מן הסקר עולה עוד כי למלחמה השפעה על מידת הקרבה שחשים יהודי ארה״ב לישראל. הירידה המשמעותית ביותר בהזדהות עם ישראל נרשמה אצל מי שמגדירים עצמם ליברלים מאוד, כאשר רק 46% מהם מדווחים שהאירועים מקרבים אותם לישראל.
בשבוע השלישי נרשמת ירידה קלה בתמיכה ה״אקטיבית״ בישראל של המשיבים, כאשר נראה שישנו קשר ישיר בין שימור רמת התמיכה האקטיבית לבין מי שביקר או לא ביקר בישראל. מי שחיו בישראל, או ביקרו בה יותר מפעם אחת, גם תומכים אקטיבית בישראל יותר מאחרים, וגם נשחקים פחות ממי שביקרו בישאל פעם אחת או לא ביקרו בה בכלל. בבחינה על פי זרם דתי עיקר הירידה נצפית בקרב יהודים המזדהים כרפורמים. בקרב יהודים אלה, שיעורם של מי שאומרים שהאירועים יקרבו אותם לישראל ירד מ-72% בשבוע הראשון של המלחמה ל-59% בשבוע השלישי.
כמו כן, 72% מהנסקרים סברו שהסיקור התקשורתי בתקשורת האמריקאית מוטה נגד ישראל. רק שיעור קטן מביניהם סבורים שהסיקור מוטה נגד הפלשתינים. כרבע מהם סבורים שהסיקור הוגן באופן כללי, כאשר קבוצה זו ניכרת במיוחד בקרב יהודים ליברלים, המשתייכים לזרמים הדתיים הפרוגרסיביים או לא משתייכים לאף זרם. מה״מאוד ליברלים״ קצת יותר משליש סבורים שהסיקור הוגן (36%), כשליש (33%) סבורים שהסיקור מוטה נגד ישראל, 10% סבורים שהוא מוטה נגד הפלשתינים.
נתונים נוספים שעולים מן הסקר מצביעים על כך שהמלחמה נמצאת בראש כותרות העיתונים והטלוויזיה כבר שלושה שבועות, ונמצאת במרכז השיח של יהודי ארצות הברית. 90% ציינו כי הם מקיימים שיחות עם משפחה וחברים יהודים, אך רק 25% מהם מקיימים שיחות עם חבריהם לעבודה שאינם יהודים.
המשיבים מבטאים בנוסף מגמה של עלייה בביקורת על "ההסברה הישראלית״ בשבוע השלישי של המלחמה, שנובעת בין היתר משחיקת הרושם הראשוני של מעשי הזוועה של החמאס, המעבר של ישראל מספיגה להתקפה, שינוי בטון של התקשורת האמריקאית, התגברות של תחושת אי נוחות מהמדיניות הישראלית בעיקר בקרב מי שמגדירים עצמם ליברלים ועוד.
התרעות פיקוד העורף