סוכנויות ידיעות לא רשמיות במדינה מדווחות על יתרון לרפורמיסטים ולשמרנים המתונים, על פני השמרנים. על פי הדיווחים, לשום קבוצה לא יהיה רוב בפרלמנט, שבו 290 מושבים. בבחירות נבחרה גם מועצת מומחים, הבוחרת את המנהיג הרוחני העליון של המדינה. משרד הפנים בטהרן הודיע כי שיעור ההצבעה עמד על יותר מ-60%. לשם ההשוואה, בבחירות לפני ארבע שנים השתתפו כ-64% מבעלי זכות הבחירה. השלטונות באיראן האריכו את מועד סגירת הקלפיות שלוש פעמים בחמש שעות - בשל המספר הגדול של המצביעים.
שיטת הבחירות
מנכ"ל משרד הפנים, חוסין עלי אמירי, מסר כי למעלה מ-32 מיליון איש הצביעו בבחירות, שהם 58% מתוך כ-55 מיליון איראנים. הם בחרו 290 חברי פרלמנט לקדנציה בת ארבע שנים, ו-88 חברים במועצת המומחים לקדנציה בת שמונה שנים. מועצת המומחים היא זאת שבוחרת את המנהיג הרוחני העליון במדינה. יש להדגיש כי 16 מהמומחים נבחרים מהבירה, והם מהווים בעצם את המוסד השולט במדינה.
את הקלפיות אבטחו רבע מיליון שוטרים ובבחירות התמודדו 6,229 מועמדים, בהם 586 נשים. למועצת המומחים אושרו 161 חברים מתוך 800 נרשמים למועצה.
"לאכזב את אויבינו"
בבואו לקלפי אמר המנהיג העליון, עלי חמינאי, כי על העם באיראן "לבחור בחכמה". לדבריו, שיעור הצבעה גבוה יהיה אכזבה לאויביה של איראן. "כל מי שאוהב את איראן, עליו לצאת ולהצביע", אמר. הנשיא חסן רוחאני אמר לאחר שהצביע בבחירות לפרלמנט ולמועצת המומחים, כי צפוי שיעור הצבעה גבוה. "הבחירות הן סמל לעצמאות הפוליטית של ארצנו", הוסיף הנשיא. "בקלפיות האזרחים קובעים את גורל המדינה".
פעילים מרכזיים במחנה הרפורמיסטי באיראן צפו כבר ניצחון גורף של המחנה בבחירות לפרלמנט בטהרן. קרובת משפחתו של המנהיג העליון הראשון רוחוללה חומייני, אמרה כי הפסד בבחירות עלול להגביר את התסיסה, ולהשיב את ההמונים לרחובות, זאת בדומה למחאה לאחר הבחירות לפני שבע שנים. יש להדגיש, כי ייחוסו המשפחתי של חסן חומייני, נכדו של מייסד הרפובליקה האיסלאמית, לא סייע לו והוא היה אחד הנפסלים מהתמודדות בבחירות.
בתקשורת האיראנית דווח כי סוגיית הכלכלה עמדה בראש סולם העדיפויות של המועמדים לפרלמנט. הצעירים הביעו תקווה גדולה לשינוי דרסטי במצב, עקב הסרת העיצומים ותחילת חזרתם של משקיעים זרים למדינה. למעלה מ-50% מהאזרחים באיראן הנם מתחת לגיל 35. "הרפורמיסטים הדגישו, כי מטרתם להביא יותר משקיעים זרים למדינה", סיפר כתב ה-BBC בפרסית עלי חמדאני. מנגד, השמרנים אומרים כי "הצמיחה תתאפשר באמצעות כלכלה מקומית. כלכלת ההתנגדות, שמבוססות על עקרונות המהפכה של 1979". יש לציין, כי כל מועמד שקיבל פחות מ-25% מהקולות ישוב ויתמודד שוב בסבב הבא באפריל הקרוב.
"דורשים משטר דמוקרטי"
בשבועות האחרונים, לקראת הבחירות, החריף המשטר בטהרן את רדיפת האופוזיציה, ורבים מחבריה נעצרו. הרפורמיסטים מקווים להשתלט על שני המוסדות שבשליטת השמרנים, מה שיביא לשיפור האפשרות לבחירתו מחדש של הנשיא רוחאני בבחירות הבאות לנשיאות ב-2017. זאת, אחרי שנבחר לנשיא ב-2013 והביא את הסכם הגרעין ההיסטורי לארצו אשתקד.
מקורבו של מנהיג האופוזיציה, מיר חוסין מוסאווי, אמר כי רבים התלבטו אם להשתתף בבחירות, משום שמועמדים רבים לא הורשו להיות חלק מהן. לדבריו, מוסאווי עצמו מוחזק במעצר בית כבר יותר משבע שנים. אנשי האופוזיציה שפועלת מחוץ לגבולות איראן, אינם מאמינים בבחירות ה"דמה" כדבריהם, ורואים שניצחונם של הרפורמיסטים בבחירות, לא יביא לשינוי המיוחל, כולל שינוי במדיניות האיראנית כלפי חוץ. דובר "החזית האיראנית הדמוקרטית" בחו"ל, מוחמד זמאני, אמר כי "רוב הפלגים שלא השתתפו בבחירות, רואים שניצחונם של המתונים לא יביא לשינוי גם במדיניות יד הברזל כלפי העם האיראני, ובתמיכה בטרור במדינות ערב ובעולם".
לדבריו, "18 שנים עברו מאז הופעת הרפורמיסטים במדינה, אך מעולם לא הצליחו לכפות מדיניות אחרת על המנהיג העליון. גם הממשלה המתונה נבחרה בברכת המנהיג העליון, כדי להביא להסרת המצור מעל איראן, אך ממשלה זו אינה יכולה לשחק תפקיד במדיניות החוץ, אלא באישור חמינאי". זמאני סיכם ואמר כי המשטר האיראני הוא משטר קיצוני עדתי, "ולכן כל המתנגדים לו דורשים את סילוקו לטובת משטר דמוקרטי אמיתי – ולא למראית עין בלבד".