מליאת הכנסת תאשר בשבוע הבא בקריאה טרומית, רגע לפני ט"ו בשבט, הצעת חוק של יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), שנועדה להגביר את ההגנה על עצים בישראל.

הצעת החוק נכתבה בשיתוף פעולה עם ארגון אדם, טבע ודין, והיא מציעה להגביר את השקיפות בפני הציבור בנוגע לכריתות מתוכננות של עצים באמצעות הצבת שלט באזורים שבהם מתוכננת כריתה, וכך תושבים יוכלו לערער עליה.

במקביל מציע החוק לשפר את הרגולציה בכל הנוגע להליכי תכנון ובנייה באמצעות הקדמת השלב שבו ניתנת חוות דעתו של פקיד היערות, וכי במקרה שלא ניתן לבצע נטיעות חלופיות, ההיטלים על כריתות העצים יועברו לקרן מיוחדת שתכליתה לבצע השקעות רחבות לטובת שימור ונטיעה של עצים באזורים מיושבים. 

להב הרצנו אמר: "העצים הם חלק מהפתרון הקריטי למשבר האקלים. הגנה עליהם היא בעצם הגנה עלינו". עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם, טבע ודין, הוסיף: "כ־300 אלף עצים נכרתים כל חמש שנים בישראל. עצים מסייעים בקליטת פחמן דו־חמצני, בהפחתת זיהום אוויר, בהורדת טמפרטורות, ביצירת צל, בקליטת מי גשמים ובמניעת הצפות. החוק יאפשר לציבור להפוך לראשונה לשותף במאבק למניעת כריתות ויחייב את המדינה לפעול בכיוון".

הצעת חוק סביבתית נוספת הוגשה על ידי ח"כ גבי לסקי (מרצ), והיא מבקשת להסיר את החיסיון של חברת קצא"א. אם ההצעה תהפוך לחוק, כלל הפרויקטים וההסכמים שחברת קצא"א חתומה עליהם יהפכו לשקופים לציבור, ובהם גם הסכם Med Red, השנוי במחלוקת ועוסק בשינוע הנפט דרך ישראל, שעליו חתמה קצא"א באיחוד האמירויות ושפרטיו עדיין אינם ידועים. 

מתקני קצא''א באשקלון (צילום: רויטרס)מתקני קצא''א באשקלון (צילום: רויטרס)


ח"כ לסקי אמרה ל"מעריב": "לא זו בלבד שלקצא"א רקורד שלילי בפגיעה חמורה בסביבה, אלא היא גם קיבלה היתר לעבוד במחשכים. אין ב־2022 כל סיבה שחברה ממשלתית תפעל ללא שקיפות. העובדה שקצא"א נמנעה מלפרסם את פרטי ההסכם עם האמירויות, על אף הסיכונים הסביבתיים, הבריאותיים והפגיעה בתיירות ובמקורות המים, היא בלתי נסבלת, ופוגעת בזכות הציבור לדעת. טוב שהשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג נלחמת ביישום ההסכם, אך עדיין הגיע הזמן לבטל את החיסיון של קצא"א בהיותה חברה ממשלתית".