שיעור התמיכה בפתרון שתי המדינות הולך ומצטמצם בקרב ישראלים ופלסטינים כאחד, כך עולה מסקר שמתפרסם היום (שני) על ידי המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים (PSR) ברמאללה והמכון הישראלי לדמוקרטיה. על פי הסקר 51% מהפלסטינים ו-59% מהישראלים תומכים בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בקרב הישראלים 53% בלבד מהיהודים מאמינים בפתרון זה לעומת 87% מקרב ערביי ישראל התומכים בו.

בסקר שהתמקד בעמדות הציבור לגבי הסדר שלום קבע, ביכולת לתת אמון בצד האחר ולהתפשר עמו, ובאי האמון והפחדים ההדדיים, נמצא עוד כי רק 39% מהפלסטינים ו-46% מהישראלים (39% מהיהודים ו-90% מהערבים) הביעו תמיכה ב"חבילת ההסדר", המבוססת על סבבי המשא ומתן הקודמים. החבילה כללה, בין היתר: הקמת מדינה פלסטינית מפורזת, נסיגה של ישראל לקו הירוק (גבולות 1967) כולל חילופי שטחים כנדרש, איחוד משפחות בישראל של 100 אלף פליטים פלסטינים, ירושלים המערבית כבירת ישראל וירושלים המזרחית כבירת פלסטין וכן סוף הסכסוך וקץ התביעות ההדדיות.

התמיכה בחבילה בת תשעת הסעיפים בללו הייתה גבוהה יותר בקרב הישראלים היהודים החילונים (56%), לעומת המסורתיים (35%), הדתיים (10%) והחרדים (9%). בדומה, נמצאה תמיכה גבוהה יותר בחבילה, בקרב הפלסטינים שהגדירו עצמם "לא דתיים" (63%) או "די דתיים" (41%), לעומת אלה שהגדירו עצמם "דתיים" (35%).

התמיכה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב הישראלים היהודים שהגדירו עצמם שמאל או שמאל מתון (84%), לעומת אלה במרכז (59%) בימין המתון ובימין (18%). בצד הפלסטיני 57% ממצביעי פת"ח תמכו בהסדר, לעומת 25% ממצביעי חמאס ו-46% ממצביעי הסיעות האחרות.

תומכי מרצ, ארכיון. צילום מסךתומכי מרצ, ארכיון. צילום מסך

יש לציין כי רבע מן הפלסטינים והישראלים שהתנגדו לחבילת ההסדר אמרו שישנו את דעתם אם ההסדר יכלול הסכם שלום ישראלי-ערבי מקיף יותר או כלל אזורי.

כשנשאלו על נכונותם להכרה הדדית בזהות הלאומית של שתי המדינות כחלק מהסכם השלום, רוב בין הישראלים (64%) ומיעוט בין הפלסטינים (43%) תמכו בהכרה הדדית כזו.



מה יביא שלום?

בקרב הפלסטינים 44% העדיפו משא ומתן רב-צדדי, ואילו הישראלים (40%) העדיפו שיחות דו-צדדיות (משא ומתן ישיר). ואם בשיחות רב-צדדיות מדובר, הן הישראלים (28%) והן הפלסטינים (22%) מעדיפים סיוע של פורום ערבי (בהשתתפות סעודיה, מצרים וירדן). כל המסגרות האחרות – שיחות בהנהגה אמריקנית (ישראלים - 26%, פלסטינים - 8%), שיחות בהנהגת האיחוד האירופי (ישראלים- 7%, פלסטינים- 20%), או בהנהגת האו"ם (ישראלים - 12%, פלסטינים - 22%) מקובלות יותר על צד אחד אך לא על הצד האחר.

כאשר נשאלו מדוע לדעתם סבבים קודמים של המשא ומתן כשלו, רוב הפלסטינים (62%) האשימו את הישראלים, ואילו רוב הישראלים (52%) האשימו את הפלסטינים. כך, רק 43% מהפלסטינים ואחוז זהה מן הישראלים מאמינים כי הצד האחר רוצה בשלום.



התפיסה לגבי ה"אחר"


הפלסטינים והישראלים רוחשים אמון מועט אלה לאלה. 89% מהפלסטינים סבורים כי אין לתת אמון בישראלים ואילו 68% מהישראלים חושבים כך לגבי הפלסטינים. זאת ועוד, 50% מהישראלים היהודים, 61% מהישראלים הערבים ו-70% מהפלסטינים מסכימים כי "שום דבר אינו טוב עבור שני הצדדים. מה שטוב לצד אחד רע לצד האחר".

באותו הקשר, 54% מהפלסטינים סבורים כי מטרתה של ישראל להרחיב את גבולותיה, לספח את כל השטחים שבין הירדן לים ולגרש משם את כל הפלסטינים. 27% חושבים כי מטרתה של ישראל היא לספח את הגדה המערבית אך לא לתת לפלסטינים זכויות פוליטיות.

בקרב הישראלים 35%(40% מהיהודים ו-8% מהערבים) חושבים כי השאיפה העיקרית של הפלסטינים היא לכבוש את מדינת ישראל ולחסל את רוב היהודים; 19% סבורים כי השאיפה של הפלסטינים היא לכבוש את כל מדינת ישראל. ואולם, רק 12% מהישראלים אמרו כי מטרתה של ישראל היא לספח את הגדה המערבית ולגרש את הפלסטינים המתגוררים שם.

אנשי הליכוד, ארכיון. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90אנשי הליכוד, ארכיון. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

רק 10% מהפלסטינים אמרו כי השאיפה הפלסטינית העליונה היא לכבוש את מדינת ישראל ולחסל את רוב היהודים. 65% מהישראלים אמרו שהם מפחדים מהפלסטינים. לעומת זאת 54% מהפלסטינים דיווחו דווקא שאינם מפחדים מהישראלים.

כמחצית (49%) מן הפלסטינים מעריכים את המצב הכללי של ישראל כ"טוב", אך את המצב בצד שלהם כ"רע" (ברצועת עזה 72%, בגדה המערבית 46%). שיעור הישראלים המעריכים את המצב בגדה המערבים כ"רע" הוא 43% ואת המצב בישראל כ"טוב" (39%) או "ככה -ככה" (36%).

הסקר נערך במימון האיחוד האירופי (EU) ובשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר ברמאללה ובירושלים. הסקר שחלקו נערך בשפה הערבית וכלל ראיונות פנים מול פנים, בוצע בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה בחודש יוני. הסקר בישראל בוצע בעזרת ראיונות טלפוניים בשפות עברית וערבית גם כן בחודש יוני. המרואיינים בשני המדגמים מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת הכוללת אנשים מגיל 18 ומעלה. לצורך הסקר רואיינו 1,270 פלסטינים ו-1,184 ישראלים.