הפשרה של השר יריב לוין גבי סעיף ההתיישבות הקהילתית בחוק הלאום ככל הנראה נקברה עוד לפני שבאה לאוויר העולם. בדיון שנערך הבוקר (ראשון) בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שרי הבית היהודי, נפתלי בנט ואיילת שקד, התגלו אי הסכמות לגבי הנוסח החדש, שקבע כי "המדינה תעודד, תבסס ותחזק התיישבות יהודית, באופן שמבהיר כי עידוד ההתיישבות היהודית הוא מימוש לגיטימי של החזון הציוני ואיננו אפליה פסולה או חוסר שוויון". בבית היהודי רואים בעיה חמורה בירידה של נתניהו מסעיף ייהוד הגליל והנגב ובין הצדדים מתנהל דיאלוג על נוסח החוק.

השר לוין אמר כי "חוק הלאום הוא חוק חשוב ביותר. הוא לא מושלם, אבל אנו עדים לרגע היסטורי בו ניתן לקבוע בחוק יסוד עקרונות מהותיים שמשיבים את משקלם של ערכי הציונות כערכי יסוד של המדינה, ומתקנים לראשונה את מגמת השחיקה המתמשכת במעמדם של עקרונות אלה בפסיקות בית המשפט. אני קורא לכל המפלגות השותפות בקואליציה להבין את גודל השעה ואת גודל האחריות, ולמצוא ביחד נתיב שיאפשר לנו להשלים את חקיקת החוק עוד השבוע. אני ממשיך לעבוד מול כל מפלגות הקואליציה על מנת לגבש נוסח ראוי. ברור לחלוטין שעקרון ההתיישבות היהודית ייכלל בנוסח החוק הסופי".

בימין מתחו ביקורת חריפה על הנוסח החדש וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' אף כינה אותה כניעה. "מי שלא יודע להגן על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית באופן מעשי שיחזיר את המפתחות וילך הביתה. הניסיונות של נתניהו ומנדנבליט לסרס את חוק יסוד הלאום ולרוקן אותו מתוכן מעשי הן התקפלות אחת יותר מדי. הציונות התבססה מאז ומעולם על הקמת התיישבות יהודית בכל מרחבי ארץ ישראל מתוך הכרה בעובדת היסוד ולפיה במקום בו עוברת המחרשה עובר הביטחון ועוברת הריבונות".

לדבריו, "חוק יסוד הלאום נועד לתקן את העיוות שיצר בג"ץ בעזרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והפך את הציונות לשטח המת של המדינה והמדיניות. נתניהו התקפל במסתננים, התקפל מול טרור העפיפונים, ועכשיו מקפל אותנו גם בחוק הלאום ומתכחש לערכי הציונות הבסיסיים ביותר. מי שלא מסוגל בשנת 2018 להוציא מפיו את המילים יהוד הנגב והגליל איבד את זה".

ח"כ דב חנין (חד"ש-הרשימה המשותפת) אמר כי "בעוד שהניסוח הקודם היה כאילו ניטרלי וקבע כי אפשריים ישובים נבדלים לכל קבוצה, בסגנון המודל הצבוע של חוקי האפרטהייד משנת 1950 בדרום אפריקה, עכשיו המרצע יצא מן השק ונאמר באופן מפורש - רק ליהודים תהיה מותרת התיישבות נפרדת. מודל של גזענות בלתי מוסווית המתאים רק לשליטים מושחתים  שאיבדו כל בושה".

כזכור, סעיף 7ב' עורר התנגדות רבה בקרב גורמים שונים. בשבוע שעבר שיגר נשיא המדינה ראובן ריבלין מכתב לוועדת חוק הלאום בו הביע את הסתייגותו מהסעיף. "אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו", כתב הנשיא. את דבריו חתם באומרו כי "לאור האמור לעיל אני שב ומבקש מכם לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע בסעיף האמור. בטוחני כי כנסת ישראל תפעל באחריות המתבקשת ביחס לחוק יסוד זה, המבקש להוסיף פרק בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית".

בעקבות דברי הנשיא, תקף יו"ר הוועדה, ח"כ אמיר אוחנה את ריבלין וכינה את המכתב צביעות. "מי שאומר שהחוק הזה גזעני הוא כמו מי שאומר שהציונות היא גזענות. הציונות היא התשובה לגזענות".