מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון להצעת חוק יסוד הממשלה בנוגע ל"סמכויות לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית. לפי התיקון, הממשלה רשאית להחליט על אצילת סמכותה לפתוח במלחמה לקבינט".

בנוסף עבר הסעיף הקובע כי "אצלה הממשלה את סמכותה כאמור בסעיף קטן א1. יהיה המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים מחצית מחברי הממשלה המכהנים בוועדה, ואולם, בנסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי האמור, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר". התיקון התקבל על פי דרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת ההסתייגות הכוללת את הסעיף הגיש יו"ר ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת אבי דיכטר.

ח"כ מיכל רוזין ממרצ, חברה בוועדת חוץ וביטחון, אמרה כי "הממשלה ממשיכה במסע הפגיעה בדמוקרטיה והפעם פוגעת באיזונים ובלמים במנגנון קבלת ההחלטות בנוגע להכרזה על יציאה למלחמה. החוק יאפשר לראש הממשלה לקבל החלטה על יציאה למלחמה ללא אישור ממשלה וכנסת, ובעצם באישור אנשים ספורים מתוך הועדה המדינית ביטחונית, שיקבלו החלטה הרת גורל עם השפעות לאומיות רחבות. גם הדיווח לכנסת לא ייעשה למליאה אלא לוועדת המשנה החשאית של ועדת חוץ וביטחון. דווקא עכשיו שמדיניות הממשלה מובילה אותנו להתחממות בכל הגזרות צריך להתנהל באחריות מוגברת ולא בשיכרון כוח".

חבר ועדת חוץ וביטחון, עפר שלח, אמר מוקדם יותר היום על אישור החוק בוועדה כי "אני תומך ברעיון של העברת האחריות להחלטה על מלחמה או פעולה צבאית משמעותית מהממשלה לקבינט הבטחוני. אבל בהחלטה שכזו, החשובה ביותר שיכול גוף שלטוני בישראל לקבל, קריטי שיהיה מספר מינימלי של חברי קבינט בדיון והצבעה. לכן העלינו, ח"כ עומר בר לב ואני, הצעה ברוח זו לדיון בוועדה שדנה בחוק. רוב מוחלט של חברי הועדה תמכו בה, ואף אמרו כך בדיון הרציני שהתנהל בה במשך ימים".

"אבל בלחצו של ראש הממשלה הצביעו חברי הקואליציה בניגוד לדעתם שלהם - בעניין הכי רציני שיש, בהחלטה שנוגעת לחיים של הנערים שאנחנו שולחים לקרב", המשיך ואמר, "הזלזול של נתניהו בכל מי שסביבו, ובכל מה שלמדנו מהמלחמות הרבות שלנו, גבר על הכרתם של חברי כנסת מנוסים וטובים.

עכשיו החלטה כזו תוכל להתקבל עם שני אנשים בחדר. ומה יגידו חברי הקואליציה לעצמם אז? שראש הממשלה ביקש?"