מלחמת חרבות ברזל: איריס, אמו של יותם חיים ז"ל שנורה בשוגג, שוחחה היום (רביעי) עם צמד המגישים בן כספית וינון מגל בתוכניתם ב-103FM ופרשה את משנתה על ההתפתחויות האחרונות במלחמה ודעותיה על עסקת החטופים האפשרית שמתגבשת בימים אלה.
"הכדור פספס בקצת את הבת שלי": העדות המצמררת של תושב גלבוע | האזינו
מגל תקף: "תתחיל להתעורר על עצמך אתה בפוזיציה"; וכך השיב כספית
בפתח השיחה, שיחזרה את פגישתה עם מזכ"ל האו"ם, לצידן של חן זנדר שאחותה נועה נרצחה בשבעה באוקטובר ועם ג'סיקה שאיבדה את בן זוגה בן שמעוני ז"ל. "שלושתנו נכנסנו אליו, נפגשנו עם מזכ"ל האו"ם. באנו בכוונה מאוד עמוקה לנסות להזיז שם משהו אצלו, יש לי אמונה בבני אדם שאנשים הם טובים, וככה אני מתייחסת לאנשים חוץ מהחמאס. אליו התייחסנו ככה, שיש פה בן אדם שאנחנו רוצות לדבר ללב שלו, והוא היה מאוד איתנו בפגישה, הוא היה מחובר. הוא היה עם פתיחות עד כמה שהוא היה מסוגל".
"שאלנו אותו אם נפרד פעם מאדם קרוב לו, הוא סיפר על הסרטן", שיתפה. "אני דיברתי על פרידה, על הצורך לתת למשפחות החטופים להיפרד, אני לא נפרדתי מהבן שלי, לא זכיתי להיפרד ממנו. פנינו לרגש הבסיסי כבן אדם. הוא פתח את כל הסיפור הזה, וחן צילמה אותו, והיו עוד אנשים בחדר והם יכלו לעצור ואף אחד לא עצר את זה. הוא ממש מספר בפרטי פרטים על הסרטן, איך היא בסוף נפטרה בלי שהוא יהיה, הוא לא ציפה לזה".
איריס המשיכה והדגישה כי "הוא כל הזמן אמר 'זה לא מה שאתם עוברים, זה לא אותו דבר, הסבל שלכם, מה שאתם עוברים, מה שמשפחות החטופים עוברים זה הסבל הכי גדול שיכול להיות מתואר'. הוא דיבר על זה שהוא ליווה משפחות של חטופים בצ'צ'ניה, והוא יודע מה הם עברו ואיך הם השתגעו, הוא כמעט בכה ואמר 'אני מבטיח, אני עושה כל מה שאני יכול בכל הזדמנות שאני יכול'.
האמנתי לו, גלעד ארדן גם היה בפגישה ואמר לו 'אתה לא מדבר מספיק לטובת ישראל', ואז הייתה התפרצות שלו על גלעד, הוא השתיק אותו. הוא מאוד כעס, מאוד התעצבן עליו. היה איזשהו טון יותר גברי שנכנס והוא לא אהב את זה, מאוד כעס על זה. הטענה של ארדן הייתה שהוא לא מדבר מספיק באו"ם על ישראל ומה שקורה בארץ, יותר מדבר על הפלסטינים. את זה הוא לא אהב לשמוע, העלה טונים, היה מאוד לא נעים בחלק הזה".
"הוא אמר 'הזמנתי את הבנות, רוצה לשמוע אותן, רוצה לכבד את הסיפור של כל אחת ואחת מהן'", תיארה. "שאלתי אותו 'אחרי שנצא מפה, אתה חושב שמשהו אצלך ישתנה ביכולת שלך להביא את החטופים? כי אין לנו זמן'. הוא דיבר על שלוש פעימות האלה ואמרנו 'גם מתים זה ילדים של מישהו, צריך לקבור אותם, להיפרד מהם'. חזר על זה כמה וכמה פעמים שבכל הזדמנות, שהוא מאמין, מקווה. שאלתי אותו 'איך יכול להיות שבשנת 2024 לאו"ם אין יכולת לשנות את המציאות בעולם, החטיפה יכולה לקרות גם אצלך בפורטוגל', הוא אמר 'אין לנו כוח', הוא ממש הודה בזה".
