היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש היום (שישי) לבג"ץ את תשובתו לעתירה שהוגשה נגדו בבקשה שיפסול עצמו מעיסוק בתיקים 4,000 (בזק) ו-1,270 (גרסטל-קמיר). בתשובתו ציין מנדלבליט כי גם בפרשות קודמות הקשורות בראש הממשלה בנימין נתניהו, הוגשו עתירות בדרישה שהיועמ"ש יימנע מעיסוק בהן, אולם בית המשפט לא ראה לנכון להיעתר לעתירות אלה.



בפסק הדין נדחו העתירות הללו, וצוין בו כי היועמ"ש יכול לעסוק בכל נושא, לרבות כאלה שבהם היה מעורב בהיותו מזכיר הממשלה באופן מקצועי. עוד נכתב כי "חזקה על היועמ"ש כי ימנע עצמו מטיפול במה שהיה מעורב בו באופן החורג מהתנהלות מקצועית, אך לא מצאנו דופי בהודעתו".



באשר לפרשות 4,000 ו-1,270 כתב היועמ"ש בתשובתו לעתירה כי הטענה שהוא עשוי להיקרא לעדות במסגרת פרשת בזק, נעדרת כל בסיס עובדתי. מעבר לכך, לדבריו, קבלתה כרוכה, במישור העקרוני, בפגיעה ממשית במוסד היועמ"ש.



ניר חפץ. "לא קיימת עמו קשרי חברות". צילום: פלאש 90ניר חפץ. "לא קיימת עמו קשרי חברות". צילום: פלאש 90



בתשובתו צוין גם כי "למעשה מדובר בטענה כנגד מעורבותו של כל יועמ"ש בכובעו כראש התביעה הכללית, בעניין שהוא טיפל בו בכובעו כיועץ משפטי. הדואליות האמורה טבועה בתפקיד היועמ"ש הנושא ב'כובע כפול' - כראש המערכת שנותנת ייעוץ משפטי לרשויות השונות ולבעלי התפקידים בממשלה, וכן בעומדו כראש התביעה הכללית ומערכת אכיפת החוק".



האיש שמופקד על הפרשות הוסיף גם כי הוא לא קיים קשרי חברות אישיים עם ניר חפץ, וההיכרות ביניהם הייתה שטחית. עמדת המדינה היא כי מדובר בהיכרות מצומצמת אשר לא מקימה אפשרות ממשית לניגוד עניינים ואף לא חשש סביר לניגוד עניינים. בסיכום התשובה נכתב כי בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית, טוען היועמ"ש כי דין העתירה להידחות.