ביום שאחרי המלחמה, בכל תסריט, האחריות הביטחונית על הנעשה ברצועת עזה תישאר בידיים ישראליות - כך להערכת גורם מדיני. הדברים נאמרו היום (ראשון) בשיחה שקיים גורם מדיני עם הכתבים המדיניים.
בזמן שהם נלחמים למען ישראל - צווי עיקול והריסה נשלחים לביתם של הלוחמים הדרוזים
חברת הכנסת הכחישה בשידור את זוועות הטבח - ומנסור עבאס הגיב בזעם
תחילה, התייחס הגורם לכך כי רה"מ לא קיבל התרעה על מלחמה. "בחודשים ושבועות שקדמו ל-7.10 התרענו מפני סרבנות. יבחנו בהמשך את הקשר של הסרבנות וההשפעה על סינוואר". דברים אלה עוררו סערה, וחבר קבינט המלחמה, השר בני גנץ תקף בחריפות: "התחמקות מאחריות והטלת רפש בעת מלחמה הם פגיעה במדינה. ראש הממשלה חייב לחזור בו מדבריו באופן חד וברור". לאחר מכן נמסר מלשכת רה"מ כי "בניגוד לפרסומים, ראש הממשלה לא אמר בשום אופן שהסרבנות היא זו שהובילה את החמאס לתקוף את ישראל".
במהלך התדרוך, אמר אותו גורם בכיר כי מדובר למעשה בשינוי מהותי של תפיסת הביטחון הישראלית, שמאז השתלטות חמאס על הרצועה ב-2006 צה״ל לא נוכח בה פיזית באופן רציף בדומה לאופן שבו הוא פועל ביהודה ושומרון.
התפיסה השלטת כעת היא שמדובר בתוצאה הכרחית של יעדי המלחמה, שמשמעותם פירוק שליטת חמאס ברצועה. לא מספיק לעשות שיקום של עזה. יש להעביר אותה תהליך של דה נאציפיקציה. התרבות הזו (של רצון להרוג יהודים) עדיין קיימת ברש״פ.
חודש אחרי תחילת המלחמה בישראל ממשיכים בלחימה - ומייחסים חשיבות רבה להמשך הסיוע ההומניטרי. בדרג המדיני בישראל מעריכים כי למשך הקו שישראל הובילה בימים הראשונים אחרי האסון, של אי מתן סיוע הומניטרי לעזה עלול היה להיות מחיר מדיני קשה של אובדן תמיכה בינלאומית. כמו כן, בישראל העריכו כי אי הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה לא היה מפעיל כל לחץ על מנהיג חמאס, יחיא סינוואר. לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לסינוואר לא אכפת מהעם שלו והוא מתנהג כמו היטלר קטן בבונקר. העם שלו מעניין אותו כקליפת השום".
על אף הקונטרוברסליות של סוגיית הסיוע, בישראל רואים בו כלי שבאמצעותו משמרים את הלגיטימציה הבינלאומית להמשך הלחימה שמטרתה המרכזית היא מיטוט שלטונו של חמאס והשמדת היכולות הצבאיות של ארגון הטרור. הפעם, בשונה מסביבי הלחימה הקודמים, אין לישראל שעון חול מוכר וקבוע. עם זאת, חשוב להבין כי המצב הזה שונה כרגע יותר בגלל שיש יותר מ-200 חטופים ישראלים בידי חמאס.
חודש אחרי הטבח בדרום, העולם כבר שכח מה קרה לנו ב-7.10. מציפים אותו בתמונות של העזתים הסובלים. אבל, וזה אבל חשוב: העולם לא שוכח כי יש לנו חטופים בעזה, ביניהם - תינוקות, זקנים, נשים.
באשר לאפשרות של עסקת החזרת החטופים תמורת הפסקת אש, גורם מדיני מאוד ברור בנושא: גם אם תהיה הפסקת אש תמורת החזרת החטופים, היא תהיה זמנית וישראל תמשיך לפעול למיטוט החמאס. על פי מידע שיש בידי ישראל, רוב החטופים המוחזקים ברצועה עדיין בחיים. חמאס רואה בהם נכס.
גורם מדיני הבהיר כי ראש הממשלה נתניהו תומך בפרסום סרטון הזוועות של דו"צ לצה"ל ואומר כי היה מדובר בשירות לאומה אם המשפחות היו מאפשרות לפרסם אותו. לדברי גורם מדיני: "אנחנו במאבק קשה על דעת הקהל אנחנו בנחיתות ברשתות". גורם בכיר מבהיר כי אף פעם לא עלתה ההצעה לשחרור אזרחים זרים. באשר למגעים לשחרור החטופים, לדברי גורם בכיר, המאמץ נעשה כל הזמן, על ידי המוסד וראש השב"כ, הגורמים המוסמכים לפעולה בנושא.
בכיר מדיני מבהיר כי ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, לא מונה לשמש כשליח מטעם ראש הממשלה. לדברי הגורם המדיני, בתחילת המלחמה כהן פנה לנתניהו עם מסר ממנהיג ערבי. ראש הממשלה קיבל את המסר ושלח את כהן נקודתית לפגישה אחת עם מנהיג ערבי מסוים, לאחר מכן כל יתר המאמץ כפוף אך ורק לראש המוסד. גורם מדיני אף מדגיש כי "צירים מקבילים עלולים לסבך את העניין".
