מאז ההכרזה הדרמטית על קיום פריימריז פתוחים במרצ, המרוץ לראשות המפלגה הצליח לעורר לא מעט הדים בעקבות פרישתם מההתמודדות של מי שכיהנה כיו"ר המפלגה במשך שש שנים, זהבה גלאון, ושל יו"ר הסיעה ח"כ אילן גילאון. כזכור, גלאון הודיעה על עזיבתה את החיים הפוליטיים וח"כ גילאון פרש מסיבות בריאותיות. שלשום הצטרף אליהם המתמודד אבי דבוש, שהסיר את מועמדותו והודיע כי יעביר את תמיכתו לח"כ תמר זנדברג. בכך הפכו הבחירות לראשות מרצ, שייערכו בעוד שבוע, ב־22 במרץ, לקרב של ראש בראש בין זנדברג לאבי בוסקילה.

"צעירי המפלגה והקולות החופשיים של המפלגה תומכים בי, הפריפריה מפרגנת מאוד וגם במרכז יש הרבה פרגון", טוען כעת בוסקילה, שפעיל במרצ כבר למעלה מעשור. "אני בתוך זה רק חודש וחצי, היה לי את המפקד הקצר מכולם, ולמרות זאת הצלחתי לעורר המון התעניינות והתלהבות. רק ברמת ההכרזה שלי הפכנו למפלגה הכי מדוברת. תארי לך מה יהיה כשאעמוד בראש המפלגה. בעקבות ההכרזה שלי על ההצטרפות למרוץ, התפקדו בין 4,000 ל־5,000 אנשים. יש הרבה מצביעי אילן וזהבה שעוברים אליי מאז שפרשו. אני יכול להבין את ההיגיון שיותר נשים הולכות עם תמר, אך מצד שני, יש לי הרבה תמיכה מנשים. במטה שלי יש כרגע חמש נשים".

אני פוגשת את בוסקילה רגע אחרי ששב מצילומים וכמה שעות לפני שהוא מעביר חוג בית, משהו שהפך עניין שבשגרה עבורו בימים אלה, בעודו חוצה את הארץ לאורכה ולרוחבה במטרה להגיע לכמה שיותר אנשים. במרצ יש כבר מי שמכנים אותו "פופוליסט", אך הוא קורא לדרך שלו "ישירה וישרה".

זה לא סוד שמרצ סובלת ממיעוט מנדטים במערכות הבחירות האחרונות. האם לדעתך היא עדיין רלוונטית?

"חד־משמעית כן. הרלוונטיות שלה תלויה בפתיחות לשינוי".

מה אתה עונה למי שקורא לך "פופוליסט"?

"לדבר בשפה שאנשים מדברים ובגובה העיניים זה לא פופוליזם, זו הסיבה שאני מתמודד. התרגלנו לאליטיזם במרצ, כך שכל שפה אחרת נחשבת פופוליסטית. על יאיר לפיד נטען לא פעם שהוא פופוליסט. הוא מזגזג בדעותיו, בהתאם לדעות הציבור. דעותיי זה עשר שנים, מיומי הראשון במרצ, לא השתנו מהותית. גם דעתי ביחס למרצ, ששכחה שהיא צריכה להיות מפלגה ציבורית, לא השתנתה. לצערי מרצ מעדיפה לשבת באזור הבטוח שלה, ולכן המהלך המרהיב והאמיץ של זהבה גלאון לפתיחת שורות המפלגה - חשוב. כדי שהמהלך שלה יושלם, מרצ צריכה באמת לפתוח את השורות ולאפשר מנהיגות חדשה, כזו שפונה לציבור בדרך בלתי אמצעית. בסוף, הסוגיה שעומדת בפני המצביעים היא אם הם בוחרים לשמור את הקיים שלא השתנה שנים ולהשאיר את מרצ מפלגה קטנה ומסוגרת, או לפרוס זרועות לציבור הישראלי ולומר: יש לנו ערכים מצוינים ואנחנו מוכנים לעבוד קשה כדי שגם אתם תכירו אותם".

