מטוס הביון בואינג RC-135 "ריוור ג'וינט" של חיל האוויר המלכותי של בריטניה, שטס מעל סוריה ב־21 באוגוסט, קלט תשדורות שהצביעו על כך שריאד חאן, פעיל בריטי בולט בדאע"ש, נע בכלי רכב בקרבת העיר א־ראקה, בירתו של ארגון הטרור הרצחני. בתוך שניות, הגיע המידע לשר ההגנה, מייקל פאלון, שבמקומו של ראש הממשלה, דיוויד קמרון, נתן את האור הירוק להוציא לפועל פעולת חיסול אווירית.


מטוס ללא טייס מדגם "ריפר", אחד מעשרה כלי טיס בלתי מאוישים שמפעילים הבריטים באזור, הופנה לעברו של היעד, כאשר הוא מופעל על ידי שני טייסים לשעבר שישבו במכולה בהאנגר של בסיס חיל האוויר ודיגטון באנגליה, במרחק של כ־5,000 קילומטרים מאזור הפעולה. כוח סמוי שהיה על הקרקע, עדיין לא ברור אם בריטי או מקומי, סימן את המטרה, והטייסים לחצו על כפתור ששיגר טיל הלפייר לעבר כלי הרכב. חאן, בריטי נוסף בשם רוהול אמין ופעיל שלישי של דאע"ש נהרגו במקום.


גורמים רשמיים בבריטניה הסבירו השבוע כי חאן (21), תושב קרדיף, אמין (26), תושב אברדין, וג'ונהיד חוסיין (21) מברמינגהם, שנהרג בתקיפה של מל"ט אמריקאי ימים אחדים לאחר מכן, היו יעד לחיסול מאחר שהיו פעילים בולטים במערך התעמולה של דאע"ש ברשתות החברתיות וכי הם תכננו לבצע פיגועים בתוך בריטניה, כולל במהלך חגיגות יום השנה ה־70 לסיומה של מלחמת העולם השנייה שצוינו בחודש שעבר בנוכחותם של בני משפחת המלוכה בראשותה של המלכה אליזבת השנייה. לפי הגורמים, ההחלטה על הכוונה לפגוע בפעילים הבכירים התקבלה בישיבה סודית וקיבלה את אישור התובע הכללי של בריטניה.

"לא נהסס לעשות את זה שוב". רוהול אמין וריאד חאן 

"זה היה הכרחי ופרופורציונלי עבור ההגנה העצמית של בריטניה", הצדיק ראש הממשלה קמרון בפני חברי הפרלמנט ביום שני את ההחלטה לבצע בפעם הראשונה סיכול ממוקד של אזרחים בריטים באמצעות כלי טיס בלתי מאויש. "אסור שיהיו לנו אשליות. הכוונה שלהם הייתה רצח של אזרחים בריטים".


שר ההגנה פאלון הדגיש למחרת כי "לא הייתה דרך אחרת" למנוע את הפיגועים המתוכננים ורמז כי בריטניה עשויה להשתמש בסיכולים ממוקדים נגד גורמי טרור נוספים, ייתכן שאף נגד מוחמד אמזאווי הידוע בכינוי "ג'ון הג'יהאדיסט", הצעיר בן ה־27 מלונדון שהתפרסם בתור עורף הראשים של בני הערובה המערבים שהוחזקו בידי דאע"ש. "לא נהסס לעשות את זה שוב", הבהיר. "אם נדע שצפויה התקפה חמושה, אם נדע מי מעורב בזה, עלינו לעשות משהו לגבי זה".