בדרג המדיני לוקחים בחשבון את הטענה כי שעון החול מתקתק, על אף התמיכה הרחבה שישראל קיבלה אחרי מתקפת החמאס בדרום: המלחמה היא לא של ימים, אלא של יעדים. לדברי גורם מדיני, הדרג המדיני הציב יעד ברור והוא נותר על כנו: היום שאחרי ללא חמאס. בישראל מגדירים את היעד כשאפתני, אך בר השגה.
בידוד זירות - זה שם המשחק בדרך להשגת היעד המרכזי של המלחמה. גורם מדיני אף מגדיר את קונספציית בידוד הזירות כמטרה עליונה, ומעריכים כי זה במידה רבה קובע את המשך ואת הצלחת המערכה.
עם זאת, על פי גורם מדיני, הערכה היא כי יכול להיות שלא תהיה לצה"ל ברירה גם בצפון, על כן הצבא נערך לאפשרות הזו אבל מראש מעדיפים שלא. הפיכת המערכה לרב-זירתית תשנה את כל תמונת המלחמה. לכן זה תסריט לא רצוי מבחינתו. נכון לעכשיו בידוד זירות - זה המצב בפועל.
להערכת גורם מדיני, המדיניות של חיזבאללה היא: להימנע ממלחמה כוללת, אך להמשיך במתקפות. את המדינות שלנו בצפון אפשר להגדיר כ"הגנה התקפתית", ישראל תוקפת יותר מאשר חיזבאללה. לדברי גורם מדיני: מדיניות חיזבאללה כרגע היא להימנע ממלחמה כוללת.
הזירה הדרומית. להערכת הדרג המדיני, בצה"ל מתקדמים לפי התוכנית: תחילה - כתשנו מהאוויר, בשבוע האחרון מתקיים התמרון הקרקעי. כל העולם הזהיר אותנו מפני הפעולה הקרקעית, טענו כי התוצאה תהיה כמו במוסול או בפלוג'ה, אבדות כבדות - גם בקרב כוחותינו וכן בקרב האוכלוסייה האזרחית בעזה. הלכנו על זה ועד כה רואים שצדקנו. לדברי גורם מדיני, "הזהרנו ומזהירים את האוכלוסייה האזרחים, הפצרנו בהם לנוע דרומה, חמאס ניסה לעצור את האנשים שברחו לדרום הרצועה - אך לא הצליח. להערכתנו, כ-800 אלף עזתים עזבו מצפון לדרום עזה".
גורם מדיני טוען כי ההתיישבות בצפון תוכל לחזור בעקבות היקף הניצחון ועוצמת הניצחון על חמאס. כמו כן, צה״ל ייערך אחרת לפריצת הגבול ולא רק לחדירה של חוליות ליישובים. אחת המסקנות מכל מה שקרה היא: צה״ל יהיה גדול יותר. המדינה תשקיע בצבא, בתקציב הביטחון, בגודל של צה"ל.
חיזבאללה לא יכול עכשיו לפרוץ את הגבול בגלל ההיערכות והמוכנות של כוחותינו. לכן האירוע של כיבוש הצפון ירד מהפרק. אם בדרום ובצפון הלקחים ממתקפת חמאס הופקו והצבא מוכן לכל תרחיש, ביהודה ושומרון התוכנית נמצאת בשלבי בהכנה.
על פי גורם מדיני, רה"מ נתניהו ביקש מהצבא להכין בהקדם תוכנית לפעולה מסיבית במקרה של אירוע דומה ל7.10 - ביהודה ושומרון. בהקשר זה מדברים על תרחיש של אלף איש שבאים מול יישוב בכניסה מסיבית. לוקחים את התרחיש הזה בחשבון. בדרום ובצפון, כאמור, כבר גובש המענה לכל תרחיש שכזה, ביו"ש מגבשים בימים אלה.
לדברי גורם מדיני, צריך ליצור מענה ביו"ש במקביל לפעולות נגד פשיעה לאומנית, אליה מתייחסים במלוא חומרה. לדברי גורם מדיני, הרוב הגורף בקרב המתנחלים הם אנשים נורמטיביים ומי שנושא באחריות על מקרי הפשיעה הלאומנית הם השוליים שמטופלים במלוא הרצינות.
באשר לטענות שעלו אחרי האסון, לפיהן נתניהו היה זה ש"טיפח" את שלטון החמאס כדי להחליש את אמו מאזן ולטרפד את התהליך המדיני, גורם מדיני הדגיש בפני הכתבים כי הטענה אינה נכונה עובדתית. נתניהן תמך בכתישת חמאס בכל מבצע ומבצע שנעשו במשך שנות כהונתו כראש ממשלה.
לדברי גורם מדיני: "במהלך המבצע 'צוק איתן', בשלב מסוים, סוגיית מיטוט שלטון בחמאס בעזה הגיע לדיון בקבינט. השאלה שעלתה הייתה: האם מישהו בין חברי הקבינט תומך בכיבוש עזה? איש בקבינט לא הצביע בעד כיבוש רצועת עזה, אף אחד לא הרים יד בעד זה. כאשר זה הגיע לרגעי ההכרעה, איש בקבינט לא תמך בכיבוש עזה".
באשר לסוגיית עתידו הפוליטי של בנימין נתניהו אחרי המלחמה, הגורם המדיני אמר לכתבים: "ראש הממשלה מסתובב ועוסק רק בדבר אחד, בניהול המלחמה. שהציבור יתעסק בזה, רה"מ לא מתכוון להתעסק בזה עכשיו".
מטעם ראש הממשלה נתניהו נמסר: "חמאס פתח במלחמה נגדנו כי הוא רוצה להרוג את כולנו ולא בגלל שם ויכוח בתוכנו. חמאס טעה - ולכן יחוסל. רק יחד ננצח".