כלי תקשורת ברחבי העולם מסקרים בהרחבה מאז שעות הלילה את המתקפה האיראנית המשולבת נגד ישראל, ואת ההצלחה הישראלית ביירוט הכטב"מים והטילים. כמו כן, עוקבים כלי התקשורת אחר האפשרות לתגובה ישראלית.
השר גלנט הדגיש כי ישראל עמדה הלילה בהתקפה של מאות טילים, אך המערכה עדיין לא הסתיימה
המטוסים כבר היו בדרך לאיראן - אבל אז הגיעה השיחה הדרמטית של ביידן
הניו יורק טיימס ציין כי זו "ההתקפה הישירה הראשונה של איראן על ישראל אחרי שנים של מלחמת צללים" אולם הדגיש כי "ההתקפה האיראנית לא הייתה בלתי צפויה" לאחר ההתקפה שמיוחסת לישראל נגד מבנה שנטען כי שימש בתור קונסוליה איראנית בדמשק. "השאלה כעת היא כיצד ישראל תגיב, ואם שתי היריבות, שאין ביניהן ערוצי תקשורת ישירים - יוכלו להימנע מחישובים מוטעים מסוכנים בשעות ובימים הבאים", הוסיף העיתון, שציטט את דבריו של שר הביטחון, יואב גלנט, כי "העימות עוד לא הסתיים".
הוושינגטון פוסט הדגיש בכותרת כי "ארה"ב מסייעת לישראל לסכל מתקפה איראנית של 300 כטב"מים וטילים" וציין את הודעת דובר צה"ל כי "יותר מ-99 אחוז מהטילים והכטב"מים יורטו" וכי נגרם נזק קל לבסיס צבאי ולפציעתה הקשה של ילדה. העיתון הוסיף כי זו הייתה "מתקפה מדהימה שהציבה את הצבא הישראלי בכוננות גבוהה ואיימה לעורר עוד אלימות באזור שכבר סוער".
ברשת CNN נאמר כי "זו הפעם הראשונה שבה הרפובליקה האסלאמית הוציאה לפועל התקפה ישירה נגד ישראל מתוך שטחה, מסמנת נקודת מפנה מסוכנת חדשה בסכסוך המזרח תיכוני שמתרחב במהירות". הכתב הבינלאומי הוותיק של הרשת, ניק רוברטסון, דיווח מירושלים כי "מעולם לא ראיתי משהו כזה בשמיים פה". "אני שומע המון פיצוצים, ושוב משהו שנשמע כמו יירוטים, אבל אני לא שומע קול של פגיעות", סיפר.
הבי-בי-סי ציין כי "לפחות תשע מדינות היו מעורבות בהסלמה הצבאית - עם שיגורים מאיראן, עיראק, סוריה ותימן שהופעלו על ידי ישראל, ארה"ב, צרפת, בריטניה וגם ירדן". הכתב הביטחוני, פרנק גרדנר, הסביר כי ישראל "יכולה להקשיב לשכנותיה באזור ולהפגין 'סבלנות אסטרטגית' ולהימנע מתגובה", אך גם יכולה "להגיב עם סדרה דומה של תקיפות מדויקות של טילים ארוכי טווח ופגיעה בבסיסים שמהם שיגרה איראן את ההתקפה" או "לעלות שלב נוסף בסולם ההסלמה ולהרחיב את התגובה שתכלול בסיסים, מחנות אימונים ומרכזי פיקוד ושליטה של משמרות המהפכה".
בגרדיאן נאמר כי "הסיכוי למלחמה אזורית גדולה במזרח התיכון נמצא על כף המאזניים, כאשר קבינט המלחמה של בנימין נתניהו עומד להחליט על התגובה הישראלית". "ביידן והאיראנים מודעים היטב לכך שנתניהו היה רוצה להשמיד את מתקני הגרעין של איראן, אותם הוא רואה מזה זמן רב כאיום קיומי על ישראל", ציין העיתון הבריטי. "יהיה קשה מאד להרוס אותם לחלוטין ללא סיוע אמריקאי, אבל ייתכן שהוא ונצים ישראלים אחרים ינסו לנצל את ההזדמנות הזו כדי להגשים את השאיפה".
הלה מונד הצרפתי הסביר לקוראיו כי "מאז המהפכה של 1979, ישראל היא האויבת המושבעת של הרפובליקה האסלאמית, שקראה להשמדתה לטובת מדינה פלסטינית". "עד כה, טהרן נמנעה מלתקוף ישירות את ישראל והעדיפה לתמוך בפעולות שבוצעו על ידי חברות אחרות ב'ציר ההתנגדות', חיזבאללה והמורדים החות'ים בתימן, מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה בין ישראל לבין חמאס ב-7 באוקטובר".
אל פאיס הספרדי הכריז בכותרת כי "ישראל אומרת שהיא נטרלה את רוב המתקפה מאיראן" וכי "כל העיניים מופנות כעת לעבר התגובה הצפויה של נתניהו והתפקיד של ארה"ב. מאמר המערכת של העיתון ציין כי "התגובה של איראן נגד ישראל הייתה הקו האדום האחרון שנותר לחצות לפני מלחמה פתוחה באזור".
"הפעולה של איראן היא חסרת תקדים ומגיעה במסגרת תסריט שכבר נחשב לטרום מלחמה", נכתב במאמר. "זה התסריט שמתרחש שישה חודשים אחרי ההתקפה המחרידה של מחבלי חמאס, במימון איראן, בשטח ישראל ב-7 באוקטובר. בזמן הזה, כל מה שיכול היה להיות גרוע, קרה".