ארבעים שנה אחרי הביקור ההיסטורי של נשיא מצרים אנואר סאדאת בכנסת, התקיימה היום (שלישי) ישיבה מיוחדת בבית הנבחרים לציון האירוע. ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג נשאו דברים, כאשר במליאה נכחו רק 32 ח"כים, מתוכם רק שני שרים - שרת הגמלאים גילה גמליאל ושר התחבורה והמודיעין ישראל כץ.
יו"ר הכנסת אדלשטיין הביע ביקורת על הנוכחות הדלה באולם המליאה, ואמר: "מחוץ לאולם ישנם עשרות חברים בבניין שפשוט מתחת לכבודם להצטרף. בדקתי עם מזכירת הכנסת הם לא טרחו להיכנס, היה להם קשה עם המטרים האחרונים".
נתניהו: "התנאי לשלום - עוצמתה של ישראל"
נתניהו פתח גם הוא את נאומו בתמיהה בנוגע לנוכחות הדלה בכנסת, ואמר: "נפגשתי כעת עם שגריר מצרים בישראל וצוותו - בירכתי אותו לרגל האירוע החשוב. השלום בין ישראל ומצרים איתן והוא שלום אסטרטגי לטובת שתי המדינות. עם זאת, עצוב לי על הנוכחות הדלה של שרים וחברי כנסת באירוע כה חשוב. אני זוכר את ההתרגשות שאחזה בי ובכל אזרחי ישראל עם הגעת סאדאת ונחיתתו בישראל, כמו אותה התרגשות שאחזה בי שראיתי את האדם הראשון נוחת על הירח, היה משהו ביציאה מהשגרה הזאת".
"ב-40 הדקות האלה שהוא עבר במטוס את המרחק לישראל הוא שינה את ההיסטוריה שתי אומות עתיקות שדרכיה הצטלבו עוד בימי קדם. הייתה זו פריצת דרך בתולדות המזרח התיכון שהובילה לפיוס היסטורי ראשון מסוגו. הזמן מלמד שהשלום הזה הוא עוגן יציב באזורינו המדמם. זה עוגן שמשתלם לשתי המדינות. השלום הוא בר קיימא אבל יש לו תנאי יסודי שתמיד יהיה - עוצמתה של ישראל".
"במזרח התיכון כורתים בריתות עם החזק. סאדאת השתכנע טרם בואו לירושלים שישראל היא מדינה בעלת כוח רב. צה"ל הדף בנחישות כל מתקפה - חשיבותו של קיר הברזל. הוא אמר במעמד שריגש אותנו מאוד - שמההכרה בעובדת הקיום מגיעה ההכרה בזכות הקיום ולכן צריך להיות חזקים מספיק ושלא יהיה שום ספק לגבי הקיום שלנו".
עוד ציין ראש הממשלה, כי הפלסטינים עדיין לא השכילו לנהוג בדומה לנשיא המצרי ולחתור לשלום. "סאדאת נהג בניגוד לשכנינו הפלסטינים שמסרבים להכיר בקיומנו. עוד לא נתקלתי בסאדאת פלסטיני שיכריז על קץ הסכסוך. עוד לא פגשתי סאדאת פלסטיני יכיר במדינת ישראל בגבולות כלשהן ויתמוך בזכותנו לחיות בשלום", אמר.
"עדיף שלום קר על מלחמה, עדיף שלום חם על שניהם"
נתניהו הדגיש כי ישראל מובילה את המאבק בגורמים הקיצוניים במזרח התיכון: "מדינות רבות יודעות שהאיום על המזרח התיכון אינו נובע מישראל אלא להפך - היא הגורם המתון האחראי והתקיף שנאבק איתם באיום זה. האיום הגדול נובע מהאסלאם הקיצוני והאלים שמונהג על איראן ועל ידי דאעש, שרומס באכזריות כל מה שבדרכו".
