לאחר 12 שנות הפסקה, צפויה מדינת ארקנסו לחדש בחודש הבא את ביצוע עונשי המוות עם מרתון חסר תקדים, שיכלול הוצאות להורג של שמונה אנשים בפרק זמן של עשרה ימים בלבד. פרקליטיהם של הנידונים למוות הודיעו כי הם עדיין מנסים להיאבק בהחלטה, בטענה שהחומרים שמשמשים את זריקות הרעל לא מבטיחים מוות ללא סבל.

לשכתו של המושל הרפובליקני אסא הצ'ינסון הודיעה כי שמונה אסירים יוצאו להורג בארבעה תאריכים - בין 17 ל־27 באפריל - וכל הוצאה להורג תכלול שני אסירים. מדובר בהוצאות להורג הראשונות במדינה הדרומית מזה 12 שנה, וזאת לאחר שביצוע עונשי המוות התעכב בשל פניות לערכאות משפטיות וקשיים בהשגת החומרים לזריקות הרעל.

האסירים - ברוס ארל וורד, דון וויליאמס דיוויס, לדלה לי, ג'ק הרולד ג'ונס, סטייסי יוג'ין ג'ונסון, מרסל וויליאמס, קנת וויליאמס וג'יימס מקגהי - הורשעו בעבירות רצח בין השנים 1989 ל־1999. בסך הכל יש כיום בבתי הכלא בארקנסו 34 נידונים למוות.

הצ'ינסון הודה כי הוא לא היה רוצה לבצע את ההוצאות להורג בפרק זמן כה צפוף, אולם הדבר נובע מכך שאספקת אחד החומרים עבור זריקות הרעל צפויה להסתיים ימים אחדים לאחר סוף החודש הבא, ולא ידוע אם הוא יהיה זמין בעתיד. "הייתי רוצה להרחיב את פרק הזמן במספר חודשים ושנים, אבל אלה הנסיבות שבהן מצאתי את עצמי", אמר. "לא בטוח אם יהיה חומר אחר, והמשפחות של הקורבנות לא צריכות לחיות עם חוסר ודאות מתמשך אחרי שנים של בחינה מחדש".

בקואליציה לביטול עונש המוות בארקנסו הביעו זעם על ההחלטה וציינו כי "הוצאה להורג המונית היא גרוטסקית וחסרת תקדים". רוברט דנהאם, מנכ"ל המרכז למידע על הוצאות להורג, ציין כי הפעם האחרונה שבה מדינה הוציאה להורג שמונה אסירים בתוך חודש הייתה בטקסס, כאשר ביצוע ההוצאות להורג התפרש על פני מאי ויוני 1997. "אף מדינה אחרת לא ביצעה שמונה הוצאות להורג בחודש אחד מאז חודשו ההוצאות להורג בשנת 1997", אמר. "ואף מדינה לא ביצעה שמונה הוצאות להורג בשמונה ימים".

נכון להיום, יש 31 מדינות בארה"ב שמיישמות עונש מוות, ובכולן הביצוע נעשה באמצעות זריקות רעל. בשנה שעברה נרשם שפל של 25 שנה במספר ההוצאות להורג, וזאת בשל מחלוקת על השימוש ברעל בעקבות כמה מקרים, שבהם הנידונים למוות נראו מפרפרים לאחר שקיבלו את מנות הרעל.

עורכי הדין של שמונת האסירים הודיעו שינסו לעצור את ההוצאות להורג. לטענתם, הסם מידזולם, שאמור לגרום לאובדן הכרה של הנידונים למוות לפני שהם מקבלים את שני הסמים האחרים, לא מונע מהם מוות בכאבים. "אם האסיר לא מחוסר הכרה, אז שני הסמים האחרים יגרמו כאב. ענישה בעינויים בניגוד לתיקון השמיני לחוקה ונגד הערבויות של המדינה נגד ענישה אכזרית", אמר ג'פרי רוזנברג, שמייצג שלושה מהנידונים למוות.