סאגת מינוי שר הבריאות, אשר הובאה בשערי בג"ץ על ידי סיעת "יש עתיד", הביאה היום (ראשון) להחלטה דרמטית.
סגן השר, ח"כ יעקב ליצמן, ייאלץ להכריע בתוך חודשיים האם להתמנות כשר בריאות במשרה מלאה, או לעזוב את תפקידו, וזאת בעקבות החלטת השופטים.
בכל ממשלות ישראל כיהן מאז הקמת המדינה רק שר חרדי אשכנזי אחד, השר יצחק מאיר לוין שהיה שר הסעד מטעם אגודת ישראל. מאז לא היתה המפלגה החרדית-האשכנזית חברה בממשלה עד 1977, אז הצטרפה אגודת ישראל לקואליציה על סמך מפתח שהפך לנוהג עם השנים: קבלת ראשות ועדת הכספים וסגן שר במעמד שר, וזאת מסיבות אידיאולוגיות, כדי לא לשאת באחריות על כל ה"עבירות" שנעשות תחת אחריות הממשלה, כמו חילול שבת בפרהסיה, או חינוך ל"כפירה". מסיבה זאת, לא תפקדו חבריה מעולם כשרים באופן רשמי.
מפלגת 'יש עתיד', אשר הגישה את העתירה, בירכה על החלטת בג"ץ היום: "מברכים על החלטת בית המשפט הערב, שקיבל את העתירה והודיע כי בראש משרד הבריאות צריך לעמוד שר במשרה מלאה. האינטרס הציבורי ניצח את האינטרס הפוליטי. בג"ץ הודיע היום לממשלת ישראל שנגמרה תקופת הקומבינה הפוליטית - לאזרחי ישראל מגיע שר בריאות במשרה מלאה.
ממשרד ראש הממשלה הודיעו בתגובה: "נכבד את החלטת בג"ץ". במידה וליצמן אכן יתמנה לשר, מספר השרים, לעת עתה, לא יגדל, עקב פרישתו של דני דנון, שעובר להיות שגריר ישראל באו"ם.
מלשכתו של השר ליצמן נמסר: "קיבלנו את פסיקת בג"ץ ונלמד את משמעותה. הנושא יובא לדיון בפני חברי מועצת גדולי התורה שיתנו הכרעתם וכך ננהג".
המועצה צפויה להתכנס ביום רביעי בירושלים, לישיבה שתוכננה מראש כדי לדון בהכרעת בג"ץ אחרת שאיפשרה את פתיחת מתחם הקולנוע "יס פלאנט" בשבת בבירה. ביהדות התורה מעריכים כי ליצמן הנחשב לסגן שר מוערך, יקבל מהרבנים היתר להתמנות לשר במשרה מלאה.
שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן, הגיבה להחלטת בג"ץ למנות שר בריאות ואמרה כי מדובר בהכרעה חסרת תקדים.
"אין ספק כי המרוויחה העיקרית מפסק הדין היא מערכת הבריאות שבראשה יעמוד שר במשרה מלאה עם אחריות ועם סמכות, אך יש כאן גם קביעה האומרת שאין סמכות ללא אחריות", אמרה גרמן.
גרמן הצביעה על משמעות הפסיקה והוסיפה כי "לראשונה מזה עשרות שנים יהדות התורה תשב סביב שולחן הממשלה ותהיה אחראית להחלטותיה. יהיה בכך צעד משמעותי להכלת המגזר החרדי כחלק מהחברה בישראל".
"מערכת הבריאות היא אחת המערכות הסבוכות והבעייתיות ביותר שיש במדינת ישראל ומגיע לה שר שיוכל למלא את התפקיד עם כל הסמכויות והאחריות הנדרשת משר במדינת ישראל. כמובן שלא מדובר במלחמה נגד החרדים, אלא נגד תרבות הקומבינות והג׳ובים״.
ממשרד ראש הממשלה הודיעו בתגובה: "נכבד את החלטת בג"ץ". במידה וליצמן אכן יתמנה לשר, מספר השרים, לעת עתה, לא יגדל, עקב פרישתו של דני דנון, שעובר להיות שגריר ישראל באו"ם.
מלשכתו של השר ליצמן נמסר: "קיבלנו את פסיקת בג"ץ ונלמד את משמעותה. הנושא יובא לדיון בפני חברי מועצת גדולי התורה שיתנו הכרעתם וכך ננהג".
המועצה צפויה להתכנס ביום רביעי בירושלים, לישיבה שתוכננה מראש כדי לדון בהכרעת בג"ץ אחרת שאיפשרה את פתיחת מתחם הקולנוע "יס פלאנט" בשבת בבירה. ביהדות התורה מעריכים כי ליצמן הנחשב לסגן שר מוערך, יקבל מהרבנים היתר להתמנות לשר במשרה מלאה.
"סגן שר במתווה של שר - קצה גבול היכולת הפורמלית"
בסופו של יום נׂאמר דברינו במבט צופה פני עתיד, ואכנה זאת 'התראת בטלות'... נראה כי המוסד של 'כאילו', של סגן שר הממלא את פונקציות השר עד קצה גבול היכולת הפורמלית כשהשר המכהן הוא ראש הממשלה, להבדיל מסגן שר במתכונתו הבסיסית, הוא מוסד הקרב לתום דרכו.
