בג"ץ קיים היום (שני) דיון בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה שלא לגייס חרדים, למרות שתוקפו של חוק הגיוס המסדיר חוקית את ההשתמטות פג לפני כתשעה חודשים. לבקשת "מעריב", השופטים החליטו להעביר את הדיון בשידור חי לטובת הציבור.
בסיום הדיון הודיע בג"ץ כי הוא מוציא צו על תנאי ולפיו הממשלה צריכה להסביר מדוע החלטת הממשלה לא לגייס חרדים לא תבוטל ומדוע לא תפעל לגיוס חרדים. צווים נוספים שהוצאו קובעים כי אין להפחית החל מהיום תקופת שירות של חרדים בצבא ועל הממשלה להסביר למה תקציב הישיבות החרדיות לא ייעצר, מכיוון שהם לא משרתים בניגוד לחוק.
עו"ד אלעד שרגא אמר בפתח דבריו: "כבר 25 שנים שופטי בית המשפט מסכימים איתנו שצריך שוויון בנטל הגיוס, אנחנו עדיין באותו מקום". השופט פוגלמן השיב: "השאלה המשפטית היא האם ניתן לתת פטור מגיוס בהחלטה מינהלית".
שרגא המשיך וענה: "25 שנים בהם כ-600,000 איש לא נכנסו תחת האלונקה. 25 שנים של דחיות אין קץ. ליבו הרחום של בית המשפט נותן דחיות למדינה, ואנחנו עדיין במכיניזם הזה. ההחלטה הזאת היא לא עוד החלטה בחוסר סמכות, אלא כזו שכורתת את הענף עליו יושבת מדינת ישראל. כשהצבא זועק לכוח אדם, כשמאריכים שירות של המשרתים בסדיר ובמילואים - נותנים פטור מלא לחלק שלם באוכלוסייה. ההחלטה לא סבירה באופן קיצוני. ברוך השם יש סבירות".
עו"ד אבי מילקובסקי, נציג מחלקת הבג"צים, הסביר כי החלטת ממשלה אינה מחליפה חקיקה. "החלטת ממשלה כמובן לא יכולה לגבור על ההלכה הפסוקה של בית המשפט, שלפיו הסדר דחייה גורפת של תלמידי הישיבות צריך להיעשות בחקיקה ראשית. החלטת הממשלה היא אינה מקור הסמכות", אמר.
השופט פוגלמן תהה: "האם זו לא אותה הגברת בשינוי אדרת?"
עו"ד מילקובסקי ענה: "בכל שנתון גיוס ובכל שנת גיוס, רשויות הגיוס פועלות באופן מדורג. אין גיוס של עשרות אלפי אנשים ביום אחד. לכן ממילא שנת גיוס נפרסת לכמה תאריכים. במקרה הזה שפוקעים מיד צווי הגיוס, מובן מאליו שרשויות הגיוס לא יכולות לגייס ביום אחד 63 אלף איש. היה נכון שהדרג המדיני ינחה את רשויות הביטחון כיצד לנהוג".
השופט פוגלמן אמר בתגובה לכך: "אדוני מסביר את ההיגיון. זה עדיין לא פותר את שאלת הסמכות".
נציג המדינה מילקובסקי השיב: "רוצים בתקופת הביניים להקפיא מצב. היועמ"שית, על אף שציינה קשיים משפטיים בהיבטי אי שוויון, מצאה כי ניתן לתת הנחיה לרשויות הגיוס לתקופה".
פוגלמן תהה: "איזה אינטרס ציבורי מייצגת העמדה של אדוני? אני פשוט לא מבין".
בפרקליטות טענו כי אם לא תתקבל החלטה בנושא עד חודש אפריל - לא תהיה סמכות חוקית להימנע מגיוס. "הדרג המדיני מנסה לעשות מאמצים גדולים תוך קיום שיח וניסיון להגיע למתווה אפשרי. אנחנו סבורים שאם תהיה החלטת ממשלה שתקבע לוח זמנים עד 30 ביוני ניתן להמשיך במצב הקיים. אם לא תהיה החלטת ממשלה עד אפריל - אז לא תהיה סמכות חוקית להימנעות גורפת מגיוס חרדים", אמרו בפרקליטות.
השידור אושר לבקשת מעריב
בבקשת "מעריב" נכתב כי העברת הדיון בשידור חי "תאפשר לציבור להתרשם באופן ישיר מהדיון שנוגע בנימי נפשו של כל אזרח ציוני. אי־שידור הדיון האמור יגביל את היכולת הציבורית להתרשם ממהלך הדיון באופן מלא". עוד נכתב כי "כידוע, אולמות בית המשפט העליון צרים מלהכיל את מאות אלפי משרתי המילואים והסדיר בצה"ל וכן את האזרחים שבחרו שלא לשרת וגיוסם נדרש במסגרת העתירות. שידור הדיון יאפשר לכלל הנוגעים בסוגיה הרגישה והנפיצה שנמצאת במרכז העתירות שבכותרת - לפי בחירתם, לצפות בדיון".
כאמור, שופטי בג"ץ החליטו לקבל את הבקשה, ויהיה ניתן לצפות בשידור הדיון באתר "מעריב". כזכור, ביום רביעי האחרון הודיעה הממשלה לבג"ץ כי אין לה יכולת לנקוב בלוח זמנים לחקיקת חוק הגיוס שיסדיר את אי־גיוסם של החרדים לצבא. זאת, למרות שב־1 באפריל, בעוד כחודש, תפוג החלטת הממשלה שלא לגייס חרדים, למרות שאין חוק המסדיר זאת מבחינה חוקית.
עם זאת, הממשלה מתכננת להאריך את תקופת הביניים שבה לא מגויסים חרדים. בתגובת היועמ"שית נכתב כי "ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון נמסר כי הגם שלא התגבש עד כה הסדר חקיקתי בנוגע לתלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, הרי שמתקיים בעת הזו שיח אינטנסיבי בין כל הצדדים הרלוונטיים, בניסיון להגיע למתווה אפשרי שיכלול התייחסות הן להארכת תוקפה של החלטת הממשלה והן להשלמת חקיקה בכנסת של הסדר חדש. אולם, לעת הזו אין עדיין מתווה ממשי שניתן להצהיר עליו".
היועמ"שית ציינה כי "מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת מאין כמוה, בייחוד בעיצומה של מלחמה ובתקופת כהונתה של ממשלת חירום לאומית. על כן, בשים לב לאופיו של השיח המתקיים, עוד לא ניתן לנקוב בלוח זמנים סופי לקבלת החלטות בסוגיה". היועמ"שית הוסיפה כי ככל שההחלטה של הממשלה לא לגייס חרדים לא תוארך, "לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בהקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין".