"ישראל תשמור על חופש פעולה מבצעי בכל רצועת עזה, ללא הגבת זמן, לצורך מניעת התחדשות הטרור וסיכול איומים מעזה", נכתב בתחילת המסמך. כמו כן, צוין כי "מרחב האבטחה שמוקם ברצועת עזה בשטח הגובל עם ישראל יתקיים כל עוד קיים בו צורך ביטחוני".
בנוגע לאזור מעבר רפיח, נכתב כי ישראל תפעל למניעת העברת תחמושת לשטח הרצועה. עם זאת, נראה כי נתניהו מנסה בסעיף זה להתחמק מהתייחסות ברורה לאפשרות של פעולה משמעותית עתידית באזור: "ישראל תקיים 'סוגר דרומי' בגבול עזה-מצרים, לצורך מניעת התעצמות מחדש של גורמי טרור ברצועת עזה.
'הסוגר הדרומי' יפעל, ככל הניתן, בשיתוף פעולה עם מצרים ובסיוע ארה"ב, ויתבסס על אמצעים למניעת הברחות ממצרים הן בתת-הקרקע והן מעל הקרקע, לרבות במעבר רפיח.
בנוסף, יתקיים פירוז מוחלט ברצועת עזה מכל יכולת צבאית, מעבר לנדרש לצרכי שמירת סדר ציבורי. האחריות למימוש יעד זה ולפיקוח על קיומו בעתיד הנראה לעין מסורה לישראל".
בנוסף, נתניהו מדגיש כי ישראל תפעל על מנת להביא לסגירת אונר"א, שחלק מפעיליה לקחו חלק בטבח הרצחני בחודש אוקטובר האחרון: "ישראל תפעל להפסקת פעילות אונר"א ברצועה ולהחלפתה בסוכנויות סעד בינלאומיות אחראיות".
בסיום המסמך, הביע נתניהו פעם נוספת את התנגדותו להקמת חד צדדית של מדינה פלסטינית: "ישראל דוחה על הסף תכתיבים בינלאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלסטינים. הסדר כזה יושג אך ורק במשא ומתן ישר בין הצדדים, ללא תנאים מוקדמים. ישראל תוסיף להתנגד להכרה חד צדדית במדינה פלסטינית. הכרה כזו בעקבות הטבח של ה-7 באוקטובר תעניק פרס עצום לטרור שלא היה כדוגמתו ותמנע כל הסדר עתידי לשלום".
על הנייר זה נראה מבטיח. נבנה אותם מחדש, מה כבר יכול להשתבש. אך ברגע שיתחיל הביצוע, יושלך למשחק קלף שלא הכרנו: המציאות. מהרגע הראשון יוכרזו המובלעות הללו אזורים עוינים על ידי חמאס, ואותם מנהיגים מקומיים יוקעו כמשתפי פעולה.
התרעות פיקוד העורף