חלפו כבר שני עשורים שבהם אלמנות מילואים, אשר התאלמנו לפני שנת 1999, חוות אפליה בחסות החוק, בכך שלא נכללו בחוק קצבת השארים שחוקק ב־2002. הצעת חוק חדשה שמקדם ארגון אלמנות ויתומי צה"ל יחד עם ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) מבקשת לשים סוף לאפליה.
החוק המקורי קבע כי ישולם לשאריו של חלל מילואים מענק חד־פעמי בגובה דמי ביטוח חיים וקצבת שארים ויחול רטרואקטיבית על נשים שהתאלמנו רק לאחר ינואר 1999. התוצר הישיר של החוק היה מחדל ואפליה שממנו נפגעות אלמנות המילואים שהתאלמנו לפני שנה זו.
מאז חלפו עשרים שנה ורבות מהן הלכו לעולמן. כיום נותרו 1,300 אלמנות מילואים שמספרן הולך ופוחת מחודש לחודש. האלמנות המבוגרות, אשר נותרו מחוץ לחוק, סובלות על כן משבר כפול. אובדן בן הזוג הביא עמו לחייהן לא רק שכול וכאב, אלא במקרים רבים גם משברים כלכליים וקושי לסגור את החודש. רבות מהן מעידות כי ביכולתה של קצבת השארים, לאפשר אוויר לנשימה ובמקרים רבים אף להרחיקן מעוני.
במאמץ לתקן את העוול הוגשה ביום שני האחרון לנשיאות הכנסת הצעת החוק שיזם ארגון אלמנות ויתומי צה"ל והגיש ח"כ ביסמוט המבקשת לתקן את חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, כך שיחול גם על אלמנות מילואים שהתאלמנו לפני שנת 1999.
ח"כ ביסמוט אומר: "חוק קצבת השארים מ־2002 יצר אפליה אף שניסה לתקן עוול היסטורי אחר. עלינו להבטיח את קיומן ועתידן של משפחות שאיבדו את היקר להן מכל, ואסור לנו ליצור אבחנה שהיא ביסודה לא רלוונטית. מתפקידנו כמחוקקים לתקן את העוול ולאפשר לאלמנות המילואים להזדקן בכבוד המגיע להן".
תמי שלח, יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל: "העוול שנעשה לאלמנות כבד מנשוא, ומעבר לעלבון ולאפליה, הביא עמו השלכות כלכליות קשות על נשים רבות. לכן היום אנו זועקים את זעקתן לשוויון, ופועלים כדי לאפשר להן אוויר נשימה כלכלי. הגיעה העת לתיקון ולהשוואת הזכאויות בין כלל אלמנות צה"ל במשפחת השכול".