הוויכוח על גורל שטחי יהודה ושומרון החל מיד עם שחרורם במלחמת ששת הימים ב־1967. במסמכים שמפרסם הבוקר משרד ראש הממשלה לרגל 50 שנה למלחמה אפשר למצוא מספר דוחות שהכין מי ששימש שר המשטרה בממשלת לוי אשכול, אליהו ששון, ב־19 ביולי 1967 במסגרת סקירה כללית של המצב ביהודה ושומרון לאחר המלחמה, תוך דגש על מצב האוכלוסייה המקומית בשטח, על סכנות הטרור (אז החבלה), ואף על בעיית הפליטים - נושאים שמלווים אותנו עוד מאז.



בדוח "גורל הגדה המערבית" שכתב ששון הוא מתייחס לאפשרויות העומדות בפני ישראל בנוגע ליהודה ושומרון, מפרט אותן ומציג את עמדתו לגביהן. הנושא הראשון שאליו מתייחס הדוח הוא שימוש בשטחים ששוחררו לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים, תוך הענקת אוטונומיה לפלסטינים בריכוזי הערים בגדה המערבית, בדומה, אגב, לתוכניתו הנוכחית של השר נפתלי בנט. ששון טען כי אין להאמין שהפלסטינים יסתפקו באוטונומיה והזהיר כי הם ידרשו בעתיד או מדינה עצמאית או - וזאת נראית דאגתו העיקרית - זכות הצבעה בבחירות במדינת ישראל.



פחד מהאיום הדמוגרפי. אליהו ששון, צילום: פריץ כהן, לע"מ
פחד מהאיום הדמוגרפי. אליהו ששון, צילום: פריץ כהן, לע"מ



לא יסכימו להסתפק באזרחות ללא זכות ההצבעה



כשמונה חודשים לאחר מכן, ב־15 במרץ 1968, הציג ששון את התנגדותו הנחרצת לסיפוח יהודה ושומרון תוך הצגת עשר נקודות שנשמעות כאילו נכתבו היום על ידי נציג של אחת ממפלגות השמאל בכנסת. שני הסעיפים הראשונים מתייחסים למה שאז לא היה לו שם, אך כיום מוכר כ"איום הדמוגרפי". ששון מפרט כי אם יסופחו השטחים, האוכלוסייה הערבית בישראל תהווה 45%־40% מהאוכלוסייה הכללית. השר גם טען אז כי אי אפשר להניח שהפלסטינים יסכימו שלא לקבל את זכות ההצבעה ויתקוממו נגד זאת. ששון גם מציין כי במקרה כזה העולם לא יעמוד לצדנו, כשהוא מזכיר את מאבק השחורים נגד האפליה במדינות דרום ארה"ב כתמרור אזהרה לפתרון מסוג זה.



בנוגע לרעיון של עלייה מאסיבית של יהודים למדינת ישראל, ש"תאזן" את המצב הדמוגרפי, הביע ששון תקווה. עם זאת, הוא ציין כי הוא לא רואה גל עלייה בדרך, אלא אם ברית המועצות תפתח שעריה, כפי שאכן קרה בתחילת שנות ה־90. השר ששון ציין כי דווקא הפיכת ישראל למדינה דו־לאומית תרחיק את יהדות העולם ממנה, מכיוון שלטענתו היא לא תהיה יותר מדינה יהודית. לבסוף, הזהיר ששון כי קשר בין יהדות מדינות ערב לבין הפלסטינים יכול לגרום לכך שמדינת ישראל תתרחק ממה שהוא הגדיר כ"אוריינטציה המערבית שלה", ותקרב אותנו למה שהוא קרא "הנחשלות הערבית".



50 שנה עברו מאז הניצחון ההיסטורי של מדינת ישראל מול שלוש מדינות ערב שתכננו להשמיד אותה. 50 שנה עברו מאז שחרור, או כיבוש, יהודה ושומרון. 50 שנה פחות יום עברו מאז עלתה השאלה - מה יהיה גורל הגדה המערבית? ו־50 שנה מאז השיח נשמע ונראה דומה מאוד. אליהו ששון נפטר בשנת 1978, כעשור לאחר המלחמה, אך נראה כאילו היה משתלב היום בקלות באותו דיון, שאותו התחיל ב־19 ביוני 1967.