השדולה לסיוע להלומי והלומות הקרב ובני משפחותיהם קיימה אתמול (שלישי) דיון בראשות ח״כ מיכאל ביטון וח״כ יצחק קרויזר על רקע המקרים של בר כלף ז״ל ואור דוניו ז״ל שהמתינו להכרה כהלומי קרב ממשרד הביטחון.
הדיון הטעון והקשה ארך כארבע שעות, במהלכו פרצה סערה. יו"ר השדולה ביטון, עצר את הדיון לאחר התפרצותם של הלומי הקרב. הסדרנים מחוץ לדיון נאלצו להפריד בין נכה צה"ל לבין חברי כנסת. נדב הירש, הלום קרב מצוק איתן אמר לראש הוועדה: "יש לך השפעה גדולה על שר הביטחון לשעבר בני גנץ שלא פתח לנו את הדלת לפני שנתיים כי מישהו גרם לו לא לפתוח את הדלת. אני מאוד מקווה שהפעם סופסוף הוא מבין שצריך לשים לב לזה, כי בסוף מי ששם קץ לחייו הוא חייל צה"ל שנפגע בקרב".
בפתח הדיון ציין יו"ר השדולה ויו"ר סיעת עוצמה יהודית ח"כ יצחק קרויזר: "כולנו רקמה אנושית אחת חיה. ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו, משהו מת בנו. איננו יכולים לעמוד מנגד ולהגיד 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' ולכן מיד כשנודע לי על מותו הטרגי של אור דוניו, פניתי אתמול לחברי ח"כ מיכאל ביטון שעומד לצידי בראשות השדולה וביקשתי שנכנס מידית לכינוס חירום את השדולה כדי למנוע את המקרה הבא".
עוד הוסיף קרויזר כי "אלה הבנים שלנו שהשאירו את הכוחות שלהם בשדה הקרב עבורם הקרב עדיין לא נגמר. ולכן מוטלת עלינו החובה להשמיע את קולם! וזוהי מטרת הכינוס חירום. לתת מענים ופתרונות לנכי צה"ל השקופים: הלומי הקרב. אנו חייבים לעשות ככל שניתן על מנת לסייע להם. אף אחד לא עושה לגיבורים האלה טובה וזוהי חובה מוסרית ראשונה במעלה להעניק להם את מעטפת התמיכה המיטבית".
הדיון התקיים בנוכחות נציגי משרד הביטחון ובראשם ראש אגף השיקום לימור לוריא, חה״כ ירון לוי (יש עתיד), חה״כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), נציגי אירגוני הלומי הקרב ונכי צה״ל ושרת ההתיישבות והמשימות המיוחדות, חה״כ אורית סטרוק שהגיעה מיוזמתה לדיון והבטיחה להעלות את זעקת הלומי הקרב ולשקף את הדברים שנאמרו בשדולה לממשלה.
במהלך הדיון עלה צורך ברור בזיהוי, ליווי ותמיכה פרו אקטיביים של חיילים לקראת שחרורם המועדים לפגיעה עצמית עקב פוסט טראומה שלקו בה במהלך שירותם הצבאי. כמו כן, העלו יו״רי השדולה את הצורך בקיום דיון המשך ומעקב בעוד כחודש.
מסקנות הדיון:
1. יש למנות קציני נפגעים ייעודיים להלומי הקרב, בדומה לקציני הנפגעים שמלווים משפחות שכולות, במפתח כ"א של 1 לחטיבה.
2. לשכלל את מוקד השירות הטלפוני ולקצר זמני המתנה למינימום.
3. להרחיב את שעות המענה למתכונת של 24/7 באופן ראוי, מקיף, ברגישות והבנה של תפקיד החירום של המוקד באירועי קצה.
4. להכין תוכנית פעולה שכוללת מיפוי, איתור, גישה, טיפול והכרה במי שהוא בסיכון גבוה להלם קרב.
5. למפות את אלו שנמצאים בסיכון לפגיעה עצמית ואובדנות לקבוצה באותו סיכון גבוה- ועבורם לדרוש הכרה מהירה במיוחד של לא יותר מ-100 ימים. בעזרת הצבא, עמותות ועובדים סוציאליים.
6. לכנס שולחן עגול במשרד הביטחון של אירגוני המגזר השלישי במימון מלא של המדינה.
7. להפריד את תהליך ההכרה מתהליך הטיפול
8. לפעול באופן פרו-אקטיבי ע״י מתן סמכות לצה"ל להצביע ולהמליץ באמצעות מפקדים וגורמי מקצוע על מי שמראש, קיים חשש או סיכון שתתפתח אצלו פוסט טראומה.
9. להקים מערך ניידות חירום למענה מחוזי בהלומי קרב המאויישת לא על ידי לובשי מדים אלא על ידי עובד/ת סוציאלי/ת, משרד הביטחון, ויש לשקול גם מתנדב הלום קרב משוקם שמכיר את המצב בו הלום מצוי בהתקף ממקור ראשון, כך שבזמן התקף, כלל הגורמים הרלוונטיים שמעורים ומכירים את המצב יהיו כדי לתת מענה חירום ראשוני.
10. ליצור קהילות טיפוליות להלומי קרב - מעגלי תמיכה של רשתות ביטחון, בקהילה.
ח”כ מיכאל ביטון: "אתמול החלטנו יחד עם חה״כ יצחק קרויזר שצריך דיון חירום וקיימנו אותו תוך פחות מ-24 שעות. יש לנו חוב מוסרי גדול למשרתים ולמשרתות בצה”ל. אם לא נטפל בהם עד 120 - אנחנו עושים פשע ועוול חברתי. הזעקה שנשמעה פה היא גדולה. רפורמת נפש אחת היא חשובה, אבל היא עדיין לא הסתיימה. עדיין ישנו אובדן חיים ומקרים של התאבדויות ונסיונות התאבדות. הרפורמה עולה מיליארד ו-300 מיליון. בכמה מיליונים אפשר לטפל בהקשבה להלומי קרב, לניסיון של אחרים. למי שיצא ועשה עבודה לבד. זה מה שאני מבקש: ראש הממשלה צריך לעסוק בדבר הזה, שר הרווחה, שר הבריאות. כמובן ששר הביטחון.
"לצד הדרישה הכלל ממשלתית, צר לי שצה״ל לא נכח בכינוס השדולה היום. ראוי והגיוני שצה״ל שהוא הגוף הבקיא בנושאי הטראומה יקדיש משאבים לטיפול וכן לאיתור וזיהוי מראש של אלו שלקראת שחרור יזדקקו לטיפול גם בחייהם האזרחיים. אחת המסקנות שעולה מהדיון היא גם שיש להציע ליווי פרו אקטיבי, תמיכה וסיוע מלאים לכל מי שפותח תהליך להכרה, שגם הוא יכול לעורר מחדש טראומה, מבלי לחכות להכרה המלאה כדי לזכות בו".