בסופו של יום נׂאמר דברינו במבט צופה פני עתיד, ואכנה זאת 'התראת בטלות'... נראה כי המוסד של 'כאילו', של סגן שר הממלא את פונקציות השר עד קצה גבול היכולת הפורמלית כשהשר המכהן הוא ראש הממשלה, להבדיל מסגן שר במתכונתו הבסיסית, הוא מוסד הקרב לתום דרכו.
לסיום, כתבו השופטים: "נסיים בהארה מאלפת מהמשפט העברי בדבר המשמעות הראויה של "שר". הרב שמשון רפאל הירש, שחי בגרמניה במאה ה-19, הסביר את המשמעות של השמות "שרי - שרה" בפירושו על החומש בספר בראשית (בראשית יט, טו). הוסבר כי אחד מהשורשים בעברית המורים על מושג השלטון הוא "שור", ומשורש זה צומחת המילה "משורה".
וכך כתב: "המשורה איננה מידת אורך, אלא מידת היקף... השר קובע מידה, שומר על המידה ומחזיר כל דבר למידתו הראויה לו. ואכן, השר אינו שליט עליון; אלא הוא פקיד בכיר, הכפוף למרותו של השליט העליון. הוא ממונה על תחום מסוים; ועליו לדאוג, שהכול יתנהל שם בשיעור ובמידה – של חוק שנקבע... ועוד מתברר מדברי רבותינו (בבא בתרא פט ע"ב), ש"משורה" היא מידה קטנה ביותר... הווה אומר: המשורה היא מידה עדינה ומדויקת לדברים בעלי ערך רב; שכן, רק דברים שערכם הוא רב, נמדדים במידה כה קטנה...".
וכך כתב: "המשורה איננה מידת אורך, אלא מידת היקף... השר קובע מידה, שומר על המידה ומחזיר כל דבר למידתו הראויה לו. ואכן, השר אינו שליט עליון; אלא הוא פקיד בכיר, הכפוף למרותו של השליט העליון. הוא ממונה על תחום מסוים; ועליו לדאוג, שהכול יתנהל שם בשיעור ובמידה – של חוק שנקבע... ועוד מתברר מדברי רבותינו (בבא בתרא פט ע"ב), ש"משורה" היא מידה קטנה ביותר... הווה אומר: המשורה היא מידה עדינה ומדויקת לדברים בעלי ערך רב; שכן, רק דברים שערכם הוא רב, נמדדים במידה כה קטנה...".
"גם מדברים אלה ניתן לעמוד על הייחוד בתפקידו של השר, ועל השוני בינו לבין סגנו – כל אחד על פי מהות והיקף תפקידו".
בג"ץ אף התייחס ספציפית אל סגן השר ליצמן וכתב: "אין המטרה לבקר את סגן השר הרב ליצמן. השתלשלות הדברים מעידה על קבלת אחריות לתפקיד על ידו, ורצון לפעול ולהשפיע ישירות על משרד חשוב זה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי. ועדיין, אין הדבר מתיישב עם הוראות החוק. נערך ניסיון להכשיר את המעשה דרך מתווה מסוים. על מתווה זה אומר כי בא לתקן ויצא מקלקל".
פרופ' פרופ' אביעד הכהן, דיקן ביה"ס למשפטים והמרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" התייחס לפסיקה ואמר כי מי שיקרא היטב את פסק הדין יבין שבניגוד לדעה הרווחת בציבור, השופטים ממש אינם מתכוונים להתערב בהרכבת הממשלה".
"הם גם לא קובעים שליצמן יהיה בהכרח שר. הם רק קובעים, שהגיעה העת להפסיק את תרבות ה'ישראבלוף', שבה סגן שר מכהן בפועל כשר, מקבל את כל ההחלטות המשמעותיות במשרד, וראש הממשלה הוא רק 'כאילו השר", הוסיף הכהן.
לדבריו משמעותה של הפסיקה אינה כי מינויו של ליצמן רק כסגן שר היא בלתי חוקית. "גם לפי פסק הדין, אין מניעה שאחריות-העל על המשרד תוטל על אחד השרים האחרים, שאינו עמוס בעבודה כמו ראש הממשלה. זה יכול להיות שר בלי תיק, או שר שכאורך תוארו כך היקפו המצומצם של המשרד שעליו הוא מופקד".
"הם גם לא קובעים שליצמן יהיה בהכרח שר. הם רק קובעים, שהגיעה העת להפסיק את תרבות ה'ישראבלוף', שבה סגן שר מכהן בפועל כשר, מקבל את כל ההחלטות המשמעותיות במשרד, וראש הממשלה הוא רק 'כאילו השר", הוסיף הכהן.
לדבריו משמעותה של הפסיקה אינה כי מינויו של ליצמן רק כסגן שר היא בלתי חוקית. "גם לפי פסק הדין, אין מניעה שאחריות-העל על המשרד תוטל על אחד השרים האחרים, שאינו עמוס בעבודה כמו ראש הממשלה. זה יכול להיות שר בלי תיק, או שר שכאורך תוארו כך היקפו המצומצם של המשרד שעליו הוא מופקד".