תופסים ראש: בריטניה לא מתרגשת מהבחירות וקוטלת את המתחרים

בתקשורת הסבירו כי קמרון ניסה להימנע מתקלה שבה נתקל יריבו, מנהיג הלייבור אד מיליבנד, לפני כשנה, כאשר תועד בולס לחמניית בייקון עם פרצוף מעוות בסגנון סדרת הפלסטלינה "וולאס וגרומיט", והפך לבדיחה במשך שבועות. אבל הניסיון לא צלח, כשלמחרת נתקל קמרון בפיאסקו חדש. כאשר הגיע עם רעייתו סמנתה לאדינבורו בפתיחת מסעו בארבעת המחוזות של הממלכה המאוחדת - סקוטלנד, צפון אירלנד, ויילס ואנגליה צולם עם פרצוף לא מחמיא בעת שניסה לאכול האגיס (מאכל סקוטי שעשוי מלב של כבשה, כבד וריאות) בקפיטריה של חברת השקעות.

עבר עוד יום, וקמרון ניסה לבחון את החוק השני - להצטלם עם ילדים קטנים. לצורך כך הגיע לבית הספר היסודי הקתולי בווסטהצ'טון שליד בולטון כדי לקיים שיעור קריאה עם הילדים. קמ־ רון התחיל להקריא מתוך הספר "נסיכת תיק הנייר", המספר על נערה שמצילה נסיך כפוי טובה מדרקון. כאשר ביקש קמרון מלוסי האוורת' בת השש שישבה לידו להקריא, היא התקשתה מעט ושמה את הראש על השולחן בתסכול. הילדה התרוממה אחרי שנייה, אבל עבור הצלמים שליוו את ראש הממשלה זה הספיק וכך גם עבור כלי התקשורת הנשכניים בבריטניה.

"ילדה נראית משועממת בגלל דיוויד קמרון במהלך ביקור במסגרת קמפיין הבחירות", כתב "הדיילי טלגרף" ליד הצילום של לוסי. "ידיים באוויר, אם אתם מרגישים ככה", הוסיף אתר הפינגטון פוסט, "בקושי שבוע בתוך הקמפיין הרשמי, וזה מרגיש יותר מדי עבור כמה".
 

אף שנראה שמערכת הבחירות אינה מעוררת התלהבות גדולה בתוך בריטניה, למעט בקרב הפוליטיקאים והתקשורת, וגם מחוץ לה, בפועל ההצבעה שתתקיים ב־7 במאי צפויה להיות בעלת משמעויות רבות לא רק עבור בריטניה בזירה הפנימית והבינלאומית, אלא גם עבור כל האיחוד האירופי.

אד מיליבנד. גבר על אחיו בדרך להתמודדות

נכון להיום, עדיין אי אפשר לקבוע מי ישב בלשכת ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10 בחמש השנים הקרובות: מנהיג השמרנים, דיוויד קמרון, לקדנציה שנייה, או שמא הלייבור יחזרו לשלטון אחרי חמש שנים, והפעם בהנהגתו של אד מיליבנד, בן למשפחה יהודית ששרדה את השואה. מיליבנד עומד בראש האופוזיציה מאז ספטמבר 2010, אחרי שגבר בהתמודדות על אחיו הגדול (שגם נחשב למוכשר יותר), שר החוץ לשעבר דיוויד מיליבנד.

מרגע תחילת הקמפיין באופן רשמי, לפני כשבועיים, עסקו במפלגה השמרנית בעיקר בהתקפות נגד מיליבנד בסגנון "זה או אנחנו או הם". השיא היה ביום חמישי, כאשר שר ההגנה מייקל פאלון הכריז: "אד מיליבנד דקר את אחיו בגב כדי להפוך למנהיג הלייבור. כעת הוא מוכן לדקור את בריטניה בגב כדי להפוך לראש ממשלה". אף שקמרון התייצב מאחורי פאלון, הדברים לא זכו  לתגובה אוהדת בקרב בכירים במפלגה השמרנית שטענו שמדובר בהתבטאות מוגזמת, ובינתיים נראה שגם הבוחרים לא אוהבים את ההתקפות האישיות.

