ראש עיריית טוסון שבאריזונה, ג'ונתן רוטשילד, צלצל 19 פעמים בפעמון של תחנת הכיבוי העירונית ביום ראשון האחרון. צלצול עבור כל אחד מהקורבנות במתקפת הירי שהתרחשה בדיוק שש שנים קודם לכן, כאשר ג'ארד לאפנר פתח באש בעת שחברת הקונגרס, גבריאל גיפורדס, קיימה מפגש עם אזרחים. שישה בני אדם נרצחו ו-13 נפצעו, בהם גיפורדס עצמה, שנפצעה קשות בשל קליע שחדר לראשה, אולם מאז השתקמה באופן מרשים. "אף משפחה או קהילה לא צריכות לעבור עוד טרגדיה חסרת היגיון כמו זו שהתרחשה ב-8 בינואר 2011", צייצה גיפורדס בחשבון הטוויטר שלה ביום ראשון.

שבועיים לפני יום השנה לניסיון ההתנקשות שזעזע את ארה"ב, זכתה גיפורדס לכבוד מרשים עם השקתה של ספינת הצי "גבריאל גיפורדס". זהו כלי השיט ה-16 בלבד של הצי שנקרא על שם אישה, וה-13 שנקרא על שם אדם חי. הספינה הועברה באופן רשמי מהמספנה שבה נבנתה באלבמה לידי חיל הים, לקראת כניסתה לפעילות מבצעית בבסיס בסן דייגו. "ראוי שהספינה תיקרא על שם מישהי ששמה נרדף לאומץ, שהיוותה השראה לאומה עם השיקום המדהים שלה", אמר מזכיר הצי, ריי מייבוס.

"גבריאל גיפורדס", שנבנתה בעלות של 475 מיליון דולר, היא ספינה שמיועדת ללחימה בסמוך לקו החוף, כולל נגד צוללות ומוקשים. עם 40 אנשי הצוות שעליה היא גם אמורה לספק סיוע לכוחות היבשה ולאפשר פשיטה אמפיבית מהים. לטענת הצי, הספינה בעלת יכולת לחימה גם באוקיינוס הפתוח.

מדובר בספינה התשיעית מסדרת ה־LCS שנמסרה לידי הצי האמריקאי, שבסך הכל אמור להפעיל 26 ספינות דומות. אולם אם להסתמך על ההצהרות של מזכיר הצי מהשבועות האחרונים, מדובר בתוספת ראשונית בלבד לחיל הים האמריקאי, שצפוי לגדול לממדים שמזכירים את ימי המלחמה הקרה. כיום יש לצי 274 ספינות קרב, ירידה חדה לעומת 593 בשנת 1987. אולם מייבוס הצהיר כי הצי מבקש להגדיל את כוחו ב-355 ספינות נוספות, כדי להתמודד עם האיומים המתגבשים, בייחוד לנוכח ההתעצמות הימית של סין ורוסיה.

לפי התוכנית המוצעת, תיבנה נושאת מטוסים חדשה שתצטרף ל-11 הנושאות הקיימות כיום; מספר אוניות השטח הגדולות (סיירות ומשחתות) יקפוץ מ-88 כיום ל-104; יפעלו 52 ספינות שטח קטנות (פריגטות ו-LCS), בניגוד לדרישה הנוכחית של משרד ההגנה ל-40 ספינות לכל היותר; וצי צוללות התקיפה יגדל מ-48 ל-66.

במספנות קיבלו בברכה את ההצעה להגדלת הצי, מתוך ידיעה שגם מספר העובדים הדרושים יגדל באופן משמעותי. אולם היוזמה של משרד הצי, המוערכת בעלות של 509 מיליארד דולר על פני 30 שנה, עלולה להיתקל בקשיים אם וכאשר תגיע לאישור חברי הקונגרס. דוגמה לכך סיפקה המחלוקת סביב ספינות ה-LCS, אשר תג המחיר שלהן קפץ דרמטית מ-220 מיליון דולר לספינה ל-478 מיליון דולר. הפרויקט, שעלותו היא 12 מיליארד דולר, גם סבל מלא מעט תקלות.

"זו עוד דוגמה מצערת וקלאסית של רכישה שיצאה מכלל שליטה", אמר הסנאטור ג'ון מקיין, שעומד בראש ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט. מי שעשוי לסייע לצי לקדם את התוכנית החדשה הוא לא אחר מאשר הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ. עוד במהלך קמפיין הבחירות הצהיר שהוא רוצה להגדיל את כוחו של הצי ב-350 כלי שיט חדשים. לורנס קורב, שהיה תת-מזכיר ההגנה בתקופת הנשיא רונלד רייגן ושאף להפעיל צי של 600 כלי שיט, הודה כי התוכנית של חיל הים תוכל להצליח רק אם הממשל החדש יגדיל את התקציב "לרמות שמעולם לא ראינו".

