ממש כמו בני אדם, חתולים שונים אוהבים דברים שונים: הכרתי חתולים שאוהבים חומוס, חתולים שזוללים תירס, אפילו ביסלי. אבל כמעט כל החתולים אוהבים טונה. למה, בעצם? חתולים הם ציידים יעילים, אבל הם לא נוהגים לדוג בדרך כלל, ורובם לא אוהבים להיכנס למים. איך טונה, מכל הדברים, הפכה למאכל שמזוהה כל כך עם חתולים?
חתולים הם אוכלי בשר בלעדיים, כלומר הם ניזונים מבשר ולא יכולים לשרוד בלעדיו. הם לא יכולים לחיות על תזונה צמחית, וגם לא לעכל אותה כראוי. כתוצאה מכך חוש הטעם החתולי שונה מאוד משלנו: אין להם קולטנים לטעם מתוק והם אינם חשים בו כלל, ככל הנראה כי בבשר אין סוכר. כמו כן, יש להם הרבה פחות קולטנים לטעם מר, בהשוואה לאדם.
כאוכלי בשר בלעדיים, הטעם המרכזי שמושך חתולים הוא אוממי, שנמצא בפטריות, בעגבניות בשלות, וכמובן – בבשר. גם בני אדם מרגישים בטעם האוממי, אך מתברר שהקולטנים שלנו לאוממי, שנמצאים בפקעיות הטעם בלשון ומעבירים למוח את תחושת הטעם, שונים מאלו שאצל החתולים.
במחקר חדש, בחנו חוקרים את הקולטנים לאוממי אצל חתולים, ובדקו בדיוק לאילו מולקולות הם מגיבים. אצל בני האדם הקולטנים מגיבים בעיקר לחומצת האמינו גלוטמט, שנמצאת בין השאר בחלבונים, ונוקלאוטידים, שהם המרכיבים של חומצות גרעין כמו DNA, מגבירים את התגובה. לעומת זאת, קולטני החתול הגיבו קודם כול לנוקלאוטידים, וחומצות האמינו הן אלה שהגבירו את התגובה. "זה לגמרי הפוך ממה שרואים אצל אנשים", אמר לאתר Science סקוט מקגריין (McGrane), שהוביל את המחקר.
במבחני טעימה לקבוצת חתולים, שבהם התבקשו לבחור בין קערות מים שהוספו להם מולקולות שונות, החתולים הראו העדפה ברורה לטעמי אוממי, ובמיוחד הם אהבו קערות שהיו בהן שילוב מסוים של נוקלאוטיד וחומצת אמינו. שילוב שנמצא בכמות גדולה בדגי טונה.
למה שלחתולים יהיו קולטנים שמגיבים במיוחד לטונה? ככל הנראה הקולטנים התפתחו להגיב לבשר באופן כללי, וזה רק מקרה שהצירוף שמפעיל אותם בצורה הטובה ביותר נמצא בדגים. אך ייתכן גם שחתולים התפתחו בשלב מסוים לאכול דגים, אולי כשחיו לצד בני אדם שעסקו בדיג בערי נמל, ואלו מהם שהקולטנים שלהם היו מותאמים לכך שגשגו והעבירו את הגֵנים הללו הלאה. ואומנם, חתולים אכלו דגים כבר במצרים העתיקה, כפי שניתן לראות בציורים מהתקופה.