בשעה 15:00, נפתח בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים טקס האזכרה הממלכתי במעמד משפחת רבין, נשיא המדינה הרצוג, ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד, יו”ר הכנסת היוצאת ח"כ מיקי לוי, נשיאת ביהמ”ש העליון השופטת אסתר חיות ונבחרי ציבור.
"מכובדי, בשנת 1994, אמר רבין את הדברים הַנְּכוֹחִים הבאים, ואני מצטט: ״אנחנו נמצאים בימים אלה באחת השעות הגורליות והחשובות ביותר של העם היהודי. אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך עיצובו של העם היהודי ועיצובה של המדינה לדורות. זוהי שעה של התחבטויות קשות, גם ויכוחים סוערים; אבל חשוב שכולנו נדע כי תהיינה אשר תהיינה ההחלטות, אהבת ישראל אמיתית שורה עליהן ולנגד עיננו תמיד המימרה העתיקה: 'כל ישראל ערבים זה לזה'. אין אנו שוכחים לרגע כי בין שתומכים במהלכים שלנו – ובין שמתנגדים להם – כולנו אחים... וגורל אחד לכולנו". כך אמר יצחק רבין", הוסיף הנשיא.
עוד הוא אמר כי "הסיבה שהדברים הללו מצלצלים באוזנינו, היום, כאילו נכתבו אך אתמול, היא שהם מתמצתים אמת נצחית, לא פחות. ההיסטוריה היהודית - מאוּר כשדים לכיכר הירדן, מהארץ המובטחת למצרים, מסיני לכנען, מיהודה לישראל, מחורבן ו-2000 שנות גלות לשיבת ציון ותקומת ישראל, מארץ מולדתנו לתפוצות ובחזרה - הייתה, ותמיד תישאר, רצופה בצמתים גורליים בהם אנו נדרשים לבחור – בַּיחד שלנו. לבחור לדבוק באותה מימרה עתיקה שציטט בזמנו רבין, כפי שציטטו, ועוד יצטטו רבים, לפניו ואחריו, במעלה הדורות: ״כל ישראל ערבים זה לזה". באקדחו השלוף, בשלושת הקליעים, הרוצח המתועב ששלח יד באחיו, בגד בערך המקודש הזה. בגד בנו. בעצימת העין, בהסתה רעילה ובאדישות פושעת, חולל הערך המקודש הזה.
"אם יש דבר שאני חושש ממנו, הוא שנעשה לעצמנו חיים קלים ביום הכואב והמורכב הזה. הרי ברור לכולנו שלעמוד ולהגיד שהלקח הוא שאסור לרצוח ראש ממשלה, זה לעשות לעצמנו חיים קלים. הרי ברור לכולנו שלעמוד ולומר שאלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה, זה מובן מאליו; וגם זה - לעשות לעצמנו חיים קלים. זה לא מספיק".
עוד אמר הרצוג: "בעיניי הלקח המרכזי של היום החשוב הזה הוא להיזכר שוב ושוב ביסודות שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. להיזכר בחשיבותה של היכולת להכיל מורכבות, להכיל עימותים, להכיל את גווני החברה הישראלית - גם את מי שחושב אחרת, שמאמין אחרת, שהצביע אחרת. לא לעשות לעצמנו חיים קלים. לא למחוק אף אדם, אף קהילה, אף מחנה. מחיקה היא החרמה; מחיקה היא השתקה ושלילת לגיטימציה; מחיקה היא האשמה בבגידה; מחיקה היא השוואה לנאצים. מחיקה היא אלימות מכל סוג. לא לעשות לעצמנו חיים קלים. להבין שהדרך היחידה – היחידה! - להתמודד עם המחלוקת העמוקה, הנוקבת, המטלטלת – היא פשוט לשבת סביב אותו שולחן, לדבר, לגבש עמדה ולפעול. גם כשקשה. גם כשהראש שלנו מתפוצץ מלשמוע עמדה של מישהו אחר. מחלוקת היא מאפיין כל כך בסיסי, מקיים ומצמיח, גם ביהדות וגם בתרבות הדמוקרטית, שאני באמת תוהה לפעמים איך היא הפכה למילה שלילית ומאיימת. הגיע הזמן לשנות את זה. בידנו הדבר".