"אף פעם אין מספיק כסף כדי לקנות הגנה מושלמת", אמר. קומנדר קירק ליפולד, שהיה מפקד המשחתת "קול", גרס כי אין טעם להתחשב בשיקולים התקציביים בכל הנוגע לביטחון. "אם נבחר לעשות פחות, כי אין לנו הכסף משום שיש לנו חוב של 19 טריליון דולר, אז אנחנו חושפים את עצמנו לסיכון. ועם כמה סיכונים יוכל העם האמריקאי לחיות?", הזהיר. "אנחנו מאבדים אמינות ויכולת פעולה ברחבי העולם, עם צבא שהפך לחלול יותר בגלל הנשיא אובמה".

מכפיל הכוח

השנה צפוי הצי האמריקאי לקבל לרשותו לא פחות מתשעה כלי שיט חדשים, אם כי הוא יוציא לגמלאות חמישה כלי שיט אחרים, בהם שלוש צוללות. לסדר הכוחות הימי יצטרפו ארבע ספינות LCS, בהן גם "גבריאל גיפורדס", שתי משחתות ושתי צוללות תקיפה. גולת הכותרת תהיה נושאת המטוסים "ג'רלד פורד", הראשונה שמצטרפת מאז 2009. היא תאפשר לחיל הים להפעיל שוב 11 נושאות מטוסים, בהתאם לחוק הפדרלי.

נושאות המטוסים, על כלי הטיס ההתקפיים שמוצבים עליהן וספינות המלחמה שמלוות אותן, נחשבו תמיד למכפיל כוח של העוצמה האמריקאית. הן סיפקו זרוע ארוכת טווח עבור נשיאי ארה"ב, ששלחו אותן לאזורי לחימה שבהם פעלו כוחות אמריקאיים או לצורך הפגנת כוח, לאזורים שבהן התחוללו אסונות טבע או למבצעים הומניטריים אחרים. בשנתיים האחרונות הן בעיקר לוקחות חלק פעיל בלחימה נגד דאע"ש בעיראק ובסוריה.

אולם בשבועיים האחרונים התרחש מקרה חריג, חסר תקדים מאז מלחמת העולם השנייה: אף נושאת מטוסים לא הייתה מוצבת בים, על אף המשך האיומים. נושאת המטוסים "דווייט אייזנהאואר" סיימה בסוף דצמבר שבעה חודשי הצבה בים התיכון ובמפרץ הפרסי, ושבה לבסיסה בווירג'יניה. המחליפה שלה, "ג'ורג' ה.וו בוש", עדיין נמצאת במספנה ותגיע רק בעוד מספר שבועות. גורמי צבא הבהירו בתגובה לרשת פוקס, כי יש להם מספיק מטוסים כדי לכסות את ההפרש, וכי הם יכולים "להקפיץ" נושאת מטוסים לכל זירה במקרה הצורך.

"פורד", שעלתה 13 מיליארד דולר (2.3 מיליארד דולר יותר מהתקציב המקורי), היא הסנונית הראשונה של הדור החדש של נושאות המטוסים. בעקבותיה אמורות להגיע גם "ג'ון קנדי" ב-2020 ו"אנטרפרייז" במהלך העשור הבא. על הדגמים החדשים יהיו פחות אנשי צוות, אולם נושאות המטוסים יהיו מהירות יותר, חסכוניות יותר, עם כורים גרעיניים שישלשו את כמות ייצור החשמל בהשוואה לדגמים הקיימים, ועם יכולות הגנה טובות יותר מפני טילים נגד ספינות. ניתן יהיה להציב עליהן אמצעי לחימה מתקדמים, כמו לייזרים וגם את מטוסי ה־F־35C, דגמי הצי של מטוס הקרב העתידי, שאמורים להיכנס לשירות בשנים הקרובות.

אולם הצי לא מסתפק בכך. בתוכנית החדשה להרחבת מצבת כלי השיט נאמר כי חיל הים מבקש להגדיל את מספר נושאות המטוסים ל־12 ספינות. "מינימום של 12 נושאות מטוסים דרוש כדי לעמוד בדרישות הגוברות לתגובה ללחימה, בהתאם לתכנון של משרד ההגנה", נאמר במסמך שפרסם הצי בחודש שעבר. גם תוכניתו של טראמפ הציגה את הכוונה להגדיל את מצבת נושאות המטוסים בספינה נוספת.

