כאשר פרופ' יאן טומאש גרוס הגיע בשבוע שעבר לביקור בפולין, הוא כבר ידע שמצפים לו. ההיסטוריון הפולני נאלץ להתייצב במשרדי התביעה הכללית בעיר קטוביץ, במרכז פולין, לחקירה בחשד כי "העליב את האומה הפולנית" לאחר שפרסם מאמר שבו טען כי מספר היהודים שרצחו הפולנים במהלך מלחמת העולם השנייה גבוה ממספר הגרמנים שנרצחו על ידם. אם יורשע, עוד עלול ההיסטוריון המפורסם, שזכה כבר לפני 20 שנה בעיטור הכבוד הגבוה של פולין על מחקריו בתחום השואה, למצוא את עצמו בכלא לשלוש שנים, העונש המקסימלי על העלבת האומה הפולנית.



הפרשה החלה בחודש ספטמבר האחרון, אז פרסם גרוס, המתגורר בשנים האחרונות בארצות הברית ומשמש מרצה להיסטוריה באוניברסיטת פרינסטון, מאמר ארוך שבו תקף את ההחלטה של ממשלת הימין הפולנית החדשה שלא לקבל מהגרים מוסלמים לשטחה וכינה את ההחלטה "חסרת לב". הוא אף טען כי "ההחלטה מושרשת בעברה הרצחני של פולין", כדבריו. בגוף המאמר פרסם גרוס את הטקסט שהכעיס את הפולנים, כאשר האשים אותם כי רצחו יותר יהודים בשואה מאשר רצחו גרמנים. "קחו למשל את הפולנים, אשר מתגאים תמיד בהתנגדות של החברה הפולנית לנאצים בזמן המלחמה. למעשה, הפולנים הרגו הרבה יותר יהודים מאשר הם הרגו גרמנים במהלך המלחמה", כתב גרוס.
 
את המאמר כתב ההיסטוריון הפולני עבור אתר האינטרנט "פורום סינדיקט", ארגון ללא מטרות רווח המפרסם מאמרים אקדמיים וניתוחים של נושאים גלובליים בתחומי הכלכלה, פוליטיקה, פיתוח ועוד. אלא שזמן קצר לאחר הפרסום באתר האינטרנט, הופיע המאמר גם במהדורה המקוונת של המגזין הגרמני "די וולט", מה שעורר את חמתם של אזרחים רבים ופוליטיקאים בכירים שראו בדברים ניסיון של גרוס להעליב את האומה הפולנית ולהשחיר את שמה בעולם.
 

חילול הקודש
 

גרוס, 68, נולד בוורשה לאם נוצרייה, חנה שומנסקה, שהייתה חברה במחתרת הפולנית שלחמה בכיבוש הגרמני. אביו, זיגמונט גרוס, היה יהודי שניסה להסתתר מהנאצים והצליח לעשות זאת בעזרת שומנסקה. לאחר המלחמה השניים התחתנו. גרוס עצמו למד פיזיקה באוניברסיטת ורשה, ולאחר מכן היגר לארצות הברית, שם סיים לימודי דוקטורט במגמת סוציולוגיה באוניברסיטת ייל. בהמשך הוא לימד בכמה אוניברסיטאות.
 
המאמר שפרסם גרוס בספטמבר אינו הפעם הראשונה שבה הוא הצליח להכעיס את הפולנים. ההיסטוריון הפולני פרסם בשנים האחרונות כמה ספרים שעסקו בחלקם של הפולנים במעשי טבח שבוצעו ביהודים בזמן השואה. בין הספרים ניתן למנות את "קציר הזהב", "פחד" והספר המפורסם ביותר, "שכנים", שיצא לאור בשנת 2001. הספר חשף לראשונה כי את הטבח בעיירה ידוובנה ביולי 1941, שבמהלכו נרצחו מאות יהודים, ביצעו הפולנים המקומיים שהכניסו את שכניהם היהודים לאסם מקומי והעלו אותו באש. זאת בניגוד לטענה הפולנית שנשמעה לאורך ההיסטוריה, שלפיה הנאצים הם אלו שביצעו את הטבח המפורסם.
 
סדרת הספרים שכתב הפכה את גרוס בתוך זמן קצר לאחת הדמויות השנואות ביותר על רבים בפולין, שטענו כי הוא פוגע בתדמיתה של פולין בעולם. אחד הדברים שבו מתגאים הפולנים יותר מכל הוא ה"ארמייה קריובה" ("צבא המולדת"), תנועת המחתרת הפולנית שלחמה בנאצים. הם רואים בה סימן לגבורתם של הפולנים והתנגדותם לנאצים. לכן דבריו של גרוס היו מבחינתם חילול הקודש ופגיעה באחד הסמלים החשובים ביותר של רבים מתושבי פולין - ההתנגדות לצבא הנאצי.
 