"אני פונה מכאן לנבחרי ומנהיגי העם בישראל, ואומר: ברגע הקריטי הזה, יש בכוחנו לפנות את הפניה הנכונה בצומת הערבות ההדדית. עיני הציבור נשואות אליכם, וזוהי שעת המבחן שלכם כמנהיגים. אל תעשו לעצמכם חיים קלים. זו לא חוכמה גדולה לדבר על ערבות הדדית בחגים ובשמחות; זה לא אתגר גדול להסכים עם מי שחושב כמוך; זו לא גבורה גדולה להקשיב לדברים שנעימים לאוזניך. כעת, כשננעלו הקלפיות, נגמרו הקמפיינים ונספרו הקולות – יש להציב בראש סדר היום את הערבות ההדדית, ולומר – כולנו, מכל הקשת הפוליטית, ממשיכים מפה רק ביחד".
"הרשו לי להדגיש: המצב הפוליטי המורכב בישראל מציב בפנינו אתגר בקנה מידה היסטורי; תוצאות הבחירות שיקפו לנו שאנו חצויים, והאחריות, מכאן ואילך, היא על כל השחקנים הפוליטיים, ובראש ובראשונה על מי שידם על העליונה, מי שעוצמתם הפוליטית גדולה יותר. עליהם מוטלת האחריות לפנות אל אלו הרחוקים מעמדותיהם ולומר להם – אחינו ואחיותינו אתם. אני פונה למנצחים ואומר להם את מה שאמרתי לאורך השנה האחרונה גם לקודמיהם, ליריביהם הפוליטיים: אינכם חייבים לוותר על תפיסת העולם שבשמה נבחרתם; אך בה בעת – נהגו כבוד זה בזה. חבקו את אחיכם ואחיותיכם מהצד המפסיד. הֱיוּ קשובים לצרכיהם, לכאבם, לחלומותיהם. זִכְרוּ: הבחירות בישראל הן לא "משחק סכום אפס". אל תפחדו להתפשר ולהגיע לעמק השווה, כדי למנוע שֶׁבֶר וְקֶרַע בְּתוֹכֵנוּ".
"למחנה המפסיד אני אומר: המדינה לא נגמרה ולא נחרבה. יש לכבד את ההכרעה הדמוקרטית. המשיכו להשמיע את קולכם ולהיאבק על עמדותיכם, כמו בכל דמוקרטיה בריאה. לכל אחינו ואחיותינו בישראל ובתפוצות; לכל מי שמשמיע קולות חרדה ודאגה בארץ ובעולם - אני אומר: כולנו מחויבים לגורלה של מדינת ישראל, כולנו מחויבים לקווי המתאר הבסיסיים שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית, השומרת על שלטון החוק, זכויות האדם והאזרח, וכבוד לכל קבוצות המיעוט בתוכה. נמשיך לשמור מכל משמר על היסודות שלנו כעם, כחברה וכמדינה".
"אנחנו חייבים לה, אנחנו חייבים ליצחק רבין, לא לוותר. לעולם, לעולם, לעולם לא לוותר. להיאבק על הטוב המשותף. לא לתת למדינה הזו להתפרק לשבטים זועמים. אני לא מוכן שהמדינה הזו תקרוס תחת מריבות פנימיות ושנאה מפני שאני יודע איך זה נגמר. זה נגמר בשלוש יריות אקדח, זה נגמר כאן. בטקס הזה. במקום הזה. אין שום טעם באזכרה הזו, אין שום טעם ביום הזה, אם לא נלמד מזה משהו. אם לא נפיק את הלקח. הדבר שעלינו ללמוד מחייו ומותו של יצחק רבין, הוא שאהבת מולדת היא קודם כל ולפני הכל אהבת האנשים שחיים אתך ביחד באותה מולדת. יהי זכרו ברוך", סיכם ראש הממשלה.
התרעות פיקוד העורף