אחרי העימות המתוקשר בין דודי אמסלם לגדעון סער אתמול בישיבת הממשלה והסערות שעורר ניר ברקת: במערכת הפוליטית גובר הרחש על האפשרות שעם המעבר הצפוי לשלב הבא של המלחמה בעזה, גם ממשלת החירום עשויה לעמוד בפני צומת דרכים. נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא צריך לחשוש רק מאפשרות שבני גנץ יבחר לפרוש מהממשלה, שכן הוא מראש הודיע שהוא נכנס "רק לזמן המלחמה", אלא גם משורה של אישים פוליטיים בתוך הקואליציה שעשויים להרוויח מערעור המצב הפוליטי הקיים. זאת, בין השאר על רקע תוצאות הסקרים.
בין השאר, לנתניהו יש סיבות לחשוש מהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שכבר אומר זאת בקולו ולא ברמז שאם בהמשך הדרך הפערים שבין מדיניות הממשלה לבין העמדות של בן גביר יתרחבו עוד יותר, הוא לא רואה את עוצמה יהודית נשארת שותפה בקואליציה.
לעומת בן גביר, סמוטריץ אינו מעביר בשלב זה איומים פוליטיים מפורשים. שר האוצר משרטט בעיקר "קווים אדומים", בין השאר כי בניגוד למצבו של בן גביר, גם אלקטורלית לא טוב לציונות הדתית לשקול כעת פרישה, בעודם מתנדנדים על סף אחוז החסימה בסקרים. נראה כי כרגע ציבור המצביעים של הציונות הדתית דוגל בתפיסה של השפעה מבפנים ולא מעודד פרישה. עם זאת , לסמוטריץ ומפלגתו ישנם קווים אידאולוגיים ברורים, לדוגמה בהתנגדות להסדר מדיני עתידי, ואם הוא ירגיש שפניה של הממשלה לפשרות בנושאים אלה הוא לא יהסס לשלם במטבע קשה – גם במחיר אובדן השותפות הנוכחית בשלטון – תמורת הדבקות באידאולוגיה. סמוטריץ כבר הוכיח בעבר שהוא מסוגל לעשות זאת, העיקר כאשר מנע בגופו את חיבורה של מפלגת רע"מ לממשלה בראשות נתניהו ובכך בפועל שלח את גוש הימין לאופוזיציה.
גם בתוך הליכוד יש לנתניהו לא מעט סיבות לחשוש. עם זאת, נראה שהאיום האמיתי פחות מבכירים שבונים את עצמם ליום שאחרי עידן נתניהו ובראשם ניר ברקת. חרף הקונספירציות שרובן מגיעות מסביבת נתניהו, ברקת מעדיף ללכת על בטוח ולא צפוי להתמודד מול נתניהו בעוד האחרון ממשיך לכהן כראש ממשלה. האיום הפוטנציאלי האמיתי על ראש הממשלה מגיע דווקא מכיוונם של חברי ליכוד זוטרים יותר שחוששים מעתידם הפוליטי וחרדים מהסקרים שמנבאים שהמפלגה עלולה לאבד אפילו מחצית מכוחה בבחירות הבאות. לא מן הנמנע כי בבוא היום, אם וכאשר יקבלו הצעה מפתה לעבור למפלגה הפורחת בסקרים כמו המחנה הממלכתי כולל הבטחת מקום בכנסת הבאה ואף תפקיד שר, אלה שבסבירות גבוהה לא ימצאו את עצמם במקום ריאלי ברשימת הליכוד הבאה לא יוכלו לסרב.
באשר ליו"ר ש"ס אריה דרעי, היום מעמדו ומעמד מפלגתו בקואליציה הם אלה שמבטיחים שקט לנתניהו. דרעי לא מאיים בפרישה והוא נחשב לגורם בכיר, משפיע ומתון בפורומים הכי בכירים. כל עוד דרעי תומך בנתניהו ופומבית לא מוכן "לשקול אופציות", יש לקואליציה בסיס איתן ויציב. עם זאת, דרעי הוא מהאנשים שלא נותנים לשותף שלהם לשכוח את העובדה למי הוא חייב את השקט. הדוגמא הטריה ביותר היא טור הפרשנות של האחרון של דובר ש"ס, אשר מדינה, שעורר רעש רב וגל של קונספירציות כאשר כתב שהציבור מצפה לראות "הנהגה צעירה".
אחרי הפרסום הדובר אמנם פרסם הבהרה לפיה "בניגוד מוחלט לפרסומים כאילו כתבתי בטורי שעמדת ש״ס היא החלפת נתניהו - זהו מצג מסולף וחוטא לאמת", אולם העברת המסר – לפיו הציבור מחפש "לא עוד ממה שהכרנו, זה הספיק לנו" עברה בהחלט.