"12 נושאות מטוסים, 350 כלי שיט וזרוע אווירית בעלת טווח ארוך יותר על נושאות המטוסים צריכים להיות הבסיס כדי לקדם את האסטרטגיה הרבתי של ארה"ב", כתב לאחרונה ד"ר ג'רי הנדריקס מהמרכז לביטחון אמריקאי חדש. "היינו אומה ימית מאז שנוסדנו, וכעת יש לנו מחויבות לבצע את ההשקעות הדרושות כדי להוציא לפועל אסטרטגיה של ביטחון לאומי, המבוססת על כוח ימי".

מעבר לשרשרת האיים

מי שמהווה את האיום הימי שמטריד יותר מכל את אנשי הצי, וגם את הממשל החדש לפי הצהרות טראמפ, היא סין. המדינה הקומוניסטית נמצאת בעיצומה של בניית כוח ימי, שיאפשר לה לחזק את השפעתה במרחב הפסיפיק, ובעתיד אולי אף מעבר לו. הוא עלול להוות איום ישיר על העליונות הימית שיש לאמריקאים באזור מאז מלחמת העולם השנייה. טילי ה־DF־21D, אשר מכונים "רוצחי נושאות המטוסים" ונמצאים בפיתוח מתקדם, הם הדוגמה הבולטת לסכנה שמולה ניצב הצי האמריקאי.

עדות לכוונתה של סין להפוך למעצמה ימית משמעותית ניתן לראות בהשקעתה בפיתוח צי של נושאות מטוסים. הראשונה היא "ליאונינג", אשר הייתה במקורה נושאת מטוסים שנבנתה עבור הצי הסובייטי. האונייה, שבנייתה לא הושלמה, נרכשה על ידי חברת נסיעות סינית וב-2001 הועברה לסין, שם הורכבו עליה מערכות חדשות. היא נמסרה לצי הסיני בשנת 2012 והחלה בניסויים. בנובמבר האחרון נטען כי היא כבר בעלת יכולת מבצעית קרבית, עם 24 מטוסי קרב רב־משימתיים מדגם J־15, הגרסה הסינית של סוחוי־33 הרוסי. בחודש שעבר היא ביצעה תמרוני אש ראשונים.

אף שהמוכנות המבצעית של "ליאונינג" עדיין לא ברורה לחלוטין, השלטון הסיני החליט לנצל את נושאת המטוסים להפגנות כוח ראשונות. גם כלפי מדינות האזור, וגם כלפי הממשל החדש בוושינגטון, שנראה כמי שמנסה לשנות את מערך היחסים עם בייג'ינג תוך התקרבות לטייוואן, בניגוד למדיניות האמריקאית בארבעת העשורים האחרונים.

בסוף החודש שעבר יצאה נושאת המטוסים הסינית למערב האוקיינוס השקט, כשהיא עוברת בתעלת באשי, שמפרידה בין הפיליפינים ליפן. היא נכנסה לים סין הדרומי, שם יש לסין מחלוקות טריטוריאליות עם חלק משכנותיה. ביום רביעי, כשהאונייה הסינית עברה במצרי טייוואן, באזור ההגנה האווירית של האי, הוקפצו מטוסי קרב וספינות מטייוואן, אולם לא נרשם עימות בין הצדדים.

נושאת המטוסים השנייה של סין, שעדיין לא קיבלה שם רשמי, נמצאת כעת בשלבים האחרונים של הבנייה במספנות דליאן בצפון־מזרח המדינה. היא אמורה לעבור לידי חיל הים בסוף העשור הנוכחי. בתחילת החודש דיווח אתר החדשות הרשמי של המפלגה הקומוניסטית כי "בעתיד הקרוב הצי הסיני עשוי להחזיק בנושאת מטוסים שלישית, שתהיה מסוגלת להגן על הריבונות הטריטוריאלית ועל הזכויות הימיות".

בסין לא מסתירים את רצונם בעוצמה ימית משמעותית בשנים הקרובות. "נושאות מטוסים הן כלים אסטרטגיים, שיש להשתמש בהם כדי להפגין את עוצמתה של סין", נאמר ביומון הסיני "גלובל טיימס". "האינטרסים הבסיסיים של סין נמצאים בעיקר מול החופים, אבל הטווח של נושאות המטוסים חייב להגיע מעבר לאזורים האלה. עם יכולת ואומץ הוא יגיע רחוק יותר. הוא חייב לא רק לעבור את שרשרת האיים הראשונה, אלא גם מעבר לשרשרת השנייה, למים שבהם הצי הסיני מעולם לא היה".

