השר לשעבר אמנון רובינשטיין הלך לעולמו היום (חמישי) בגיל 92. רובינשטיין היה נשוי לעורכת הדין רוני רובינשטיין. הם הורים לשניים וסבים לנכדים. הלווייתו של פרופ' רובינשטיין תתקיים ביום שני בשעה 13:00 בבית העלמין בקריית שאול, ארונו יוצב ביום שני בשעה 11:00, באוניברסיטת רייכמן.

רובינשטיין נולד בתל אביב והיה פעיל ציבור מגיל צעיר. בתחילת שנות ה-50 היה חבר בשורת המתנדבים, ארגון ציבורי ששם לו למטרה להילחם בשחיתות ולסייע לעולים חדשים. רובינשטיין החל בפעילות ציבורית לאחר מלחמת יום הכיפורים כשהקים במרץ 1974 את תנועת שינוי כחלק מתנועות המחאה שקמו בתקופה זו. מאוחר יותר חבר עם יגאל ידין והקים את מפלגת ד"ש - התנועה הדמוקרטית לשינוי.

עם הקמת ממשלת האחדות בראשות שמעון פרס בשנת 1984 מונה רובינשטיין לשר התקשורת. במסגרת תפקידו הנהיג מספר רפורמות, בהן הקמת הטלוויזיה המסחרית והטלוויזיה בכבלים, הקמת הרדיו האזורי והפיכת "בזק" לחברה מסחרית.

ב-1978 התפצלה ד"ש, ורובינשטיין עמד בראש החלק שנקרא "התנועה לשינוי ויוזמה" שלאחר פיצול נוסף קיבל את השם "שינוי – מפלגת מרכז". שינוי נבחרה לכנסות ה־10, ה־11 וה־12. בשנת 1992 אוחדה מפלגת שינוי עם מפלגת רצ ומפלגת מפ"ם והוקמה מפלגת מרצ כרשימה משותפת של מפלגות השלום והרפורמה החברתית-כלכלית. לאחר הקמתה של ממשלת רבין, מונה לשר המדע והטכנולוגיה ולשר האנרגיה והתשתיות.

בשנת 1994 התמנה רובינשטיין לתפקיד שר החינוך, התרבות והספורט. בתפקיד זה כיהן עד לשנת 1996. כשר חינוך זכה לפופולריות בזכות הליברליות שלו, במיוחד כלפי נבחני הבגרות, וכן דעותיו על הבחינה הפסיכומטרית, בהצהרתו שלו היה המבחן מתקיים בימיו, לא היה מגיע ללימודי משפטים.

אמנון רובינשטיין (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
אמנון רובינשטיין (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בעת כהונת הכנסת השתיים עשרה יזם רובינשטיין את הצעת חוק יסוד זכויות האדם והציע את פיצולו לארבע הצעות חוק נפרדות, בהן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. פיצול זה הביא לפריצת דרך, ושתי הצעות החוק נתקבלו על ידי הכנסת והפכו לחוקי־יסוד. ב-1977 נבחר לראשונה לכנסת התשיעית וכיהן ברציפות עד 2002.

במסגרת כהונתו כחבר הכנסת, שימש כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט (בכנסת ה-15), יושב ראש ועדת הכלכלה (בכנסת ה-14), יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה (בכנסת ה-15) וכן כיהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים. ביולי 2002 הודיע רובינשטיין כי יפרוש מהכנסת. ההתפטרות נכנסה לתוקף בסוף אוקטובר אותה שנה.

באוקטובר 2022 ייסד את מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, במטרה להתמודד עם האתגרים החוקתיים של העת הנוכחית. באוניברסיטה ספדו לרובינשטיין: "פרופ' רובינשטיין היה שותף להנחת התשתית החוקתית של חוקי היסוד ולחיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. תרומתו הגדולה של פרופ‘ אמנון רובינשטיין לתרבות החברה הישראלית ולחיים הציבוריים היא רבגונית וייחודית.

"לאמנון רובינשטיין תרומה והשפעה בתחום המשפט, עיצוב האקדמיה, תחום החקיקה והמאבק על דמותה הציונית הלאומית והכלל אנושית של מדינת ישראל. פרופ' רובינשטיין כיהן כדיקן בית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, וכמשנה לנשיא האוניברסיטה", עוד הוסיפו: "במסגרת תפקידו כשר חינוך פתח למעשה את שערי האקדמיה בפני הציבור הרחב על ידי שורה של מכללות מתוקצבות ולא מתוקצבות וחולל שינויים רבים ביחס למערכות החינוך במגזר היהודי והערבי".