"זו הייתה החלטה נכונה לחסל את האנשים האלה. הם היו מוכנים להרוג אזרחים אחרים מארצם", אומרת הברונית פאולין נוויל־ג'ונס, לשעבר השרה במשרד הפנים הבריטי לענייני ביטחון המדינה והמלחמה בטרור בראיון מיוחד ל"מעריב המגזין". "אני לא מבחינה בין בריטים לבין מי שאינם בריטים במקרה הזה. היה עדיף אם ניתן היה להביא אותם למשפט, אבל אנחנו צריכים לנקוט את כל האמצעים על מנת למנוע פגיעה בחיים וברווחתם של אחרים. במצב של בני ערובה צריך להציל חיים, אבל כשזה מגיע לטיפול בחמושים כאלה, צריך לחשוב מה האפשרויות שעשויות לפתור את הבעיה - לכידה והבאה לדין, ואם לא, אז זה לגיטימי לרדוף אחריהם".


הודעתו של קמרון על הסיכול הגיעה בדיוק כאשר בבריטניה עולה לדיון השאלה אם לפתוח בתקיפות של חיל האוויר המלכותי גם בסוריה – הבריטים נוטלים חלק בהפצצות נגד דאע"ש בעיראק בשנה האחרונה – וזאת כחלק מהניסיון להגביר את המעורבות במלחמת האזרחים במדינה. בראייתה של הממשלה הבריטית, מדובר באמצעי מרכזי במאמץ לעצור את זרם הפליטים והמהגרים שמגיעים כעת באלפיהם לאיחוד האירופי, לעתים במסעות מסוכנים בים וברגל.


נוויל־ג'ונס אינה מסתירה את עמדתה כי הפרלמנט הבריטי צריך לאשר את הרחבת הפעילות בסוריה, אולם היא מודה כי מדובר במהלך מורכב מבחינה פוליטית, במיוחד לאור הבחירות להנהגת הלייבור שתוצאותיהן יתפרסמו בסוף השבוע הקרוב: "לדעתי בריטניה הייתה צריכה כבר בהתחלה להחליט על פעילות צבאית גם בסוריה, ואני מקווה שזו תהיה התוצאה הפעם. אבל ראש הממשלה לא יעלה את זה להצבעה עד שהוא יהיה בטוח שהוא יקבל את הקולות בעד. אני יודעת כיצד אני רוצה שזה יסתיים, שבריטניה תמלא תפקיד מלא בפעילות הצבאית בסוריה, מאחר שלחימה מאוזנת נגד הטרור צריכה לכלול גם מרכיב צבאי".


יש צעירים מתוסכלים


הברונית נוויל־ג'ונס (75), חברת בית הלורדים הבריטי, מכירה היטב את תחום הלחימה בטרור. אחרי קריירה ארוכה בשירות החוץ הבריטי, היא שימשה בין השאר כיועצת לביטחון לאומי של דיוויד קמרון בעת שהנהיג את השמרנים באופוזיציה, ולאחר הניצחון בבחירות 2010 מונתה לתפקיד שרה לביטחון המדינה ולחימה בטרור והייתה חברה במועצה החדשה לביטחון לאומי, שבין השאר ניסחה לראשונה אסטרטגיה לביטחון לאומי. היא פרשה כעבור שנה, אולם המשיכה לשמש נציגה מטעמו של ראש הממשלה לענייני ביטחון סייבר מול העסקים הבריטים.


השבוע הגיעה נוויל־ג'ונס לישראל על מנת להשתתף כדוברת מרכזית בכנס הבינלאומי ה־15 של המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה, שעסק בתמורות בטרור האזורי והבינלאומי. בראיון ל"מעריב המגזין" היא התייחסה לאיום מצד ארגוני הטרור האסלאמיים, ובראשם דאע"ש, ולדרכים שבהן מנסה בריטניה להתמודד עם האתגר המורכב.

"לבלום אותם בתוך המדינה". אנשי דאע"ש בסוריה. צילום: רויטרס

יש מאות אזרחים בריטים שנלחמים לצד ארגוני טרור כמו דאע"ש, אל־קאעידה וא־שבאב בסומליה. חלקם מחזיקים בעמדות מפתח, יש מי שכבר הוציאו לפועל פיגועי התאבדות והיו אף מי שנסעו לסוריה עם כל בני משפחתם. מדוע מדובר בתופעה כה נרחבת?

