בקיבוץ עין גב חגגו יום הולדת 100 לגסיה נון, המזוהה בקיבוץ עם מתפרת הווילונות בה עבדה במסירות מעל 60 שנה. סבתא גסיה איבדה את בעלה יעקב, בקרב הקשה על עין גב, במלחמת העצמאות ואת כל אהבתה ומרצה השקיעה בטיפול בילדי הקיבוץ, כמטפלת האולטימטיבית. אחד מהפרקים בחייה אותם היא אוהבת וגאה בו תמיד, היה תקופתה כמטפלת בשנות החמישים בקבוצת ירדן, קבוצת עליית הנוער מצפון אפריקה בקיבוץ עין גב.
ילדי קבוצת ירדן, בהם טיפלה גסיה, הגיעו לארץ בדרך יוצאת דופן. הכל החל בשנת 1949, אז החל להתבצע פרויקט גדול של העלאת ילדים יהודים ממרוקו לארץ, בעזרת ארגון הג'וינט ונדבנים יהודים. במסגרת המבצע הועברו הילדים לצרפת ומשם לבית חולים לחולי שחפת שהתפנה בנורבגיה. אחרי שהות של שנה במקום הועלו 200 הילדים ארצה והשתלבו בחברות ילדים שונות ברחבי הארץ.
המבצע הזה פסק בצורה טרגית כאשר החליטו להביא ילדים מטוניס ואחד המטוסים שלהם נפל באוסלו. 27 ילדים וכל המלווים שלהם נהרגו. נותר בחיים רק ילד אחד. אחת מקבוצות המבצע, של ילדים בני 9-12, הגיעה לעין גב והשתלבה במסגרת עליית הנוער. בני הקבוצה התחנכו בקיבוץ ולאחר מספר שנים התגייסו לנח"ל.
הוריהם של הילדים הגיעו שנים אחר כך ארצה והילדים קלטו אותם, בתנאים הקשים ששררו באותם ימים. הילדים של אז, היום כבר בסביבות גיל ה-80, הקימו משפחות ועשו חיל. הגיעו מכל קצוות הארץ לברך את סבתא גסיה המטפלת שלהם, בהגיעה לגיל המופלג והיא אמרה להם, כי הם גאווה למדינה.
לאחר מות בעלה בקרב על עין גב, נישאה גסיה למנדל נון המפורסם, חבר קיבוץ עין גב, שהקים את ענף הדייג בקיבוץ. מהנישואים ליעקב, נולדו שתי בנות ומהנישואים לדייג מנדל נון, נולדה עוד בת. משלוש הבנות נולדו שבעה נכדים ושישה נינים.