בסקרים האחרונים מסוף השבוע יש יתרון של כ-2% ללייבור על פני השמרנים, כאשר בפועל מדובר בכ-300 מתוך 650 מושבי בית הנבחרים. אולם הקרב עדיין צמוד מאוד, והתמונה עשויה להתהפך בזמן שנותר. מאחר ששום מפלגה לא צפויה לקבל רוב של 326 מושבים, בבריטניה נערכים לתסריט מחודש של ממשלת קואליציה בפעם השנייה ברציפות - דבר שלא היה כמותו עשרות שנים. כאן צפויות להיכנס לתמונה שלוש מפלגות קטנות יותר, אבל בעלות כוח לא מועט. מי שעשויה להוות את לשון המאזניים בהרכבת הקואליציה הבאה היא המפלגה הליברל-דמוקרטית של ניק קלג, אף שהיא שצפויה לקבל רק כ-20 מושבים, ירידה דרמטית לעומת הבחירות הקודמות שאותן סיימה עם 57 חברי פרלמנט.

הליברל-דמוקרטים ישבו בחמש השנים האחרונות בקואליציה עם השמרנים, ולמרות התעקשותם להקלות מס לבעלי הכנסה נמוכה הנחשבת למרכיב משמעותי בשיקום הכלכלה, הם נאלצו לוותר על חלק מהעקרונות שהציגו בקמפיין הקודם, ואת המחיר ניתן לראות כעת בקלפי. קלג, ששימש סגן ראש הממשלה, לא פסל את האפשרות שישב שוב עם השמרנים, אך פרשנים מעריכים שייתכן שדווקא הוא יהיה זה שייתן את שרביט ראש הממשלה למיליבנד.

תנודת הקולות

אחת המפלגות שצפויה לעשות רעש רב בפרלמנט הבא היא מפלגת העצמאות הבריטית (ukip) בהנהגתו של נייג׳ל פרג', עד לא מזמן שחקן שוליים שנחשב לבדיחה וכעת שותף מלא במערכת הפוליטית, לא מעט בזכות ההישג של זכייה ברבע מהקולות בבחירות לפרלמנט האירופאי במאי שעבר.

המפלגה צפויה להגיע למקום השלישי עם כ-15%, מרביתם על חשבון השמרנים, ועמדותיו של פרג׳ נגד המהגרים (בעימות הטלוויזיוני לפני כשבועיים פרג׳ אמר שהמהגרים אחראים ל-60% ממקרי האיידס במדינה) ונגד החברות הבריטית באיחוד האירופי, וכבר אילצו את קמרון להקשיח את עמדותיו בסוגיות הללו מתוך ניסיון למנוע זליגת קולות, והוא עדיין נחוש לקיים משאל עם בעוד שנתיים על המשך החברות באיחוד, כמובן רק במקרה שייבחר שוב בחודש הבא.

גם ממפלגת הלייבור לוקחים קולות. קרוב לשמונה חודשים אחרי שמשאל העם בסקוטלנד קבע שחבל הארץ יישאר חלק מהממלכה המאוחדת, צפויים יוזמי המהפך - המפלגה הסקוטית הלאומנית - לרשום הישג היסטורי ולהפוך לכוח פוליטי בפרלמנט בלונדון. על פי הסקרים הנוכחיים, המפלגה אמורה לזכות ב-53-50 מתוך 59 המושבים הסקוטיים על חשבון הלייבור, שבבחירות קודמות החזיקה ב-41 מושבים.

מנהיגת המפלגה, ראשת הממשלה המקומית של סקוטלנד, ניקולה סטרג׳ן, הכריזה בשבוע שעבר כי היא לא פוסלת ניסיון לקדם משאל חדש על עצמאות והבהירה שהיא רוצה לסייע למיליבנד להפוך לראש הממשלה הבא. מיליבנד ואנשיו בסקוטלנד הדגישו כי אין כוונה לשלב כוחות עם הלאומנים הסקוטים בממשלה הבאה, אבל הם יודעים שככל הנראה הם צפויים לשלם מחיר של העברת יותר סמכויות וכספים צפונה, בניסיון למנוע סחף נוסף שיערער את יסודות הממלכה המאוחדת.

אחרי הבחירות ב-2010, עברו שישה ימים עד שקמרון וקלג סיכמו על הקואליציה, והממשלה יצאה לדרך. על אף חילוקי דעות, הצליחו השניים לשמור על שיתוף הפעולה ולהשלים את כל חמש שנות הכהונה.

טרם ברור מי יתייצב בפני המלכה אליזבת השנייה אחרי הבחירות הקרובות, ומתי ייכנס ללשכתו ברחוב דאונינג 10, אבל דבר אחד בטוח כמעט לחלוטין: בחירות 2015 צפויות להראות שגם בריטניה נמצאת ברשימה ההולכת וגדלה של מדינות אירופיות שבהן מפלגות שוליים קטנות ממלאות תפקיד גדול יותר בפוליטיקה הארצית.

נראה שתם העידן שבו שתי המפלגות הגדולות שולטות ללא עוררין בבית הנבחרים ויכולות לנצח במערכת הבחירות באופן מכריע.