השר בן גביר הסביר את הנסיבות ואמר כי "מתחילת המלחמה שירות בתי הסוהר קלט 5,000 מחבלים, זה פי 2 ממספר האסירים הבטחוניים שהיו. שב״ס מאלתר פתרונות זמניים, אבל חסרים דברים בסיסיים כמו סוהרים עבור אלפי האסירים הללו. חייבים לתקצב עוד מקומות. האוצר אמר לנו שנותן כסף עבור זה למשרד הביטחון, ולמשרד הביטחון אמר שנותן לנו. בפועל הם פשוט לא נתנו לאף אחד".
עוד קודם לכן שר הפנים משה ארבל מש"ס כתב בקבוצת ווטסאפ של הממשלה: "קיצוץ רוחבי הוא מנגנון טיפש שלא לוקח בחשבון סדרי עדיפויות. את תקציב המדינה והסיכומים התקציביים העברנו אחרי שבעה באוקטובר. היה ברור לכולם שיש גידול בכמות האסירים והעצירים ושיהיה צורך במתקני כליאה נוספים. אז מה בעצם הבאנו לאישור הממשלה והכנסת תקציב שהוא ישראבלוף?".
כאמור, על פי עמדת שר האוצר על ההמשרד לביטחון לאומי להקצות את הסכום הנדרש כי הרי הנושא אינו חדש ונידון מספר פעמים בקבינט עוד לפני אישור התקציב. מנגד, במשרד לביטחון לאומי טוענים כי הכסף לטובת מקומות הכליאה לא יבוא על חשבון התקנים הדרושים במשטרה וכו'.
בשל כך, במשרד לביטחון לאומי ושירות בית הסוהר הזהירו "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נקלטו בשירות בתי הסוהר 4,912 אסירים ביטחוניים. תקן הכליאה בשב"ס עומד על 14,500 כלואים, בעוד שמספר הכלואים בפועל עומד על למעלה מ21,000. לאור התפוסה הגבוהה בכ-50% מתקן הכליאה תוך שימוש בפתרונות זמניים, לצד עליה מתמדת של עשרות עצורים ביום, בעוד מספר ימים שירות בתי הסוהר לא יוכל לקלוט אסירים ביטחוניים נוספים. על מנת שלא לפגוע במאמץ המלחמתי, שירות בתי הסוהר והמשרד לביטחון לאומי הציגו לממשלה תכנית חירום לצורך המשך קליטת אסירים ביטחוניים נוספים, ככל שהתכנית תמומש, ניתן יהיה לקלוט אסירים נוספים".
התרעות פיקוד העורף