התמקדות בזירה הימית

מלבד סין, גם רוסיה היא איום ימי, מבחינת וושינגטון. על אף הסנקציות והמשבר הכלכלי, לא מוותר הנשיא ולדימיר פוטין על הגדלת העוצמה הצבאית של ארצו, כאמצעי לקידום האינטרס של השבתה של רוסיה למעמד של מעצמה עולמית משפיעה ומובילה.

לצי יש מקום מרכזי בתוכניות ההתעצמות, ולקראת סוף השנה הנוכחית אמורות להיכנס לשימוש שתי צוללות גרעיניות חדשות. הצי הצפוני, שאחראי על הגנת צפון־מערב המדינה ופועל באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס הארקטי, הודיע בקיץ 2015 על הכוונה לפתח נושאת מטוסים "שאין כדוגמתה בעולם". אולם לא ברור מתי הפרויקט, שאמור לעלות 5.6 מיליארד דולר, יתגשם.

בינתיים מפעילים הרוסים את נושאת המטוסים היחידה שלהם, "אדמירל קוזנצוב", אשר נכנסה לשירות לפני יותר מ־30 שנה, עוד בימי המלחמה הקרה. נושאת המטוסים, שמפעילה מטוסי סוחוי־33 ומסוקי קאמוב, נטלה חלק בפעילות המבצעית בסוריה לצד כוחותיו של משטר אסד. כעת, בעקבות הפסקת האש לכאורה, היא עושה את דרכה בחזרה לבסיס האם.

לפי תוכנית ההתייעלות הרוסית, יש כוונה להוסיף עוד כמאה כלי טיס חדשים לזרוע האווירית של חיל הים עד סוף העשור. בעיקר מטוסי מיג־29 K ומיג־29 KUB, שלפי הרוסים הם בעלי יכולת פגיעה מדויקת יותר ויכולת תמרון בכל שעות היממה ובכל תנאי מזג האוויר. בנוסף יוכנסו מסוקים חדשים. בשבוע שעבר הודיעו הרוסים כי יציבו על נושאת המטוסים שלהם גם כלי טיס בלתי מאוישים.

דובר הצי הצפוני, ואדים סרגה, הכריז כי בשנה הנוכחית מתכוון חיל הים לבצע יותר מ־30 משימות ארוכות טווח ברחבי העולם. "בשנת 2017 הצי הצפוני ימשיך לתמוך באופן פעיל ומכוון בנוכחות הימית באוקיינוסים של העולם", אמר. "צוותים של כמה ספינות החלו בהכנות למשימות ארוכות טווח באזור האוקיינוס הארקטי, בכמה אזורים באוקיינוס האטלנטי ובאגן הים התיכון".

מי שלא רוצה להישאר מאחור היא בריטניה. פעם הייתה השליטה בימים ובאוקיינוסים, עם אימפריה עולמית שאף פעם "לא שקעה בה השמש", אולם מאז 2010 לא הפעילה נושאת מטוסים בשל סיבות כלכליות.

האתגרים הביטחוניים ברחבי העולם, האיום הרוסי הגובר במים שקרובים לאיים הבריטיים, והרצון להראות כי הממלכה המאוחדת היא עדיין מעצמה בינלאומית, הובילו להתמקדות מחודשת בזירה הימית. בשנה החולפת היה הצי המלכותי מעורב ב־22 מבצעים ימיים בבריטניה ומחוצה לה, עם קרוב ל־30 ספינות קרב, צוללות, ספינות תמיכה וזרוע אווירית.

בהמשך השנה תתחדש גם פעילות נושאות המטוסים, כאשר הספינה החדשה "המלכה אליזבת" תתחיל בהפלגות ניסיוניות ראשונות בים. נושאת המטוסים, שבעתיד אמורה להפעיל מטוסי F-35, אמורה להיות מבצעית בשנת 2020, בעוד הספינה הבאה "הנסיך מווילס" צפויה להיכנס לשירות מבצעי שלוש שנים לאחר מכן.

"אנחנו משקיעים מיליארדים בהגדלת הצי המלכותי בפעם הראשונה זה דור, עם נושאות מטוסים חדשות, צוללות, פריגטות, ספינות סיור ומטוסים", הכריז שר ההגנה, מייקל פאלון, בנאום לכבוד השנה החדשה. "2017 היא תחילתו של עידן חדש עבור העוצמה הימית, הקרנת ההשפעה של בריטניה באופן עולמי והשגת ביטחון בבית".