בפתיחת תוכניתו ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" אירח הבוקר (חמישי) גבי גזית את דוד צור, ניצב במשטרה בדימוס וחבר כנסת לשעבר, שאמר: "משטרת ישראל בעין הסערה ואינה יורדת מהכותרות. פרשת החייל היורה מחברון אינה מרפה מצה"ל. כך מסמך יצחקי, וריטמן נגד ניר, ולהפך, וחוזר חלילה, גוררים את המשטרה להסביר פעם ליועץ המשפטי - לגיטימי, ופעם ליושב ראש הכנסת - לא לגיטימי, ולאחרון הח"כים, את המובן מאליו, למה היא מחזיקה בחומר מודיעיני. במדינה בה יושבים בכלא ראש ממשלה, נשיא, שרים, ח"כים או בכירי המשק והכלכלה בדרכם לשם, צריכה מידה רבה של צביעות כדי להעמיד את הנושא הזה במרכז הדיון. השאלות המטרידות צריכות להיות כיצד פרשיות אורכות שנים, ותיקים אורכים זמן של דור, מתמסמסים ואינם פתורים. לא מופרך לשאול מי רוצה משטרה חלשה ומוחלשת, חבולה ומתגוננת".


"נכון, חלק מהביקורת המוצדקת, הרוויחה המשטרה בצדק וביושר, פרשיית הניצבים, סאגת מינוי המפכ"ל, שהמחישה והעצימה את הבעת חוסר האמון של הדרג הפוליטי-מדיני, בעידוד התקשורת, וכן הקטטות הפנימיות, הדלפות ועוד מיני בישין. אך האם זו המשטרה ואין בלתה? למשטרה ישראל אלפי ממשקים ביום עם הציבור. בדרך כלל כנותני שירות לציבור הנורמטיבי, ודעתם של אלה הפוגשים בשוטרים טובה הרבה מזו הנשקפת מאירועי הקצה או אירועי הקיצון".

"הקצינה המסורה מהסדרה "גיבורים" היא הפנים האמיתיות והלא חריגות של המשטרה, לוחמי מג"ב בתפר, או בירושלים, המגנים בגופם, בניסיון לעצור את גלי הטרור המכים בנו למעלה משנה, מחפים על חידלון ורפיון של הדרג המדיני-פוליטי, באומץ ובמסירות והקרבה. ראשי ארגוני הפשע ירדו למחתרת, או רובם בכלא, או שיצאו מהמדינה ומפעילות. משטרת ישראל היא משומרי הסף החשובים ביותר בדמוקרטיה השברירית שלנו. בציפייה שהפוליטיקאים, שנהנים לחבוט בה, יגלו אחריות ופרופורציה, מוגזמת. אך מהתקשורת, כן דווקא מהתקשורת, אולי כן ניתן לצפות. נכון, המשטרה לא חפה מטעויות, לא חסינה מביקורת, נלחמת בהדלפות וזה חיוני ביותר, ולא אמור לפגוע בעבודת התקשורת, ולא בא על חשבון שקיפות. ביקורת? כן. השתלחות? לא. רגע לפני שזה יהיה מאוחר".
 
"גבי גזית", כל בוקר ב-10:00 ב"רדיו ללא הפסקה 103FM"

עריכת תוכן 103FM: אסף נבו