כלי ניגוח

בוסקילה, 42, גדל במושב משמר הירדן בבית מסורתי, יחד עם ארבעה אחים ואחות. הוא ממובילי מאבק המילואימניקים העצמאיים שלחמו במבצע צוק איתן וממובילי מחאת “מילואימניקים ומילואימניקיות גאים דורשים שוויון”. באפריל 2016 מונה למנכ”ל “שלום עכשיו” והחליף את יריב אופנהיימר. בינואר האחרון התפטר מתפקידו לצורך התמודדות על ראשות המפלגה. כיום הוא מתגורר בתל אביב עם בן זוגו שמרי סגל.

"שני הוריי מרוקאים", מספר בוסקילה. "בתפיסות העולם זה נראה כאילו המשפחות המזרחיות הן פחות מתקדמות, אך בהשוואה לציונות הדתית, הן מתקדמות מאוד בתפיסות, בשיווין זכויות ועוד. אבא עדיין מצביע ביבי, אמא שלי הצביעה בבחירות הקודמות לכחלון, היא אישה מאוד חברתית. היא לגמרי החזקה והדומיננטית בבית".

מה תגיד לאלה שאומרים שאין לך את הניסיון הנדרש לעמוד בראשות המפלגה?

"מעבר לכך שהייתי סמנכ"ל משרד פרסום ועבדתי בשלל תפקידים ניהוליים, הובלתי שני מאבקים חברתיים ענקיים. כמו כן, עסקתי בהתנדבות בסיוע לנוער במצוקה, התנדבתי בערב התרמה לבית דרור (בית לנוער להט"בי שנזרק מביתו בשל נטייתו המינית – כמ"ס). כל השאר גם מעולם לא הובילו מפלגה. תמר הייתה חברת מועצה בעיריית תל אביב. אפילו בנט, שר החינוך, היה לפני כן יו"ר מועצת יש"ע, הגיע מתחום ההייטק, אף אחד במפלגה לא אמר לו: 'מה הניסיון שלך'. הוא לא מיד הפך ליו"ר מפלגה, לבוחריו היה אומץ לבחור מועמד חדש.

תמר זנדברג. צילום: פלאש 90

"בשירות הצבאי ובמילואים אני רס"ן בנח"ל - זה אומר להנהיג הרבה אנשים, לנהל אותם, לטפל בתקציבים גדולים ולקבל החלטות קשות. מדינת ישראל היא לרוב כזו שהמצביעים בה בוחרים על רקע ביטחוני וחברתי, ובשניהם יש לי הרבה ניסיון. לפני שהכרזתי על ריצה, כל התמהיל שלי היה לגמרי נקודת החוזקה שלי. ברגע שהכרזתי, הוא הפך לכלי ניגוח".

המרוץ למרצ ספג לא מעט ביקורת בגין התבטאויות מפלות על רקע גיל, כמו למשל האס־אם־אס שבו נכתב: “מי לדעתך מתאים להנהיג את מרצ? בחר: 1 ליו”ר צעיר ורענן בגיל 35־45 או 2 ליו”ר מבוגר ועייף בגיל 55־65”.

"כמובן שההודעה המדוברת לא יצאה מהמטה שלי. לצערי, הנושא לא נחקר במפלגה, למרות שניסיתי לגייס הדסטארט כדי שנגיע לחשיפה ונדע מי אחראי/ת לכך".

עד כה ח"כ זנדברג זכתה להתגייסותם הפומבית של שלל אנשי מרצ, כולל ח"כ מיכל רוזין וגם המועמדים הפורשים גילאון ודבוש עצמם. אלא שבוסקילה לא נראה מודאג. "המיליה אכן התגייס סביב תמר, אך בעיניי זה מעיד יותר על פחד מאשר על בחירה אידיאולוגית", הוא אומר. "מדובר בעיקר על אנשים שלא היו מיושרים עם אחד המועמדים ובחרו לעמוד לצדם משיקולים פוליטיים ולא ערכיים. בתוך הפוליטיקה המטונפת במדינה, המגדלור עדיין צריך להיות ערכי. כשמדברים על פריימריז פתוחים מול סגורים, פתאום מי שתמך בפתוחים - מתייצב מאחורי סגורים. זה אומר שהשיקולים הם אולי כיסא עתידי, ולא דאגה לעתיד המפלגה".

