במחנה הציוני ובמכון לדמוקרטיה מביעים התנגדות חריפה להצעת חוק הלאום של ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) שתועלה ביום ראשון הקרוב בועדת השרים לענייני חקיקה.
 
במחנה הציוני תקפו היום את הצעת החוק המכונה 'חוק הלאום' ואמרו כי "מי שחושב שהוא מצביע על חוק שיחזק את מדינת ישראל טועה ומטעה. הצעת החוק מנוגדת לחלוטין למגילת העצמאות, לפיה יהיה "שיוויון זכויות לכל אזרח, ללא הבדל דת גזע ולאום", ומשמיטה את החלק השני של המשפט. זהו חוק אנטי ציוני, אנטי יהודי ואנטי דמוקרטי".
במחנה הציוני הוסיפו: "ראש הממשלה ניסה השבוע לשכתב את ההיסטוריה ונאלץ להסביר את עצמו, ראוי שיורה לממשלתו שלא לשכתב את מגילת העצמאות".

הצעת החוק של ח"כ דיכטר  ו-13 חברי כנסת נוספים ממפלגות הליכוד, הבית היהודי, כולנו וישראל ביתנו באה להגדיר בחוקי היסוד את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וכי לעם היהודי יש במדינה זכות ייחודית להגדרה עצמית לאומית.

"בישראל 11 חוקי יסוד, ואף אחד מהם אינו עוסק בזהותה והגדרתה הלאומית של המדינה. החוק נועד להגן על מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, באופן שהוא מעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", הדגיש ח"כ דיכטר.

המכון לדמוקרטיה: "הצעת החוק טומנת בחובה כשלים קשים"

גם במכון לדמוקרטיה הביעו התנגדות להצעת החוק. בחוות הדעת, אותה כתבו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, נטען כי מדובר ב"הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה-יהודית ודמוקרטית". קרמניצר ופוקס מסבירים, כי "מדובר בחוק יסוד שתכליתו לקבוע את זהותה של המדינה ללא כל איזון בין היותה מדינת לאום להיותה מדינה דמוקרטית, ובכך יש דחיקה של היסוד הדמוקרטי במדינה מן המרכז אל שולי השוליים. מהפכה המשנה מן היסוד את הסדר החוקתי הקיים במדינת ישראל מאז הקמתה".

עוד נטען, כי הצעת החוק טומנת בחובה כשלים קשים שיביאו לעיגון בחוק של עקרונות בלתי דמוקרטים כמו הקמת יישובים קהילתיים ליהודים בלבד, הדרת השפה הערבית ופגיעה בפעילות מערכת המשפט. כל זאת, בנוסף לפגיעה הבלתי הפיכה ביחסי יהודים-ערבים בתקופה רגישה זו ולפגיעה בתדמיתה הבינלאומית של ישראל כדמוקרטיה מערבית.
לבסוף, טוענים החוקרים, כי מדובר בחקיקה ללא כל תכלית: "מחד ההצעה טוענת כי קיימת הסכמה רחבה בציבור על הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ומאידך, נחיצות החוק מוסברת בכך שיש המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. תמוה כיצד ניתן לטעון ברצינות שהתעורר צורך חדש כזה בעת האחרונה, שכן מאז הקמת המדינה ועד היום הסכימו עמי האזור לזכותו של העם היהודי למדינה ונשאלת השאלה - האם בעקבות חקיקת חוק כזה ישנו בעלי הדעה ההפוכה, את עמדתם".

דיכטר: "מקבל משנה תוקף במיוחד בזמנים אלו"
 
הצעת החוק הנוכחית של דיכטר גובשה ועוצבה לאחר אינספור התייעצויות עם משפטנים, מומחים ונציגי המפלגות השונות. ח"כ דיכטר, יזם כבר לפני כ-4 שנים את הצעת חוק הלאום הראשונה שעוררה סערה ציבורית וטורפדה על ידי יו"ר קדימה דאז ציפי לבני.

לדברי דיכטר, במטרה להרחיב את הבסיס הקונצנזואלי סביב ההצעה נערכו בהצעה שינויים והתאמות תוך שמירה על זכויות המיעוטים, חופש הדת וההגנה על המקומות הקדושים לכל הדתות. דיכטר הוסיף כי "חוק יסוד שכזה מחויב למציאות בה השאיפה הפלסטינית למחיקת מדינת הלאום של העם היהודי כבר לא מוסתרת. אירועי החודשים האחרונים הוכיחו לכל מי שעוד היה צריך הוכחה, כי יש כאן מאבק על דמותה של המדינה וזהותה הלאומית. המסכות ירדו והשאיפה הפלסטינית כבר אינה מוסתרת. אנו שומעים בהפגנות ובראיונות את מנהיגי הפלסטינים  מדברים על חיסול מדינת הלאום היהודי, ודרישה לקבל את הארץ כולה - ממטולה דרך תל אביב ועד באר שבע ואילת".
 
לדברי דיכטר, חוק הלאום מקבל משנה תוקף במיוחד בזמנים אלו, בהם יש המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו, ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. "מדינת ישראל הדורשת מיריביה להכיר בה כמדינתו של העם היהודי ומבקשת מתומכיה בעולם גיבוי לדרישתה זו צריכה להיות מסוגלת להכריז בנורמה החקיקתית העליונה הנוהגת בה כי היא עצמה נושאת בגאון את זהותה זו", ציין דיכטר והדגיש כי בכוונתו לקדם ההצעה נוכח העיכוב הרב בהקמת הצוות לגיבוש חוק הלאום כפי שסוכם בהסכמים הקואליציוניים.