"השלום עם מצרים ידע עליות ומורדות אך צלח את כל המהמורות. בשנים האחרונות יחסינו עם מצרים תחת הנהגת א-סיסי היחסים זוכים לעדנה. הביקור האחרון בניו יורק בו נפגשים עם נשיא מצרים חיזק את היחסים הללו אנו מחויבים להרחבת מעגל השלום עם מדינות אחרות גם עם שכנינו הפלסטינים גם טראמפ מחויב לכך", ציין בהתייחסו ליחסים בין המדינות לאורך השנים.
"המכשול הגדול איננו מצוי במנהיגי המדינות אלא בדעת הקהל שברחוב הערבי. דעת קהל שנשטפה במשך שנים על ידי הצגה מוטעית של המדינה. אחרי כל כך הרבה שנים, קשה להשתחרר ולהציג את הפנים היפות של ישראל. בעזרה שאנו נותנים באזור באפריקה ואסיה, במשלחות חילוץ, בסיוע לפצועים מסוריה. קשה לחדור דרך השכבות הגאולוגיות האלה לסלע האמת ולכן השלום נשאר קר".
"לכן חייבים לשנות את התפיסה של ישראל. לא רק ביהודה ושומרון, גם בעזה כל הזמן תעמולה אין קץ ולא מבינים איך הם לא יודעים את האמת, הרי הם חיים פה. השקעים של השקר כה עוצמתיים, וזה מה שמונע את פריצת הדרך, ואת זה חייבים לשנות".
"אנו רואים שינויים בדעת הקהל. היכולת למנף כעת את הקשרים שלנו כדי לפרוץ את המחסום הפלסטיני הם בטפטוף התודעה צריך לשנות את הנרטיב, להסתכל אחרת בעין אובייקטיבית על ישראל האמיתית. הייתי רוצה לראות את השלום עם מצרים מותאם לאמת הזאת. להרחיב את המגעים בין העמים בכלכלה בתרבות בתיירות לפרוץ את חומת התעמולה. השינוי, אם הוא יתחולל - צריך לקחת עוד זמן. השלום חשוב לישראל, לפלסטינים, לעמי ערב ולמצרים בוודאי. למען הכבוד שמגיע לביקור הזה, אני מבקש ממך אדלשטיין לקבוע ישיבה מיוחדת לציון 41 שנים להגעתו - הוא ראוי לזה ואנו ראויים לזה".
הרצוג: "אמי אמרה לי - 'אולי לא תראה עוד מלחמה'"
אחרי נתניהו עלה לדוכן יו"ר האופוזיציה הרצוג, שדיבר על חוויותיו כקצין מודיעין במצרים, מעט אחרי חתימת הסכם השלום בין המדינות. "ההסכם עם מצרים היה הסכם ששינה את פני המזרח התיכון. אני זוכר את אמי אורה צופה בנחיתת סאדאת ומזילה דמעות בהתרגשות עצומה. היא גדלה בקהיר ונמלטה עם משפחה ערב קום המדינה. היא אמרה לי: 'בני אני לא בוכה רק כי אולי אזכה לראות את ארץ הולדתי... אתה מתגייס לצה"ל עוד שנה אולי תזכה ליום שלא תראה עוד מלחמה'. זו הייתה התחושה שחשמלה עם שלם באותו הערב. עם שלם שקיבל בתשואות את המנהיג שפיקד על צבאו במלחמה העקובה מדם רק 4 שנים קודם לכן".
"היסטוריה עושים מנהיגים אמיצים, בגין וסאדאת היו כאלה. מעשהו של הנשיא היה חסר תקדים הוא הגיע מבלי שידע אם יקבל את מבוקשו, כשהוא מנפץ מחסומים נפשיים. פשוט הגיע בלי אבל ובלי אולי. עשה מעשה גבורה התאבדותי".