בשלב זה בשיחה נראה בוסקילה כמי שמתלבט ולבסוף מחליט לשתף איתי דבר מה, שיממה למחרת ייחשף על ידי העיתונאית רינה מצליח בחדשות ערוץ 2. "יכולתי להבטיח לעצמי מקום ודאי בכנסת ישראל הבאה", אומר בוסקילה. "ממש לפני שהגעתי לראיון איתך קיבלתי שיחת טלפון מדמות מאוד בכירה במפלגה, שהציעה בצורה ברורה שאפרוש מהמרוץ ואתמוך בתמר".

כאמור, לאחר השיחה פורסם כי מי שהציע לו את ההצעה היה ח"כ גילאון. "למיטב ידיעתי, יצרו קשר עם כל המתמודדים", אומר בוסקילה. "בתמורה הובטח לי שידאגו לכך שהרשימה תהיה מסודרת לשביעות רצון של כולנו במפלגה וכמובן גם לשלי. מארגנים קומבינה על הגב שלנו ושל המצביעים, כדי למחזר את הרשימה הקודמת שהגיעה להישגים דלים מאוד בבחירות הקודמות. מצביעי מרצ יצטרכו להחליט אם הם נותנים ידם להמשך מפלגה מנותקת, עם אותם פרצופים, תוך הסתכנות בלא לעבור את אחוז החסימה, או משלימים את המהפכה ולוקחים את מרצ חזרה אל לב לבו של הציבור הישראלי, ללא קומבינות, ללא דילים וללא עסקנות. לי אין מחויבות לאף אחד ולא סגרתי שום קומבינה. אני אזרח שבא להתמודד ולשנות. אני מחויב אך ורק למרצ, לערכים שלה ולציבור הישראלי".


מה אופי הקשר שלך עם אילן גילאון?

"אנחנו בקשר מעולה. אילן פעל רבות והשיג רבות בשם מרצ והוא אחד מחברי הכנסת המוערכים. אני מקווה שירגיש טוב ויחזור במהרה למפלגה".


מה הנושאים שתפעל לקדם אם תיבחר?

"יש לא מעט נושאים, אך אתחיל במאבק לשוויון זכויות כולל לנשים, לקהילה הגאה, למיעוטים ואיאבק גם למען זכויות לנכים, ניצולי שואה ועוד. אפעל גם למניעת אלימות בין בני נוער, כלפי נשים, פגיעות מיניות, בריונות רשת. כמובן שאפעל למען שוויון הזדמנויות בין פריפריה ומרכז, שוויון בתחומי החינוך, מקומות העבודה, התחבורה הציבורית והתרבות. חייבים לספק מספיק מקומות עבודה לתושבי הפריפריה, לשפר שם את מערכת החינוך והבריאות ולהביא לשם עוד תרבות. כמובן שאדאג להחזיר את השיח על הסדר מדיני לקדמת הבמה, אבל יותר מכך, אדאג לפעול בכל הארץ, כדי שיהיה ברור שללא הסדר מדיני, ישראל תישאר תקועה ומבודדת וללא ביטחון אמיתי".

הסדר מדיני כיום הוא בר קיימא?

“השמאל תמיד דיבר על שלום והימין על הסדר מדיני. נתניהו בא ואמר: אני רוצה שלום מלא עם יונים לבנות וכו’. מודל כזה לוקח שנים כמובן, אז מתחילים בתהליך מדיני שמתקדם להסדר מדיני, ואחרי שנחפה על 50 שנה שבהן אנחנו שולטים בפלסטינים ומתכתשים איתם, נגיע גם למצב שבו יהיה פה שלום. עד שנגיע לשלום, כדאי שנתחיל בלהגיע להסדר”.

אבי בוסקילה. צילום: גילי יערי, פלאש 90


עם מי לעולם לא תסכים לשבת בממשלה?

"אשמח לשבת בממשלה לצד כל מי שיתיישר עם הערכים שלי ושל מרצ. עם הבית היהודי חד־משמעית לא, אלא אם הם יסכימו ללכת לשלושה מקומות: הסכם מדיני, קווים חברתיים וכלכליים והגנה על הדמוקרטיה הישראלית. מכיוון שהם מובילים קו שנוגד את שלוש הנקודות האלה, אני לא רואה דרך.

