במסגרת 100 שנים לייסוד תנועת בית"ר העולמית הגעתי למדינות הבלטיות, לטביה וליטא, שנמצאות בתווך במלחמת אוקריאנה-רוסיה. המלחמה הסמוכה תפסה את תושבי שתי מדינות, שאנו מכירים בעיקר דרך האירווזיון והכדורסל, לא מוכנים ויצרה מציאות חדשה שלא זכורה שנים רבות.
במהלך סיור בעיר מאוד ברור באיזה צד בחרו הלטבים והליטאים, שכן בכל מקום ניתן להבחין בדגלי הצהוב-כחול של אוקראינה. אנשי עסקים מקומיים מספרים לי כי ישנה אמירה רוסית שאומרת שכדי לכבוש יעד מרוחק צריך לעבור במדיניות הבלטיות, וכך תושבי המקום חיים תחת איום תודעתי המלווה אותם בכל בוקר, כי מדינתם עומדת בפני סכנת כיבוש.
כשהחלה המלחמה לפני כשנה וחצי השתנו חייהם של המקומיים מהקצה אל הקצה. בין השאר, הוחל חוק גיוס חובה לצבא לשנה לגברים החל מגיל 18 בו הם מתאמנים ושומרים על כשירות, וזאת מתוך רצון להעמיד כוח משמעותי שיעמוד בהתקפות כנגד המדינה. בנוסף, דגלי הלאום מתנופפים אל על על רבים מהבניינים ומוסדות הציבור וכן בבתים פרטיים מתוך תחושה עזה של לאומיות ומסר שמהדהדת כלפי בחוץ.
בשיחות עם תושבים מקומיים, ובמיוחד עם הכניסה למדינה, ישנה תחושת מתח עצומה נוכח פלישה רוסית אפשרית. מרבית התושבים חצויים בין תחושת ניתוק ורצון להדחיק את מאורעות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לאחר תקופה ארוכה של התעניינות בכל הפרטים הקטנים, וזאת, כאמור, מתוך חשש שהם יהיו "הבאים בתור".
ביום שלישי האחרון ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי, הגיע לפגישות מדיניות עם הנהגה המדינה במטרה להמשיך ולתאם עמדות. השיחות סבבו סביב חיזוק בתמיכה באוקראינה ציבורית ומורלית, ובסיוע צבאי אפשרי למדינה. גם מול השגרירות הרוסית הוצגה תמונת ענק של מנהיג רוסיה פוטין המציגה אותו באור שלילי כתוקפן חסר רחמים, אך כאמור לא רק בהנהגה המדינית הבכירה מורגשת תחושת המתח אלא גם ברחוב.
התרעות פיקוד העורף