הרצוג: "נתניהו, תתגבר על חרדותיך ותנסה לשנות את ההיסטוריה"
"בראשית 1971 העניק סאדאת ראיון לארנו דה-בורגרב, העורך לענייני חוץ של השבועון "ניוזוויק", שהיה מקורב מאוד לנשיא המצרי ועתיד לשמש מקור רב ערך להגיגיו ולמחשבותיו. באותו ראיון אמר סאדאת לראשונה, כי יהיה נכון להכיר במדינת ישראל ולחיות עמה בשלום. כשראיון זה בידו, טס דה-בורגרב לירושלים ונפגש עם כמה אישים, שהתרשמו מהתפתחות חדשה זו. אחר כך נתקבל אצל ראש הממשלה גולדה מאיר. הוא החל לספר לה פרטים מראיונו עם סאדאת, אך היא האזינה לדבריו בקוצר רוח בלתי מוסתר ולבסוף שיסעה אותו באומרה, "אם אינני טועה, באת לראיין אותי. אם כן, שאל את שאלותיך בבקשה".
"היום אנו יודעים על כמה וכמה יוזמות שלו שנדחו באטימות על ידי הצד הישראלי מבלי לעצור רגע, להרהר, לשאול ולחשוב – אולי בכל זאת המנהיג שמנגד מוכן לעשות שלום? הייתכן שיש מנהיג ערבי שבכל זאת מתכוון לדבריו? אולי הוא יותר חזק, נבון ומתוחכם ממה שחושבים קברניטי המודיעין שלנו? אולי הוא ישרוד בתפקידו יותר מ"שלושה שבועות" או "שלושה חודשים"? והכיצד, אני שואל את עצמי – למרות כל דברי הרהב שלנו על ש"עדיפה שארם א-שיח על שלום" וש"לעולם לא נוותר", עשינו זאת עד הגרגיר האחרון, אבל רק, רק לאחר שנהרגו אלפי בנים ודור שלם נצרב בטראומה נוראה שמלווה אותנו מאז?"
"מה שמסביר אדוני ראש הממשלה שאסור להיות מקובעים בקונספציות מאף צד ואסור לדחות אפילו חרך צר לשלום. אסור לחשוב שאנחנו יודעים הכל, שאנחנו הכי חזקים, שכולם שונאים אותנו. הנה ראש הממשלה – חלפו ארבעים שנה ואתה יודע, ואתה גם יודע שאני יודע, עד כמה השינוי באזור שלנו הוא גדול. ושגם היום, לפי כל המידע שזורם בנושא, מתפתחת הזדמנות מחודשת בפנינו והנשיא טראמפ מתכוון להניח בקרוב מתווה לתכנית מדינית. ואני אומר לך - במקום לפחד, להתקפד ולהזהיר, הושט ידך וגע בה!"
"אני קורא לך - תתגבר על חרדותיך, תתעלם מפחדיך ותנסה לשנות את ההיסטוריה. העם חפץ בשלום ואנו ננהג כפי שנהגה סיעתנו כאופוזיציה בתמיכתה בהסכם השלום עם מצרים ובזכות תמיכתה הוא עבר את אישור הכנסת. נכון שיחסינו ברבות השנים עם מצרים ידעו עליות ומורדות אבל הסכם השלום הזה הוא יסוד אסטרטגי בתפיסת הביטחון של ישראל והוא יותר "חם" במירכאות מאשר שרבים יתארו, בתחומים רבים ומגוונים".
"הסוגיה הפלסטינית לא תיעלם, אם תתעלם! סאדאת בדבריו אמר כאן משפט שמהדהד מאז ארבעים שנה: "בכל הכנות אומר לכם! לא ייתכן שהשלום יושג בלי הפלסטינים." היום מסביבנו מנהיגים ערביים צעירים ונחושים, המוכנים לקחת אחריות אזורית למהלך לשלום מול הפלסטינים. היום, יורשו של הנשיא סאדאת, הנשיא המצרי עבד אל-פתח אל-סיסי, המיוצג כאן בכבוד רב על ידי שגרירו בישראל, הוא מנהיג אמיץ ומפוכח, המושיט לנו יד לשלום והוא שאל אותך – הן בראיונותיו בגלוי והן בחדר סגור בנוכחותי – האם בחלוף ארבעים שנה לאותו צעד היסטורי אתה מוכן ללכת לשלום? הוא דיבר מן הלב, הוא אמיץ והוא וחבריו מוכנים למהלך".
