בדרך לביתו של יונה יהב טיפסה המכונית על הכרמל. לפני שפנינו לכיוון דניה, עצרנו לקפה כדי להרגיש קצת את העיר. בבית הקפה במרכז המסחרי שנושא את שמו של אוסקר שינדלר, אין שולחן אחד פנוי, אף שהוא גדול ורחב ידיים. "תגיד, אנשים בחיפה לא עובדים?", שואל אותי אלוני הצלם בעודי מחליף דברי נימוסים עם סמדי גוטמן, אשתו של המאמן, שיושבת ליד אחד השולחנות - ואני חושב לעצמי שזו שאלה קצת זקנה, כי ישראלים כבר מזמן לא ממש מתים לעבוד בסולל בונה בחמש לפנות בוקר, אלא מעדיפים להתחיל את היום ככה באיזי, ואולי גם לחזק את הקלישאה הישנה שתוהה מה יש כבר לעשות בחיפה ב־11 לפני הצהריים.
מטעמה של עינת קליש־רותם נמסר: ״לא נגיב לכתבה״.