"מייאש למדי שאנשים שחיים בדמוקרטיה חושבים שזה סוג של ברוטליות ודרך חיים שצריך להתנגד לה. אני חושבת שאחד הדברים שנכשלנו בו בבריטניה הוא שלא שמנו דגש רב מדי במערכת החינוך על הערכים שאנחנו מקדמים. עלינו להבטיח שלקהילות מיעוטים בבריטניה תהיה תחושה שיש להם מקום, שיש הזדמנויות לקריירה, שזו חברה שמציעה להם עבודה. גם הקהילה המוסלמית צריכה להבין שעלינו לפעול ביחד כדי להביס את האויב המשותף. יש להכיר בכך שצריך שיתוף פעולה מצד כולם כדי לנסות ולשכנע צעירים שלא להתפתות. זה לא משהו חדש; אנחנו מתמודדים עם הבעיה כבר 15 שנה לפחות, ולקח לנו זמן רב להבין מה מניע אנשים להתפתות לכך. לא מדובר בעוני, ואני חושבת שגם לא מדובר באי מתן הזדמנות תעסוקה, אבל אני חושבת שעדיין יש צעירים רבים שעדיין חשים שבריטניה אינה בית בשבילם, וזה משהו שאנחנו צריכים לטפל בו".

 
הניסיון האירי


למרות המספר הגבוה של פעילי ג'יהאד בריטים, בריטניה הייתה עדה עד כה לפיגוע איסלאמי אחד בלבד בעשר השנים שחלפו מאז מתקפת הטרור בלונדון ב־7 ביולי 2005 - הרצח של החייל לי ריגבי ברחוב בלונדון במאי 2013 – ולעומת זאת, כוחות הביטחון סיכלו עשרות מזימות, כולל שש בשנה האחרונה.


הברונית מסבירה כי הסיבה העיקרית לכך היא ששירותי הביטחון הבריטיים צברו ניסיון רב נגד הטרור, במיוחד ב־30 שנות המאבק בצבא האירי הרפובליקני (IRA) בצפון אירלנד. היא גם משבחת את המשטרה, שממלאת תפקיד ראשי הן בחקירות הטרור, אשר מוגדר בבריטניה כפשע פלילי, והן בקשר עם האוכלוסייה המוסלמית בניסיון לזהות מגמות הקצנה. בנוסף, מציינת נוויל־ג'ונס, יש שימוש באמצעים מודיעיניים טכניים ובשיתוף פעולה בינלאומי.


עם זאת, היא מודה כי הפעם, בניגוד לאיום הטרור הישן, המצב מורכב יותר בשל כמויות החומר האדירות ובשל אופן הפעולה של דאע"ש, שמגייס באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות, ולכן גם הורחב משך הזמן שבו ניתן להחזיק חשודים בטרור במעצר מינהלי על מנת לחקור אותם. "כעת זו משימה קשה בהרבה", היא אומרת. "בניגוד לצפון אירלנד, אז יכולת לחכות עד הרגע האחרון של התכנון של המזימה, עד לרגע שבו המשטרה יירטה את הפעולה עם ראיות מקסימליות לכוונה לבצע את ההתקפה, הפעם אי אפשר לחכות".


את חושבת שניתן יהיה להביס את דאע"ש, או לפחות לצמצם את השפעתו?

"זה יהיה קשה. כרגע הם בפריסה גיאוגרפית נרחבת, אף על פי שהם נבלמו מעט לאחרונה, ואני לא חושבת שזו הולכת להיות משימה פשוטה. אני מאמינה שבסופו של דבר ניתן יהיה לבלום אותם אם יהיו לנו הכוחות הכשירים על הקרקע, אבל יש צורך באימונים ובהצבה נכונה שלהם, והקהילה הבינלאומית צריכה לסייע בכך. אני חושבת שבלימת ההשפעה שלהם זו משימה שצריכה להתבצע באופן פנימי, בתוך המדינה, כך שליכולת השכנוע של דאע"ש כבר לא יהיה כוח השפעה על צעירים".