"יש המעידים, גם היום, שלפני ארבעה עשורים מכובדי ראש הממשלה התנגדת להסכם השלום עם מצרים והבעת עמדתך בגלוי כנגדו. כבר אמרתי לפני שבועיים כאן במליאה – לו אתה היית ניצב במקומו של מנחם בגין ספק בעיני אם היית אתה מגלה את אותו אומץ לב שגילה מנחם בגין אז. לכן – נותר לנו רק לקוות שההזדמנות לא תחמוק, שהדלתות לא תסגרנה ושלא נחמיץ את ההזדמנות עד שאנו נקבל את הגה המדינה לידינו ונוביל מהלך כזה באחריות, בנחישות ובאומץ".
אדלשטיין: "נחתם שלום בין המנהיגים, אך לא בין האזרחים"
לפני כן, פתח יו"ר הכנסת יולי אדשלטיין פתח את הישיבה ואמר: "ביקורו של הנשיא סאדאת בישראל לפני 40 שנה זה היה אירוע דיפלומטי ששבר את כל חוקי הדיפלומטיה. 3500 שנות איבה הפרידו בינינו למרות הקרבה הגאוגרפית ואולי בגללה ידענו מהתחלה שיהיה הרבה יותר טוב אם נשמור על מרחק. משה רבנו היה הראשון שקיבע את הנתק הזה בהבטחה מפורשת".
"חיילי צה"ל נאלצו שוב ושוב לעמוד מול הטנקים שהגיעו מול סיני רשימת הקרבות נצרבו עמוק בתודעה שלנו. ההתשה, ששת הימים ורבים אחרים. רק ארבע שנים לפני הביקור ההיסטורי שוב ראו חיילי צה"ל את המצרים דרך המשקפת בקרבות של יום כיפור. סאדאת עצמו היה המפקד העליון, כמו שאמרתי בתחילת דבריי הביקור שלו לא התנהל על פי החוקים הרגילים הוא שבר אותם שבר את כלל הברזל של היחסים הבינלאומיים ועיקם את חרב הברזל שחשבנו שלנצח נחיה עליה. בגין השיב לו באותו המטבע והעניק לו במתנה העתק של חרב עתיקה מיוחדת במדינה שנמצאה מכופפת בצורת עיגול אות לסמל שהשימוש בחרב בינינו הסתיים".
"הביקור לפני 40 שנה הייתה נקודת ציון חשובה מאין כמוה אבל לא סוף פסוק. בין המנהיגים נחתם הסכם שלום אבל האם גם בין האזרחים שורר שלום? נכון, יש שיתוף פעולה גלוי וסמוי אבל האם גם האזרחים פועלים כך? לצערי אחרי 40 שנה התשובה היא עדיין לא. היום אני רוצה שנסמן את המטרה הבאה: לכופף עוד את החרב עוד קצת. אין סיבה שלא נעמיק את שיתופי הפעולה בחקלאות ובכלכלה. אין סיבה שלא נמשיך את החזון שהחל לפני 40 שנה - מה שהיה לא צריך להיות מה שיהיה"
"לחזון הזה יש ממדים נוספים. במגילת העצמאות הכריזה ישראל כי ידינו מושטת לשלום וזו ההזדמנות לומר שההכרזה הזו עדיין בתוקף. כיו"ר הכנסת, אני אומר באופן הברור ביותר. עמיתיי ארצות ערב, אתם מוזמנים, מי מכם שיכיר בקיומה של המדינה - להגיע לכנסת לנאום. ידינו פתוחות, אולי לא רק להסכם שלום, אלא גם לדיון משותף על האינטרסים. יכול להיות שלא נגיע לאינטרסים משותפים, אבל אני קורא למנהיגנו: לכו בעקבות סאדאת ובגין".
כזכור, ביקורו של הנשיא סאדאת בשנת 1977, ארבע שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים סלל את הדרך להסכם השלום בין ישראל לשכנתה ממצרים, המדינה הערבית הראשונה שהכירה במדינה.