סדרות פשע רבות, כמו "מחשבות פליליות", "דקסטר" או "המעקב" מנסות לפצח את דרך חשיבתם של רוצחים סדרתיים על מנת לאתר אותם ולסיים את מסע הקטל. ממחקר מקיף חדש שהתפרסם בארצות הברית עולה כי יש מאפיינים זהים בין רוצחים סדרתיים כמו גנטיקה, פעילות מוחית וטראומות ילדות.
ד"ר הלן מוריסון, פסיכיאטרית לזיהוי פלילי משיקגו, בחנה וראיינה 135 רוצחים סדרתיים, אשר רצחו לפחות שלושה אנשים בשלוש תקריות שונות לפחות עם הפסקות ביניהן. היא הגיעה למסקנה כי רוב הרוצחים הסדרתיים פועלים במהלך תקופות לחץ וכי אחרי הרצח, הם חשים הקלה עד הפעם הבאה. עוד היא מצאה כי רוצחים סדרתיים מתחילים לחוש נתק משאר העולם כבר בגיל צעיר וכי זה מוביל אותם לחוסר אמפתיה כלפי קורבנותיהם.
לפי המחקר, אשר פורסם במצגת באתר הייעוץ "Best Counseling Degrees" הסיבות העיקריות שבגללן הרוצחים הסדרתיים פועלים הן הרצון להשיג כסף, ההתלהבות מהריגוש שברצח, תחושת העוצמה שנלווית למעשה והרצון להיפטר מ"מחוללי הרע בעולם".
מוריסון ציינה כי היא מאמינה שחוסר איזון בכרומוזומים בדנ"א, שמתחיל כבר בשלב הבגרות המינית, הוא שעלול להפוך אדם לרוצח סדרתי פסיכופת. אחת הדוגמאות היא של בובי ג'ו לונג, שכיום ממתין להוצאה להורג בפלורידה על תקיפה מינית ורצח של לפחות עשר נשים באזור טמפה ביי, שבדנ"א שלו היה כרומוזום X נוסף. מוריסון קבעה כי כתוצאה מכך, היו בגופו של לונג כמויות גדולות של אסטרוגן (הורמון נשי) שגרם לו בעקיפין למבוכה ולזעם בעקבותיה כשגופו הצמיח שדיים בגיל הבגרות.
במצגת שפרסמה מוריסון, היא הראתה כי מחקר שכלל 50 רוצחים סדרתיים מצא כי רובם סבלו מהתעללות בתור ילדים. 50% מהרוצחים סבלו מהתעללות פסיכולוגית, 36% סבלו מהתעללות פיזית, 26% סבלו מהתעללות מינית ו־%18"זכו" להתעלמות מוחלטת ממשפחתם.
מוריסון צירפה לניתוח הממצאים גם את המחקר של פרופ' ג'ים פאלון, מדען מוח מאוניברסיטת קליפורניה, שהשתמש בסריקת מוח על מנת לבחון במשך 20 שנה את מוחותיהם של פסיכופתים. הוא מצא שפעילות נמוכה בקליפת המוח הקדמית עשויה להעיד על התנהגות סוציופתית וכי היא מקשה על האדם לדכא את יצר הזעם והאלימות שבתוכו.
במהלך המחקר, סרק פאלון את המוח שלו עצמו ואת מוחו של בנו וגילה כי יש במשפחתו גן שקשור לאלימות ומעורר אנזים שידוע כמשפיע על הורמון מצב הרוח במוח. בעקבות זאת, הגיע גם פאלון לאותה מסקנה כמו מוריסון, כי ההתנסויות בילדות יחד עם פעילות המוח והמצב הגנטי עשויים להפוך אדם לרוצח סדרתי.
במאמר שפרסם ב"גרדיאן", הוא הסביר כיצד הפך לפרופ' מצליח על אף המידע שגילה על עצמו בבדיקות. "הסיבה הנראית לעין ביותר היא שלמרות שיש לי הרכב גנטי של פסיכופת חלק מאותם גנים 'בסיכון' התחברו עם אהבה (בניגוד להתעללות או לנטישה), מילדות ועד השנים הקריטיות הראשונות של החיים, ונראה שזה דיכא את ההשפעות הפסיכופתיות של הגנים 'בסיכון' האחרים", כתב.