פרופ' יובל אלבשן מהקריה האקדמית אונו, התראיין בתכניתו של אריה אלדד ב-103FM והתייחס לדיון בבג"ץ על עילת הסבירות ובמיוחד להתבטאותו של השופט יצחק עמית שטען כי "דמוקרטיות מתות לאט". 

"כולם צריכים להיות שווים בפני החוק": ח"כ מהליכוד קורא לחקור את שופט העליון עמית

בפתח דבריו התייחס לשיטת הסלמי של השופט יצחק עמית, שיטה המקרינה על מערכת המשפט ומערכות אחרות - לא לדון דברים על פי מה שמונח בפנינו, אלא על פי איזה מדרון חלקלק שאנחנו יכולים להגיע אליו. 

לדבריו: "אני רק אגיד, זו דווקא שיטה אנטי משפטית, השופט עמית בדיון ה־15 העלה פתאום טענה, שכולנו יודעים שדמוקרטיות מתות לאט, בצעדים קטנים קטנים ולא בצעד גדול. ולכן, כשהם בודקים את עניין חוק ביטול עילת הסבירות, כאילו 'אם עכשיו אני ממשיך אותו, אז אנחנו צריכים להסתכל על כלל הרפורמה ולא על החוק עצמו'. בעולם המשפט אין חיה כזו, בעולם המשפט אנחנו דנים בעתירות כשהן לא תיאורטיות. מכת המדינה זה משהו שקורה – 'היום יש לי הרבה נפגעים מתאונת דרכים אז היום אני אחמיר, זה בסדר'. אבל אם אני אומר שאם אני לא אחמיר עכשיו אז אולי יקרה משהו בעתיד... אנחנו לא עתידניים, אני לא יכולים לדעת מה היה או לא היה. אז לבוא ולהעיר את ההערה הזו, שהיא דיברה כאילו לאנשים ברחוב ולא הייתה אמורה להיאמר".

עוד הוסיף: "אני מקבל שהוגים אומרים את זה ואני גם חושב שהם צודקים, אבל המשפט לא יודע להתמודד עם ההסתברות שיקרה משהו ועכשיו אני אפסול חוק יסוד. אותי הדאיג שהנושא הזה נכנס לבית המשפט, מי אמר שתמיד אני לא אוכל לבלום? מי אמר שאם אנחנו מתקרבים למקום אני לא אוכל לשים ברקס ולא להידרדר, ומי אמר שמה שאני רוצה יקרה, באמת יקרה?" 

בהמשך, התייחס להתנהלותו של השופט עמית בדיון בבג"ץ ואמר: "מדובר בבתי משפט ולכן ההערה הזו והגישה הזו של המדרון החלקלק, שיטת הסלמי, מביאים הרבה משפטנים, כולל היועצת המשפטית לממשלה, לכתוב חוות דעת משפטיות שהן טובות מאוד בתור משהו מדומיין, אבל הן לא מתאימות לבית המשפט. במיוחד בדיון כל כך מצולם, וכשכל מילה היא טעונה, אני ציפיתי שהשופטים מאוד יזהרו. השופט עמית, בדיון הזה אם הייתי במקומו הייתי מעדיף למחוק כמה דברים, גם הקטטה שהכניס אותו אליה חבר הכנסת רוטמן, היא לא הייתה במקום". 

"כששופט בכיר אומר את האמירה הזו הוא משדר מסר, הוא יחלחל לעתירות אחרות", הבהיר. "כלי שאמור לעבוד לפי איזמל ופטיש שכולנו מבינים, הוא הופך להיות, כמו שקרה בעניין הסבירות, כלי שאתה לא מבין כלום, כי כל אחד הולך למקרה הכי גרוע שהוא חושב שיקרה, אי אפשר לנהל מדינה ככה. זה הרי הולך לשני הצדדים, אני לא רואה איך מנהלים מדינה כשניזונים מחרדות, והחרדות הן תמיד הולכות למקרה הכי גרוע. בתוך עולם המשפט השיח הזה אמור להיכנס לפי הייצור שאנחנו מכירים. ובפס הייצור הזה אני לא מכיר שיטה שהיא מדרון חלקלק ש'אני לא אעביר חוק כי אני חושש שאישור החוק יביא לתוצאות גרועות'. זה מביא אותנו לשיתוק מוחלט שמשרת את בעלי הכוח. זה לא נכון לחברה וזה לא משפט".

"אתה מוכן להעריך איך יסתיים הדיון?", נשאל. "נדמה לי שברור שהחוק לא יפסל, אבל אולי יהיה משחק תחולה או תיקון בפרשנות הקיימת, אבל יזרעו כבר הזרעים לאפשרות לפסול, אבל גם פה, אני לא חושב שיהיה רוב גדול", השיב. "זה פסק דין שלא יהיה ברוב משמעותי, הוא לא יחזיק מעמד בהמשך ולכן לא תהיה לו משמעות. אני עדיין מקווה שלא יינתן פסק הדין, כי יש לנו מספיק זמן עד ינואר ואם המחוקקים יתקנו את החוק הגרוע הזה, אז העתירות האלה תותרנה, ולאף אחד לא צריך להיות אינטרס שבית המשפט העליון יגיד את דברו בעניין. אבל לצערי בתקופה הזאת היגיון זה לא משהו שמנחה את כולם". 

סייעה בהכנת הכתבה: נויה חסון 103fm