זמן קצר לאחר פרסום המאמר בספטמבר הודיעה התביעה בפולין על בדיקה שנועדה לקבוע אם ניתן לפתוח בחקירה פלילית נגד גרוס בגין כתיבת המאמר. לאחר כמה שבועות הודיעה התביעה כי "לא בוצעה עברה פלילית, ולכן אין מקום לפתוח חקירה". במקביל הודיע משרדו של נשיא פולין אנדז'יי דודה על הכוונה לשלול מגרוס את עיטור הכבוד הגבוה של פולין, שהוענק לו בשנת 1996 על ידי הנשיא דאז אלכסנדר קוושנייבסקי, על מחקריו בתחום השואה ועל גילוייו הרבים. חלק מחברי הממשלה החדשה לא חסכו במילים קשות וכינו אותו "בוגד ואויב האומה הפולנית". דוברו של נשיא פולין, מארק מגיירובסקי, הודיע בשבוע שעבר כי ההחלטה הסופית האם לשלול מגרוס את עיטור הכבוד עדיין לא התקבלה.
 
אלא שכעת, לאחר שהממשלה החדשה בראשותה של מפלגת הימין הלאומנית "חוק וצדק" נכנסה לתפקידה, הגיע שלב המעשים. בשבוע שעבר זומן גרוס למשרדי התביעה הכללית בקטוביץ, שם כאמור נחקר במשך ארבע שעות בנושא המאמר שלו. בין היתר, התבקש גרוס לספק הוכחות לדברים שכתב לאורך השנים במאמריו ובספריו, וכן נשאל אם התכוון להעליב את האומה הפולנית. "אמרתי מיד לחוקרים שלא ניסיתי להעליב את האומה הפולנית", סיפר גרוס לתקשורת הפולנית לאחר החקירה. "ניסיתי להעלות למודעות את סוגיית הפליטים באירופה. אני בסך הכל אומר את האמת, ולפעמים לאמת יש השפעה מזעזעת על אנשים שאינם מודעים מהי האמת. עדיין אין לי מושג אם יגישו נגדי כתב אישום". 
 
"החקירה נגד פרופ' יאן טומאש גרוס החלה לאחר אפשרות של ביצוע פשע לפי סעיף 133 בחוק הפלילי האוסר על העלבת העם הפולני", מספרת דוברת התביעה בקטוביץ, מרטה זבאדה־דיבק, ל"מעריב המגזין". "החקירה נפתחה על בסיס 166 תלונות שהתקבלו בתביעה הכללית בפולין לאחר מאמרו של גרוס מצד אנשים פרטיים, מוסדות, ארגונים ועמותות שונות. חלק מהתלונות התקבלו גם מחו"ל. אנו נקבע, בהתאם לחקירה, אם החומר הנכלל במאמר המדובר אכן נופל בקטגוריה של העלבת האומה הפולנית".
 
האם גרוס צפוי להיחקר שוב? והאם לדעתך יוגש נגדו בסופו של דבר כתב אישום?
"בשלב זה החקירה ממשיכה. אף אחד עדיין לא הועמד לדין ולא הוגשו כתבי אישום. ביום שלישי האחרון הגיע מחבר המאמר, גרוס, לחקירה במשרד התובע בקטוביץ. החקירה נמשכה כארבע שעות. אנו נערכים כעת לביצוע חקירות נוספות, ואני מאמינה שמידע נוסף יתקבל במהלך השבועות הקרובים".
 

שובו של המודחק
 

"ישנה בורות עמוקה בנושא השואה בקרב האוכלוסייה הפולנית, כאשר הנושא הזה כמעט אינו מופיע בתוכנית הלימודים בבתי הספר בפולין", טוען כעת גרוס בראיון ל"מעריב המגזין". "גם המשטר הלאומני ושונא הזרים הנוכחי בפולין ינסה ליישם את האג'נדה הלאומנית שלו על תוכנית הלימודים ולשנות אותה כדי שתתאים לסדר היום הלאומני שלו. הרפורמות שמתכוונת הממשלה הרדיקלית החדשה לערוך במערכת החינוך לא מבטיחות שהנושא ייכנס לתוכנית הלימודים, ככל הנראה במטרה להבטיח את השכחה הקולקטיבית בנושא הזה".
 
