בעת שהכוח הלוחם שנמצא בחזית מורכב מרבים מגברי העדה הדרוזית שמשרתים בסדיר ובמילואים, בצבא ובמשטרה, משפחותיהם בעורף נאלצות להתמודד עם צווי הריסה, קנסות ועיקולים שנשלחים אליהן לבתים בעקבות סעיפי חוק קמינץ.
תשובה למי מכחיש את הטבח בעוטף: הצעת החוק שהוגשה לכנסת
כזכור, החוק, שנחקק ב-2017, מאפשר לועדות התכנון לנקוט בצעדים משפטיים והליכים פליליים ללא הליך משפטי כנגד עבירות בנייה, מבלי התייחסות למחסור החמור בתכנון ובנייה והרחבת שטחי הבנייה בערים והכפרים הדרוזים.
״צעירים דרוזים רבים נמצאים תחת לחץ נוכח העובדה שהם נלחמים בחזית - ובמקביל צווי הריסה, קנסות ועיקולים ממשיכים להישלח למשפחות שלהם בעקבות חוק קמינץ שהוחל על בני העדה, וקבע באופן גורף שמרבית הדרוזים הם עברייני בנייה רטרואקטיבית למרות העובדה שכבר עשרות שנים אין הסדרת תכנון כפרי. מהות החלת החוק היא למעשה פעולה לא חוקית בעליל״, טוען צאלח אבו רוקון, יו״ר המועצה העממית הדרוזית.
״מכוח צו המצפון, הערכים והאהבה למולדת, הצעירים הדרוזים נזעקו להגן על המולדת, ואין משמעות לצו 8 מבחינתם, כי לא זה מה שהניע אותם לרוץ לחזית להגן בגופם, אלא מתוך ידיעה שאין מלחמה צודקת יותר מאשר להגן על הבית״, אומר רוקון. ״הצעירים בכלל לא אמורים לעמוד בפני התלבטות על מי מהבתים להגן - ה"בית" המולדת המאוימת מצד ארגוני הטרור או ה"בית" פשוטו כמשמעו המאויים בצו הריסה וקנס שגם אם ישולם, אינו מבטל את צו ההריסה שמופעל ופוגע בעדה שלמה ומקשה על חייהם״, הוסיף לתאר יו״ר המועצה העממית הדרוזית.
״הצעירים לא מתלבטים ויוצאים לחזית, מתוך הידיעה שיש מנהיגים מתוך העדה והממסד שערים להיעדר הצדק בדבר, והם ילחמו את מלחמתם בזמן שהצעירים הלוחמים מגנים בקצה המבצעי בגבורה, מקצועיות ונאמנות, וחלקם אף משלמים בחייהם למען קיומה של ארצנו. בנוסף, אנו חושבים שהמחויבות המיידית של המנהיגים היא לבצע שינוי קטן בחוק הלאום ולהדגיש כי גם אנחנו חלק מהמדינה של העם היהודי", הוסיף. "בינתיים, ההגדרה בחוק הלאום של ישראל כמדינה יהודית - מבטלת את כל מי שאינו יהודי בישראל, וממקמת אותו כזר בארצו״.
״חייב להגדיר את העדה הדרוזית הגדרה שתביא לשוויון צודק גם במחיר חקיקת חוק מיוחד 'חוק הלאום לדרוזים', הקפאת חוק קמינץ וביטול מיידי רטרואקטיבי לכלל הצווים, הקנסות והעיקולים, והכרה בכלל הבתים הבנויים של בני העדה הכשרים להיתר", אמר. "מעבר לכך, צריך לפעול למען הסדרת התכנון והבנייה על פי האופי הכפרי, רווי האדמות הפרטיות, על בסיס הסדרה על פי הקיים עם קביעת מסגרת זמן להחלת חוק קמינץ שוב - ובתנאי רק עד שיושלם כל עניין ההסדרה התכנוני לכלל בני העדה הדרוזית״.
אם תיקון החוקים לא ייעשו, צאלח אומר כי ״הדבר ייחשב מבחינתנו, פשוטי בני העדה הדרוזית - כהכרזת הבגידה מצד הממסד, וידיעה שאין שום כוונות אחרות לתקן את החוקים שפוגעים בנו. שלמעשה הדרוזים אחים רק כשהם חללים או מתים. עדיף שעה קודם לעצור את להרחבת השסע העמוק הקיים בין הממסד לבין העדה הדרוזית בישראל״.