מאז הטבח הרצחני של ארגון הטרור חמאס ביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר ובעקבותיו המערכה הצבאית הישראלית ברצועת עזה, המתיחות והעוינות ברחבי המזרח התיכון הגיעו לשיאם. עם משבר אזורי כה מורכב וטענות רבות על הפעולות הישראליות ברצועה, ממשל ארצות הברית חוטף ביקורות קשות בעקבות תמיכתו במדינה, ועשוי לשקול מחדש את סדרי העדיפויות הצבאיים שלו באזור - כך דווח הערב (רביעי) במגזין ה-Foreign Policy.

עליית מדרגה: ישראל ביצעה גל תקיפות נרחב בעומק לבנון
"היחסים הגיעו לרמה חדשה": הסכנה הבאה של ישראל מגיעה ממוסקבה

ע"פ הדיווח, בממשל ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, שוקלים לסגת מסוריה. למרות שלא התקבלה החלטה סופית לעזוב, ארבעה מקורות במשרדי ההגנה והמדינה אמרו שהבית הלבן אינו משקיע עוד בשימור המשימה שהוא תופס כיום כ"מיותרת". בנוסף, עלתה הטענה כי בתקופה האחרונה הותקפו לא פעם בסיסים אמריקאים בסוריה - אשר משחקת כעוד סיבה לעזיבת המעצמה את המדינה. על פי המגזין, דיונים פנימיים פעילים מתנהלים בימים אלו כדי לקבוע כיצד ומתי עשויה להתבצע נסיגה.

תיעוד תקיפה בשמי סוריה (צילום: סוכנות סאנא הסורית)

על אף ההשפעה המשמעותית שתהיה לנסיגה על שמה של ארה"ב ובעלות בריתה ועל המשבר הבלתי פתור וההפכפך בסוריה, נסיגה, על פי המקורות, תהווה גם "מתנה לדאע"ש". ההתערבות הבינלאומית, שהושקה ב-2014 על ידי ארצות הברית ויותר מ-80 מדינות שותפות כדי להביס את מה שכונה "המדינה הטריטוריאלית של ארגון הטרור" הייתה מוצלחת להפליא, כאשר כיס השטח האחרון בסוריה שוחרר בתחילת 2019.

עם כ-900 חיילים על הקרקע, ארה"ב ממלאת תפקיד מרכזי בדיכוי המרד המתמשך של המדינה האסלאמית בצפון מזרח סוריה, ופועלת לצד שותפיה המקומיים, הכוחות הדמוקרטיים הסורים (SDF). ובכל זאת - האיום נשאר. ב-16 בינואר שוגרה מתקפת רקטות של המדינה האסלאמית על כלא בניהול SDF ובו 5,000 אסירי המדינה האסלאמית, מה שהוביל לניסיון בריחה המוני.

בשנים האחרונות, דאע"ש הסתיר בכוונה את רמת הפעילות שלו בסוריה, ובחר בעקביות שלא לקחת אחריות על התקיפות שהיא ביצעה. אולם, בעקבות מלחמתה של ישראל נגד חמאס בעזה, בדאעש החלו לראשונה לחשוף את היקף ההתאוששות שלהם בסוריה לעיני כל.

כחלק מהקמפיין העולמי של הקבוצה, "להרוג אותם בכל מקום שתמצא אותם", הקבוצה ביצעה וטענה ל-35 תקיפות בשבעה מתוך 14 המחוזות של סוריה בעשרת הימים הראשונים של 2024 - מתוך 100 תקיפות ברחבי העולם. בעוד שהקבוצה נותרה רחוקה מהמקום בו הייתה ב-2013 וב-2014, היא שומרת על יכולות, שפע של ביטחון ותחושת מומנטום חדשה. המלחמה בעזה ומשבר אזורי מתפרץ הוסיפו שמן למדורה ויוצרו הזדמנויות לקבוצת הטרור לנצל את המצב לטובתה.