפט יחויב להפנות אדם שהוצא נגדו צו הגנה מכוח החוק לבדיקת התאמה לטיפול שהוא חובה.
התיקון נכנס לתוקף באוגוסט 2022, ולצורך יישום החוק נדרש בית המשפט לקבל חוות דעת מטעם עובד סוציאלי ייעודי על התאמתו של האדם לטיפול. שר הרווחה מרגי החליט בחודש שעבר שאם משרד האוצר יתמיד בסירובו להקצות תקנים של עובדים סוציאליים לטובת עצם הקמת שירות האבחון לגברים אלימים, שכבר כמעט שנה מתמהמה, הוא ייאלץ להוציא את השירות למיקור חוץ כדי לעמוד במתחייב מהחוק.
על המכתב חתומים משפטנים מובילים בקליניקות המשפטיות, בהם עו"ד מרים זלקינד ועו"ד ועו"ס עידן חלילי מהמכללה למינהל; עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן; עו"ד ורדית אבידן מאוניברסיטת חיפה וכן עו"ד דנה גינוסר מהאוניברסיטה העברית.
שלשום הפגינו עשרות עובדים סוציאליים מול ביתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני אמרה: "הוצאה למיקור חוץ של שירות אבחון בחסות החוק לגברים אלימים היא שלב חדש וקו אדום. לא מפריטים חיי נשים".
התרעות פיקוד העורף