"את ש"ס אני לא פוסל, מאחר שלרוב החרדים אין בעיה עם הסדר מדיני, הם רק רוצים שלא יתערבו במרחב שלהם ויכבדו אותו. הם כמובן צריכים לדעת שיש לנו סייגים כמו זכויות הנשים והקהילה הגאה. השמאל הישראלי צריך לבנות את עצמו ולהחליף את השלטון ולא לנהל דיונים על אם ישב או לא עם מפלגה כזו או אחרת. צריך לעשות הכל כדי להשפיע ולהיות חלק אינטגרלי בהובלת השינוי והחלפת השלטון".

מה דעתך על פתיחת עסקים בשבת?

"אני בעד כמובן. שכל אחד יחיה את חייו מבלי לפגוע באחר. זה אמור להיות לשיקול בעלי העסק אם לפתוח בשבת או לא, ולא לשיקול המדינה".

בעד לגליזציה של סמים קלים?

"לגמרי בעד".

ההפגנות נגד שחיתות שלטונית הן משהו שאתה תומך בו?

"לגמרי. ההפגנות הללו הן הדוגמה ההרואית לאזרחים שפועלים על מנת לשנות את המציאות היומיומית שלהם. זוהי המהות הכי בסיסית של דמוקרטיה, ואני גאה להיות חלק מציבור שנאבק על זכותו להתנהל תחת שלטון נקי כפיים. שאפו למני נפתלי ושאפו לאלדד יניב ולאלפי האנשים שלא מתייאשים".

החקירות של בנימין נתניהו צריכות לגרום לו להתפטר או לפחות לצאת לנבצרות?

"ביבי חייב לצאת לנבצרות או להתפטר. אם הוא ממשיך לטעון שאין כלום ויש יותר מדי, שיצא להילחם על חפותו. הוא משתמש בכל אמצעי שיש לו כדי לפלג ולרסק את החברה הישראלית. אם יצא זכאי, שיתמודד שוב".

"שבויים של מיעוט"

בינואר 1997, בעת ששימש מ”מ, השתלט בוסקילה על נעם פרידמן, חייל צה”ל שפתח בירי לעבר אזרחים ערבים בחברון ופצע כשבעה אנשים. אותה תקרית הביאה לפרסומו הציבורי ואף לקבלת אות מטעם משרד ראש הממשלה.

לנוכח המקרה האישי שלך, אי אפשר שלא לדבר איתך על פרשת אלאור אזריה.

"אלאור אזריה פגע בכל נוהל וערך צבאי ישראלי וכמובן עבר על חוקי המדינה. הבעיה בחברון היא לא רק החיילים, היא מופקדת בידי אזרחים קיצוניים שמשתמשים בחיילים כדי לשרת את האג'נדה של עצמם. הייתי מצפה מהמפקדים שלו שהיו בזירה בעת האירוע, לקחת אחריות ולנהל זירת לחימה, לא להפקיר אותה לידיים אזרחיות. במקרה של אזריה לא הרגשתי שזה קורה. לפי הצילומים של האירוע, המפקדים של אלאור עמדו ולא התערבו. זה לא דומה לאירוע שלי בחברון".

בזמן שאנו מדברים, ניגשות לבוסקילה שתי נשים, לוחצות את ידו, מביעות את תמיכתן בו ומאחלות לו בהצלחה. זוהי הפעם הראשונה מתוך שלוש שייגשו אלינו תומכים שלו בשלל גילאים המבקשים לחזק את ידו. "לא הייתי מתחיל את המרוץ הזה בלי בן זוגי שמרי", הוא מודה. "אנחנו פועלים ביחד הרבה פעמים לקידום זכויות הקהילה הגאה".

חשבתם על הבאת ילד לעולם? מה דעתך האישית על פונדקאות?

"אני ושמרי לא נביא ילד לעולם עם פונדקאית. ראשית, אין לנו כסף לפונדקאות בחו"ל וגם לא ארצה לשלם על שימוש ברחם של אישה. ברמה האישית, אני לא מרגיש עם זה בנוח. אנחנו נבחר בהורות משותפת עם אישה. בשביל שפונדקאות תהיה מולבנת היא צריכה לצאת ממקום שבו הפונדקאית היא מוגנת, שזה יהיה אקט וולנטרי. זכויות הפונדקאית צריכות להיות מוגנות על ידי חקיקה. אני לא אמיר אוחנה, לא אסע לחו"ל ואחזור עם ילדים. למדינת ישראל אין פתרון לגייז בנושא הפונדקאות. מצד אחד אני לא רוצה את הדרך הזו, אך מצד שני הומואים לא יכולים לאמץ. לא יודע אם תהיה פונדקאות וולנטרית עתידית, אך חייב להימצא פתרון בהקדם שיאפשר גם לגייז להקים משפחה".