על ההתמודדותה אישית שלה עם אובדן בנה יותם, סיפרה: "אני מאוד עסוקה, העולם רוצה לשמוע את הסיפור של יותם, את הסיפור שלנו. ב־25.02 יש הופעת הנצחה ליותם חיים ויונתן בוילנד, שניהם מתופפים ג'ינג'ים. הם עושים מופע הנצחה לשני הג'ינג'ים המטאליסטים. אני לא אהיה בארץ, אהיה בארה"ב אבל תהיה נציגות של משפחת חיים כמובן".
"אני מאמינה בבני אדם, ברצון הכנה של צה"ל לעשות כל מה שניתן כדי לעזור ולהנציח את יותם בצורה הכי נכונה וטובה. אנחנו לא הולכים לשום בג"צים, תביעות ושום דבר, זה לא מעניין אותנו. אנחנו עוסקים בפעילות למען ההנצחה של יותם, הדרך שאנחנו בוחרים זה איך אנחנו עוזרים לאחרים. זה מה שאני מרגישה שיותם השאיר לנו - לא להילחם, להפך, לעשות את העולם יותר טוב. כל מה שהוא במלחמות אנחנו לא שותפים", הדגישה.
עוד הסבירה כי "זה לא עושה לי טוב לשמוע את כל הביקורת, אני לא אוהבת. יש עסקאות על הפרק שהן מאוד קריטיות, וכל אחד או נותן דעה מה כן ומה לא, קשה מאוד לשמוע את זה. אני יכולה רק להגיד מה אני באמת חושבת, אני אישית, אני לא איש צבא, אני בתחושה שלי מרגישה שבאמת אסור לוותר על זה שהפעם הזו לעומת מה שאמרתי בהתחלה שהייתי יכולה לחכות בסבלנות - אם לא עושים את זה עכשיו בבת אחת, אנחנו באמת נהיה בבעיה מאוד קשה. לשחרר את כולם. לשמחתי לא נמצאת בשום קבינט, בשום מקום שמקבל החלטות, לא יודעת אם זה בידינו או לא".
בתגובה לאמירותיה תהה כספית אם שחרור החטופים צריך לבוא גם במחיר של הפסקת המלחמה ושחרור מחבלים, ואיריס הודתה: "לשחרר רוצחים אני אומרת כן. רוצחים יש בכל מקום0, גם אם הם יושבים אצלנו בכלא וגם אם לא, הרוצחים האלה רצחו וימשיכו לרצוח. השנאה כלפינו מיילדת רוצחים כל הזמן.
זה שיש כמה אלפי או לא יודעת כמה שיושבים כבר בכלא, יש מנגדם עוד כל כך הרבה אלפי. אנחנו נגיע אליהם בסוף, אם נהיה מספיק נחושים ובאמת מקצועיים מספיק. הפסקת המלחמה, פה יש לי קושי. אני לא רואה איך אפשר להפסיק את זה. אין לנו ארץ אחרת, אני כל הזמן מבינה את זה אבל במיוחד בשבעה באוקטובר, זה חזק מאוד".
"יש לי הרצאה שבניתי שנקראת 'באור ולא בבור', ואני מדברת על איך אנחנו יכולים לבחור גם ברגעים הכי קשים ובחושך הכי גרוע - לראות את הטוב ולבחור להאמין שיכול להיות טוב, ושטוב. עובדה שיותם, כל 70 הימים האלה שהאמנתי שהוא שורד, והוא שרד, החזיקו אותי עם הראש מעל המים.
הכאב הגדול שלנו, שלי ושל המשפחה שלי, על זה שיותם איננו איתנו, אנחנו לוקחים את הכאב הזה ומתעלים אותו לעשייה חיובית למען אנשים אחרים, למען מתמודדי נפש, אנשים חלשים בחברה. זה נותן המון כוח, ממליצה לאמץ את הגישה של להסתכל על חיובי. המציאות קשה, אבל שלא תהפוך אותנו לקורבנות", סיכמה.
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm