גורם דיפלומטי בכיר לשעבר, שפעל רבות בתחום ההסברה הבינלאומית, מבהיר בשיחה עם “מעריב” כי “הטיפול הישראלי בסיפור הראה אי־הבנה של משמעות האירוע בשעות הראשונות, אבל העובדה שבסוף, עוד באותו יום, הבינו שזה סיפור גדול ומשפיע מעידה על שיפור בתפיסה. עם זאת, עשו טעות כשהפיצו את הסרטון של החמוש שצועק ‘הרגנו חייל’ והסתמכו עליו כהוכחה, ועשו טעות כשהודיעו על פנייה לפלסטינים לפני שנעשתה. טעות היא גם לא להיאחז בדוח הפתולוג הפלסטיני, שקבע שאין כרגע אפשרות לדעת מנין בא הכדור הקטלני”.
גורם בטחוני בכיר סבור כי “בתוך מגרש הסברתי, שמראש ישראל נמצאת בו במצב נחיתות, הפעולות שנעשו והתגובה המהירה של ישראל הפחיתו את מידת הנזק, שהיה עלול להיות גדול יותר. הסירוב הפלסטיני להעברת הקליע הפוגע והאמירות החד־משמעיות מצד הרשות הפלסטינית שישראל היא זו שהרגה את שירין, למרות שאין לה ממצאים ביד, לעומת המוכנות של ישראל לבדיקה משותפת, והימנעות מקביעה חד־משמעית מה הגורם למותה עד סיום התחקיר - משחק לטובתה של ישראל גם בשיח שמתנהל מאחורי הקלעים מול גורמים בינלאומיים שונים”.
לצד זאת, במערכת הביטחון סבורים כי קו ההסברה של ישראל לא צריך להתמקד רק בגורם מותה של העיתונאית, אלא גם בהכנת חומרי הסברה על הלחימה במחנה הפליטים וגל הפיגועים האחרון בישראל שבו הדומיננטיות וההשפעה של מחנה הפליטים גדולה, וזאת תוך הדגשה כי הרשות הפלסטינית אינה מצליחה להשתלט על המתרחש במחנה הפליטים.
מאיר ליוש, אסטרטג תקשורת וניו מדיה, אמר ל”מעריב”: “ישראל נמצאת תמיד בעמדת תגובה ארעית, ללא ניהול משברים אמיתי ומקצועי. אין חשיבה על מקרים ותגובות מסוגים שונים, ואין צוותים שמטרתם להגיב מאוד מהר לאירועים כאלו ולהביא את המידע. במציאות של רשתות חברתיות ותפוצת מידע תוך שניות ספורות - ישראל צריכה להיות מוכנה בכל רגע נתון לכל מניפולציה”.
יגאל ברנד, מנכ"ל ההנהגה העולמית של בית"ר התייחס אף הוא ואמר כי: "תנועת בית"ר, כממשיכת דרכו של ראש המחנה הלאומי זאב ז'בוטינסקי נלחמת על שלל שלוחותיה בארץ ובעולם בתעשיית השקרים נגד ישראל ומהווה חוד החנית במאבקים אלה. נגד תעשיית הפייק ניוז והשקרים מבית היוצר של הרשות הפלסטינית יש לשים קיר ברזל תודעתי שימנע את הוצאת דיבת ישראל רעה ובמקביל על מדינת ישראל להפסיק להתנצל ולהצטדק נגד אותם גורמים שפלים".