גרוס טוען שה"בורות הפולנית בעניין השואה" ניכרת בעובדה שגם לאחר שוועדת חקירה ממלכתית של "המכון הפולני לזיכרון לאומי" אישרה כי אכן הפולנים הם שביצעו את טבח ידוובנה, רק 18% מאזרחי פולין אמרו בשנת 2011 כי "הם מאמינים שהפולנים אכן ביצעו את הטבח". מחקרים נוספים, מספר גרוס, הצביעו כי מרבית הפולנים סבורים כי הפולנים סבלו יותר מהיהודים בשואה, או ששני העמים סבלו באותה מידה.

יהודים מורדים מהרכבת באושוויץ. צילום: באדיבות יד ושם יהודים מורדים מהרכבת באושוויץ. צילום: באדיבות יד ושם

 
"הציבור הפולני לא השכיל להפנים עד היום את תוצאות המחקרים של היסטוריונים פולנים, שחקרו את היחס שלו זכו יהודים מדי פולנים בזמן מלחמת העולם השנייה", מוסיף גרוס. "צריך להבין כי בין 1,500 ל־2,000 יהודים נרצחו רק במשך תקופה של שלוש שנים לאחר סיום הכיבוש הגרמני. כפי שכתבתי בספרי 'פחד', יהודים חששו לחזור לערים קטנות ולכפרים שבהם התגוררו לפני המלחמה. ולכן הם העדיפו לגור בערים גדולות בפולין".
 
על החקירה אמר גרוס: "מי שעודד את התביעה לפתוח בחקירה נגדי היו ארגונים ופוליטיקאים בעלי אג'נדה לאומנית, מה שעלול להוביל להרשעתי בהעלבת האומה הפולנית".
 
מערכת היחסים המורכבת שמנהלת פולין עם העבר עלתה לאחרונה לכותרות כשדווח על יוזמת הממשלה הפולנית לאסור בחוק את השימוש בביטוי "מחנה השמדה פולני". האם טענותיו של גרוס כי בזמן השואה פולנים רצחו יותר יהודים מאשר גרמנים הן נכונות? או שמא אכן מדובר בניסיון של ההיסטוריון הפולני להשחיר את שמה של מולדתו? הדעות חלוקות.
 
מיד לאחר ההודעה על חקירתו של גרוס התעורר דיון ער בתקשורת הפולנית וברשתות החברתיות, כאשר לצד אלו שתמכו בגרוס וטענו כי "על האומה הפולנית להביט במראה ולהכיר בעובדות ההיסטוריות הכואבות", היו כאלו שתקפו את גרוס. "הפעולות האלו נגד גרוס הן בושה ואות קלון לפולין", טוען טומק קונצביץ', מנהל המרכז היהודי באושוויינצ'ים, בסמוך למחנה ההשמדה אושוויץ. "הן לא תורמות דבר לשמה הטוב של פולין, אלא להפך - הן מזיקות והופכות את פולין ללעג בפני העולם". לעומתו, לידיה אלכסנדרה, בת למשפחה פולנית יהודית, דווקא תומכת בחקירתו של גרוס ואפילו בשלילת עיטור הכבוד שלו. "גרוס גרם להרבה יותר נזק מאשר תועלת לשני העמים – הפולנים והיהודים", היא אומרת. "הטענה שפולנים רצחו יותר יהודים מאשר גרמנים היא שטיפת מוח. פולין הייתה המדינה היחידה שבה הוטל עונש מוות על מי שסייע ליהודים, כי פולנים רבים סיכנו את חייהם במטרה לעשות זאת. המחקרים של גרוס מלאים באי דיוקים ושקרים, ואני בטוחה שעיטור הכבוד יישלל ממנו בגלל שקריו ומצגי השווא שלו".
 
יאצק לאוצ'יאק, היסטוריון במרכז הפולני לחקר השואה, טוען שייתכן כי דבריו של גרוס נכונים אם לוקחים בחשבון את מספר החיילים הגרמנים שנרצחו על ידי אנשי המחתרת הפולנית במהלך הכיבוש הנאצי של פולין, ולא את כל החיילים הגרמנים שנהרגו על ידי צבא פולין בחזיתות השונות. "הטענה שהפולנים הרגו יותר יהודים מאשר הם הרגו גרמנים עלולה להיות נכונה, וזו תהיה ידיעה מזעזעת עבור המחשבה המסורתית של תושבי פולין על הגבורה הפולנית במהלך המלחמה", אמר לאוצ'יאק בראיון לסוכנות הידיעות AP. הוא גם שיבח את עבודתו של גרוס ואמר כי "היא חושפת ממד נוסף של המלחמה מצדה של פולין, ממד שהיה תמיד מוסתר ומודחק".