המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר הגיעו לסיכום תקציבי שיאפשר לממש את החזון של המשרד להגנת הסביבה לקדם שוק פסולת מודרני בישראל והצורך ביצירת ודאות לשוק והשקעות של שני מיליארד שקלים לשנים 2030-2024, ובנוסף, סוכם על תוספת תקציבית למשרד להגנת הסביבה בהיקף של עד 49.6 מיליון שקלים, בעבור סיוע למשק הפסולת ונושאי הדברה בגין המלחמה.
בימים אלה של לחימה, מדינת ישראל זקוקה לתקציב מזומן ממקורות שונים וגם מקרן הניקיון, בהתאם להחלטת הממשלה 1023 מה-3 בנובמבר 2023.
משום כך, הוחלט שמזומן מקרן הניקיון בהיקף של 820 מיליון שקלים יעבור למדינה למימון סיוע ותגמול לחיילים ששירתו בתקופת הלחימה במלחמת "חרבות ברזל". וביחד עם סכום מזומן קודם שעליו הוחלט, יסתכם ב-1.42 מיליארד שקלים השנה. כלל הכספים הללו שבהם יעשה שימוש בהתאם לצורכי השעה, יחזרו למשרד בהרשאה להתחייב – כלומר יאפשרו למשרד אשראי ובטוחות מדינה להתחייב על ביצוע פרויקטים, ולשלם בכפוף לביצוע. הקרן מממנת פרויקטים מורכבים ארוכי טווח, שהמימון אליהם הוא בהרשאה להתחייב והתשלומים מבוצעים לאורך שנים, בהתאם לקצב הביצוע. בצורה הזו, הקרן תוכל לממש את הייעוד שלה וכן לטפל בצורכי השעה.
המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר סיכמו, כי המשרד להגנת הסביבה יתוקצב בהרשאה להתחייב בהתאם לקצב ביצוע בפועל, בשני מיליארד שקלים נוספים על בסיס הכנסות עתידיות בין השנים 2030-2024. הסכם זה יאפשר הקמת מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת וייצור ודאות לשוק, בהתאם לאסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה.
המתקנים המתקדמים לטיפול בפסולת יהיו של עיכול אנאירובי או השבת אנרגיה. אלו מתקנים עתירי הון, שנדרשת לשם הקמתם תמיכה כספית נרחבת ארוכת טווח ושנים. הסיכום יאפשר לחברות מובילות במשק להשקיע היום במתקנים חדשים, בידיעה שיקבלו את הכספים שנים קדימה במסגרת מנגנון תמיכה שיקדמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, כמו למשל תמיכה במחיר החשמל שאותם ייצרו מתקנים אלה.
שיעור הטמנת הפסולת כיום בישראל הוא כ-80%, מהגבוהים במדינות המפותחות, במידה רבה בשל העדר תשתיות מיון וטיפול בפסולת. האפשרות להשקעת תקציבים גדולים יציבים לשנים למשך שנים ארוכות היא צעד חשוב ביישום המדיניות ושינוי תמונת הטיפול בפסולת בישראל.
בנוסף לסיכום זה, אגף התקציבים יתקצב את המשרד להגנת הסביבה בסך של עד 49.6 מיליון שקלים בעבור סיוע לרשויות מקומיות בגין הוצאות חריגות בטיפול בפסולת ובהדברת מזיקים. זאת, בשל המורכבות שנוצרה במשק הפסולת וכן בנושאי מזיקים והדברה בשל המלחמה.
מצב החירום גרם לעלויות חריגות בתחום הפסולת בתחומי הרשויות המקומיות בשל הלחימה והיערכות ללחימה בדרום, ובצפון וכן אירוח תושבים שהתפנו מאזורי הלחימה. המשרד להגנת הסביבה כבר תקצב את הרשויות בצפון ובדרום ב-19 מיליון שקלים מקרן הניקיון לשם טיפול בעלויות הפסולת העודפות.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן אמרה: "בחירום, כמו בשגרה, אנחנו במשרד להגנת הסביבה מחויבים למענה מקצועי ומיטבי לרשויות המקומיות אשר פועלות ללא הרף כדי לתת שירות לתושבים ולחיילי צה"ל ששוהים בתחומן. שיתוף הפעולה ההדוק עם משרד האוצר מאפשר למשרד להתגייס תקציבית לטובת החיילים המשרתים במלחמת חרבות ברזל, ובמקביל, ליצור אופק תמיכות חדשני למשק הפסולת, באופן שיבטיח את תמיכת המשרד במתקני טיפול עתידיים לשנים קדימה".