נשיא איטליה סרג'ו מאטרלה התקשר ביום שישי באופן אישי לעורך העיתון האיטלקי החשוב והמשפיע "לה רפובליקה" מאוריציו מולינרי, כדי להביע בפניו זעזוע על ההתקפה בעלת הגוון האנטישמי שחווה באוניברסיטת פדריקו השני בנאפולי, שבה נמנע ממנו להשתתף בדיון אקדמי.

לא מהעולם הזה: הר הגעש התפרץ באיסלנד - וצבע את השמים באדום | צפו בתיעוד
בכירים דמוקרטים נגד נתניהו: "הקואליציה שלו מפלגת את החברה בישראל"

לדברי הנשיא, "מה שצריך לסלק מהאוניברסיטאות זה את חוסר הסובלנות. כל מי שמתיימר לכפות את רעיונותיו על ידי מניעה ממי שחושב אחרת לבטא את דבריו, אינו מתאים להיות באוניברסיטה". מולינרי, בנו של עיתונאי איטלקי, הוא יהודי. בתגובה, אמרו ראשי הקהילה היהודית באיטליה כי "אם האנטישמיות מתקיימת, זו תבוסה לכולם. מנעו ממולינרי לדבר באוניברסיטה כי הוא יהודי".

בהפגנה נגד מולינרי נשמעו הקריאות "ציונים החוצה" ו"לך! לך! לך!". זאת, למרות שנושא ההרצאה של מולינרי לא היה המלחמה ברצועת עזה, אלא המצב הפוליטי בים התיכון. שמעתי את הדברים שהתכוון לומר באוניברסיטה בנאפולי, וזה היה ניתוח מבריק ומעמיק של האינטרסים הנוכחיים של סין, רוסיה, המערב ואחרים בים התיכון. לו הסטודנטים היו מנצלים את העובדה שעורך בכיר כמו מולינרי הגיע לאוניברסיטה שלהם, הם היו יוצאים נשכרים וגם זוכים בחוויית המפגש איתו. במקום זה, הם לא אפשרו לו אפילו לפתוח את הפה.

"לה רפובליקה" הוא עיתון משפיע מאוד באיטליה, אחד משני הנפוצים ביותר. זה עיתון שמזוהה עם השמאל והאינטלקטואלים, ואכן סיקור המלחמה בעזה, תחת עריכתו של מולינרי, נותן מקום רחב לטענות של השמאל הפרו־פלסטיני, בין השאר בטור כמעט יומי שכותב עיתונאי החי עם משפחתו ברצועה ומתאר את הקשיים ואת הייאוש. בעיתון מתפרסמים מאמרים פרו־פלסטיניים, ביניהם של ישראלים כגון עמוס גיתאי. גם דוד גרוסמן כותב לעתים לעיתון וגם אני. לאחרונה שמתי לב שמאמרים שלי מופיעים שם כשמולם מאמר מקביל פרו־פלסטיני תחת הכותרת "דעה 1 ודעה 2", כדי להדגיש את האובייקטיביות בהבאת מאמרי הדעה של שני הצדדים.

כל זה לא דיבר לסטודנטים, שמנעו ממולינרי ומרקטור האוניברסיטה להיכנס לאולם שבו התקיים הדיון. בתגובה פרסם הרקטור: "הסטודנטים שהתחילו את המהומה הזו במעשה בלתי נתפס של חוסר סובלנות לא ביקשו דו־שיח ופעלו בכוח. הם אינם מייצגים את רוח האוניברסיטה שלנו. מי שראויים לאוניברסיטה הם אותם 250 סטודנטים שישבו באולם וחיכו בסבלנות יותר משעה כדי להשתתף בדיון שהיה קרוב ללבם".

גם המנהיגות הפוליטית באיטליה, מימין ומשמאל, מחתה ביקורת נגד היחס למולינרי וסתימת הפיות שהוגדרה כ"פאשיסטית" על ידי מתאו רנצי, ראש הממשלה האיטלקי לשעבר. מולינרי עצמו ביקש להיפגש עם הסטודנטים המפגינים, אבל הם סירבו בגסות. "אני מאמין באופן שלם בטוב הפנימי של האדם ובכוחו של ההיגיון כנגד חוסר סובלנות מכל סוג, כי האלימות נולדת אצל מי שמסרב לכבד את זולתו", אמר מולינרי ל"מעריב".