אמנם כבר סוף חודש נובמבר והחורף מגיע בצעדים קטנים מאי פעם, אך הגשם שהחל לטפטף בשבועות האחרונים הצליח לעורר יוזמה אזרחית יוצאת דופן. מדי בוקר, סביב השעה 06:20, מקבצים ומתקבצות תושבי ג'וליס ב"תחנה המרכזית" שממוקמת בכניסה לכפר. גברים, נשים, זקנים, תלמידים, סטודנטים ואנשי כוחות הביטחון מחכים בבוקר בתחנת האוטובוס בדרכם להתחיל את שגרת היום שלהם, אלא שבתחנה צפוף. היא קטנה מדי, חשופה לגשם בחורף ולשמש החזקה של הקיץ. הפוסט של אוסמה שהניע את הפרויקט:
אוסמה נבואני, תושב הכפר בן 44 ואב לשני בנים, מקפיץ בכל בוקר את בנו הבכור לתחנת האוטובוס בדרכו לבית הספר "הריאלי" בחיפה. אמנם לא היה טריגר ספיציפי שהדליק את רוח העשייה של נבואני, אך כשהוא ראה את החורף מתקרב הוא החליט להרים את הכפפה. בשבוע שעבר נבואני פרסם בעמוד הפייסבוק שלו פנייה לרשויות המקומיות במטרה לעורר את תשומת לב הציבור והכריז: "אני אזרח פשוט. ואזרח פשוט מודיע: בשבוע הבא תהיה פה תחנת אוטובוס כמו שצריך. אם הרשות לא תבנה - אני אבנה אותה בעצמי!". עבודות הבנייה על תחנת האוטובוס החדשה:
הפוסט של נבואני הפך לוויראלי ברשת והגיע לרבים מתושבי הכפר, אך לא הצליח להפעיל את הרשות לנקוט בצעדים ממשיים. שישה ימים עברו מפרסום הפוסט ונראה היה שהרשות המקומית לא מתכוונת להתערב. בלי לחשוב פעמיים תושב הכפר, שעוסק כבר שנים בהקמת פרויקטים עבור מוסדות ממשלתיים, לקח את המשימה בשתי ידיים והחליט להקים את התחנה לגמרי בעצמו.
בראיון למעריב נבואני סיפר כי ברגע שהוא ראה את הצורך הקולקטיבי של חבריו לכפר, הוא ידע מה עליו לעשות. "פניתי לרשויות, הצעתי את עזרתי בענייני בירוקרטיה, תקציבים או הליכי בנייה, אך בכל פעם התשובה הייתה שאין תשובה. נכון שאנחנו פריפריה אבל התושבים פה רוצים לחיות את 2021 ולא את שנות ה-70", הסביר. לדבריו, כשניסיונותיו מול המועצה כשלו, הוא פנה אל הגורמים הרלוונטיים שאיתם הוא עובד במסגרת תפקידו ויחד הם נרתמו להקמת התחנה.
כל אנשי המקצוע, בניצוחו של נבואני, התרכזו אחד אחרי השני בחצר ביתו במטרה להקים את התחנה מאפס. קודם שלד ברזל שעשה הרתך, אחר כך התקנת מוטות העץ האיכותיים שהונדסו במיוחד כדי שלא יחדרו מים, ולבסוף עבודות הצבע והאיטום של הגג. אתמול (שלישי) כשתחנת האוטובוס כבר עמדה כתוצר מוגמר בחצר ביתו של מייסד המיזם, הגיע מנוף גדול שהניף את התחנה מהבית אל המקום המיועד לה, שם היא חוברה למדרכה על פי התקן הדרוש.
"כבר שהתקנו את התחנה תושבים רבים שעברו באזור צפצפו לנו, הריעו והודו לנו על היוזמה. חלק אפילו כעסו שלא שיתפתי אותם בעשייה כי הם רצו לקחת חלק", אמר נבואני בגאווה. וכך, הבוקר כבר עמדו בתחנה החדשה כל משתמשי התחבורה הציבורית ונהנו ממקומות ישיבה ומחסה ראויים.
בראיון נבואני סיפר כי טרם הגיעה תגובה מהרשות המקומית, אך הוא חושש כי מרחפת סכנה מעל ראשה של התחנה החדשה. "זו מחווה ציבורית שבאה לשרת את כולנו ואני חושב שזה המקום לשים את האגו בצד ולשמור על התחנה כפי שהיא. אני אשמח שהרשות תבחן את הסוגייה לעומק ותראה שהתחנה תקינה ובאה לשרת את כולנו", אמר למעריב.
הבירוקרטיה מסובכת ומסורבלת, זה לא סוד, אך בסדר העדיפויות של כל ראש רשות צריך לעמוד טובת התושבים. אך על אף הקשיים והצורך להילחם עם הממסד, נבואני רצה להשאיר מסר אופטימי ומעורר השראה: "אנו צריכים להיות אנשי חמלה וכל אחד מאתנו צריך לראות איך הוא נותן מעצמו לזולת. אני מאחל שתמיד נהיה בצד הנותן ומקווה לערבות הדדית בין כל אזרחי ישראל".