אלאור אזריה לקראת הדיון. צילום: טל לב רם


ומה לגבי נישואים לזוגות חד־מיניים?

"גם בתחום הנישואים בין זוגות חד־מיניים אין עדיין מענה. אני עורך טקסי נישואים דרך 'הוויה', מחתן גייז חילונים ומסורתיים ועוד. באחת החתונות הורדתי את ברכת הארוסות ויצרתי טקסט שלם שהותאם לזוג גברים, היה מאוד מרגש. המאבק הקהילתי מתקדם, אך יש עוד לא מעט נושאים שהם לפתחנו: ירושות למשל. נכון שאפשר לחתום אצל עו”ד על הסכם חיים משותפים ולעגן בו הכל, אבל למה שלא תהיה חקיקה בנושא? אי אפשר להסתפק יותר בגחמות או באלתורים, דרושה חקיקה שוויונית לקהילה הגאה בכל התחומים, אנחנו אזרחים בדיוק כמו כל השאר, אין סיבה שנמשיך להיות מופלים. הרי ידוע שיש רוב עצום בציבור שתומך בזכויות לקהילה גאה, אנחנו שוב שבויים בידיים של מיעוט קיצוני. הקו שמובילה מפלגת הבית היהודי הוא קו קיצוני בהקשר לקהילה הגאה ולנשים. אין לכך מקום”.

מה תעשה אם לא תיבחר?

"קודם כל אני חושב שאני אבחר. יש תנודות בשטח שחלקים מן הסוקרים מפספסים. כשפרץ, בוז'י ואפילו טראמפ התמודדו, כולם ניבאו שאין להם סיכוי.

אנשים מזיזים את הבחירה שלהם בגלל הרבה פרמטרים ולא רק נאמנות עיוורת לשם, מגדר או תפקיד. אם אהפוך ליו"ר המפלגה הראשון בישראל שהוא גם הומו, אדאג גם לבלאנס מגדרי ראוי, לפחות 50 אחוז נשים, שני ערבים בעשירייה הראשונה. גם במטה שלי יש בלאנס מגדרי ובכלל, יש בו 50 מתנדבים ומתנדבות, לא מעט מתוכם אנשי 'שלום עכשיו', חלקם מהקהילה הלהט"בית וגם אנשים שלקחו איתי חלק במאבק המילואימניקים. אם בכל זאת לא אבחר, אתייצב לצד הנבחר/ת ואשתדל לפעול בכל כוחי כדי להיות חבר כנסת מטעם המפלגה".

בתור מי שגר בדרום תל אביב, מה דעתך על סוגיית גירוש הפליטים?

"אני מתנגד לגירוש הפליטים, אך צריך לדבר גם על המפגש בין אוכלוסיות מוחלשות בדרום תל אביב. יש ליישם קליטה של פליטים בכל רחבי מדינת ישראל ובמקביל, צריך גם לדאוג מיידית לשיקום דרום תל אביב והחזרת תחושת הביטחון לתושבים, יחד עם דאגה לעתיד הפליטים".


אתה רואה עצמך חוזר בעתיד לגור בפריפריה?

"יש עדיין קושי לגור בפריפריה בכל הקשור להורות גאה, תחבורה ציבורית, מקומות עבודה וכו'. אם אוכל לקבוע סדר יום במדינת ישראל ולשפר את המצב בפריפריה, הייתי בהחלט שוקל לחזור לגור במחוזות ילדותי בצפון או ביישוב בדרום הארץ".

ממי ממרצ היית רוצה לקבל את ברכת הדרך?

"הייתי שמח שזהבה תעזור לי להמשיך במהלך החשוב שהיא התחילה, בפתיחת שורות המפלגה, בהרחבת המארג האנושי שמרכיב את המפלגה ובדרך שתוביל לשינוי אמיתי".