לפי הדיווחים ב"פוליטיקו", ב-14 בנובמבר נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ברט מקגורק, בכיר במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, במטרה לדון בנושא שחרורם של 240 החטופים המוחזקים בשבי החמאס בעזה. נתניהו אחז בזרועו של מקגורק ואמר "אנחנו צריכים את העסקה הזאת".
שבוע לאחר מכן, ראש הממשלה קיבל חלק ממה שרצה - הסכם לשחרור 50 נשים וילדים שנחטפו ב-7 באוקטובר, ביניהם שלושה אזרחים אמריקאים. בתמורה, ישראל תשחרר כ-150 אסירים פלסטינים, נשים ובני נוער. שחרור כל 10 בני ערובה נוספים מעבר ל-50 הראשונים יוביל להארכה של יום נוסף בהפסקת האש בת 4-5 ימים שסוכמה, כך לפי "פוליטיקו".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
קטאר, בעלת ברית קרובה של ארה"ב עם השפעה על חמאס, פנתה לבית הלבן זמן קצר לאחר ה-7 באוקטובר עם מידע על בני הערובה. קטאר הציעה הקמת תא קטן בין ארה"ב לישראל כדי לטפל בנושא. ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, מינה את ברט מקגורק וג'וש גלצר לטפל בכך.
עוד צוין ב"פוליטיקו" כי ב-23 באוקטובר שוחררו שתי אזרחיות אמריקאיות, הוכחה ראשונה לכך שניתן להשיג שחרור בני ערובה. יום לאחר מכן, חמאס שלח הודעה שנשים וילדים יכולים לצאת מעזה אם צה"ל יימנע מכניסה קרקעית לרצועה, אך ישראל סירבה מאחר ולא היו ערבויות מספיקות. בסוף אוקטובר צה"ל נכנס קרקעית לעזה, אך התוכנית הותאמה לתמיכה בהפסקת אש אם הסכם יגיע לידי גיבוש. משא ומתן נמרץ המשיך מאחורי הקלעים וב-14 בנובמבר, בשיחת טלפון עם נתניהו, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ציין שישנה אפשרות להשיב 50 בני ערובה, ונתניהו הסכים.
ב-19 בנובמבר מקגורק עדכן את הקבינט הישראלי שההסכם מוכן וישראל אישרה אותו לאחר מספר שינויים קלים. קטאר שלחה אותו לחמאס ודרשה תשובה סופית, וב-21 בנובמבר חמאס נתנו אור ירוק. מדובר בתהליך מורכב במיוחד שארך כחמישה שבועות, אך בסופו של דבר הושג תמורת הפסקת אש והכפלתם של משלוחי הסיוע ההומניטרי, מה שיביא לשחרור בני ערובה נוספים בעתיד.