מג״ד בא״ח גולני, סא״ל אביחי זפרני

על חבריו מחטיבת גולני 

כלוחם וכמפקד שגדל והתחנך בחטיבת גולני, שאיבדה מטובי בניה, כאב האובדן מלווה אותך לכל אורך שירותך. זה עובד בניגוד לחוקי הטבע: זה פצע פתוח, מדמם תמידית, ואינו מחליש את הגוף. לעתים אפילו מחזק אותו. 

עבורי, יום הזיכרון זה סמ"ר סייף ביסאן, שנהרג ממארב מחבלים כשהפלגה שלי באגוז נכנסה למבצע ברצועת עזה. יום הזיכרון הוא עופרת יצוקה, שם סרן עומר רובינוביץ', מפקד צוות בפלגה שלי, נהרג בהיתקלות עם מחבל מטווח קצר בלחימה בתוך השטח הבנוי. 

יום הזיכרון עבורי הן הפנים היפות של רב"ט טל שגב, חייל מצטיין שנפטר תחת פיקודי כמפקד מחזור בבא״ח גולני. יום הזיכרון שלי הוא צוק איתן, לשמוע ברשת הקשר על הלחימה העיקשת של לוחמי החטיבה האמיצים ועל הבנים היקרים שנפלו בקרב. יום הזיכרון שלי זה לצאת בזמן ההפוגה ולגלות שאחד הנופלים הוא רס"ן צפריר בראור, חבר קרוב. שירתנו ולחמנו יחד שנים רבות בחטיבה.

 

סא"ל אביחי זפרני. "האובדן הוא פצע מדמם, שאינו מחליש את הגוף". צילום: דובר צה"ל

יום הזיכרון בשבילי זה להגיע לטקס בפנימייה הצבאית של בית הספר הריאלי בחיפה, שם גדלתי והתחנכתי, ולזכור את מיטב בוגרי הפנימייה שנפלו חלל במערכות ישראל. יום הזיכרון בשבילי זה סמל עומרי לוי, לוחם בגדוד 12 שנרצח בפיגוע נתעב בבאר שבע.

יום הזיכרון שלי זה להגיע לחדרה, לביתם של רבקה ודוד, הוריו של סא"ל אמיר מיטל, מג"ד 12 שנפל במבצע כחול וחום, ושם לראות ולשמוע את אחיו לנשק, שגם אחרי כמעט 30 שנה מגיעים לחבק את ההורים.

מדי שנה עם ישראל ואיתו לוחמי חטיבת גולני מתכנסים וזוכרים את בנותיו ובניו שנפלו במערכות ישראל. חטיבת גולני כולה, בלב דואב ורוח איתנה, מרכינה ראש גאה לזכרם.

מג"ד דוכיפת, סא"ל נתי קרן
על רס"ן שלומי כהן
 
כשמבקשים ממני לדבר על שלומי, אני לא יכול שלא לחזור ל־3 באפריל שנת 2000. באותו ערב חשוך צעדנו כל חיילי מחזור מרץ 2000 של גדוד נחשון משטח הפלוגה לעבר נחל נטוף. מבעד לעצים יצאה אלינו דמות ענקית, צבועת פנים, וברקע כתובת אש: "אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה אלא מכוח התמדתה". 
 
כיום, כמפקד גדוד דוכיפת, 15 שנים אחרי נפילתו, עדיין אפשר לומר שהוא משפיע. תחילה כאדם ובהמשך כלוחם. דמותו של שלומי, מעשיו, התנהגותו ואופיו, יחד עם המפקד שבו, מעמידים לנגד עיני את המקום שאליו אני שואף ואמשיך כל עוד אוכל להנחיל את מורשתו ואת דרכו, להתמיד ולהצליח לחנך ולשמר דורות של לוחמים בצבא.

סא"ל נתי קורן. צילום: דובר צה"ל
 
במסגרת יום הזיכרון ויום העצמאות ה־69 של מדינת ישראל, מודה אני על הזכות לעמוד על המשמר. 
 
שלומי הראה לי את דרכו במשמרת שלו בחייו הקצרים, שהיו מלאי תוכן ומשמעות בעבורי ובעבור לוחמים רבים. כעת זו המשמרת שלי וחובתי להמשיך את התמדתה של הטיפה החוצבת ההיא בסלע.

מג"ד לביא הבקעה, סא"ל ניר דופט
על רס"ן חגי בן ארי
 
בשביל הגולן פסענו יחד, 
פעמים במקצבי ריצה ופעמים עם בתינו.
במשעולי הרמה צעדנו במשותף,
לעתים לבושי מדים, 
לעתים משוחררי מחויבות.
הליכתך הבטוחה מתאימה לנוף מולדתך,
ואני לצדך, מתלמד כיצד לצעוד.
קולות חדשים בזכותך שמעתי, 
עת שנינו מקשיבים יחדיו לבריאה.
בפשטות הליכותיך
לימדת מהות חברות.
ביום בהיר אמא חני שלחה לי משירה של לאה גולדברג - "נושמים בעל כורחנו אוויר רענן, כבוגדים נקבל בחדווה הנשכחת".
ואני את האוויר שלנו חיפשתי. 
אוויר פסגות, אוויר שרק אתה יודע.
אוויר ישראלי, אוויר משפחתי, אוויר של חום ואמת, אוויר צלול, אוויר שלנו.
הלכנו משפחותינו בלעדיך,
ובנך בכורך שואל - אבא גיבור היה?
הולכים היינו, הוא במבטו התמים ואני בקול סדוק, מנסה לסבר אוזנַי. בזווית העין עוקב אחרי הקשבתו של שלו, בנך השני, ומתפלל
שגם בתך תגלה את תבונת הלב.
אחי,
לקחת איתך ממאגר הכוחות.
לקחת איתך מהאוויר שאותו אני שואף,
גם פסיעותי את דרכַי מחפשות.
שמור עלי, ותן בי כוח ליצור כל אלו משלי. 
צר לי עליך אחי,
גם על עצמי צר לי.

ניר דופט. צילום: דובר צה"ל

מג"ד קדם, סא"ל אלעד אדרי
על רס"ן רועי רוזנר
 
הייתי אז מ"מ בקורס מ"כים והוא היה אחד המ"כים בקורס. אחד הזיכרונות החזקים ממנו שמלווים אותי הוא דווקא סיטואציה של בוחן כשירות, אי שם בשנת 2001.
 
רועי היה מ״כ צעיר, וכל הלוחמים במחלקה שלו נדרשו לרוץ בזמן הקצר ביותר 2,000 מטר. בלי הרבה לבטים רועי נבחר לצאת עם המחלקה לבוחן, שכן הוא גם ספורטאי מצטיין נוסף להיותו מנהיג אמיתי. הזמן ללוחם היה כשבע  דקות לסיום הריצה. אני חיכיתי למחלקה בקו הסיום, ולאחר שש דקות בערך הגיע רועי לקו הסיום, מתנשם ומתנשף. הייתי מופתע מאוד מהתוצאה ושאלתי אותו: "אחי, איפה החיילים?". התברר שהוא כל כך "נכנס לזה" ושכח שהוא עדיין במסגרת הבוחן.

מג"ד קדם, סא"ל אדרי. "רועי לא נשכח לרגע מליבי ומחשבותיי". צילום: דובר צה"ל
 
היה לו חשוב שהחיילים יבינו שכל היכולות טמונות בהם, ושלפעמים החלק המנטלי הוא המלחמה הקשה ביותר שלנו עם עצמנו. הוא רצה שהם ילמדו להכריע את המלחמה הזאת לטובתם.
 
ב־8 בינואר 2009, במבצע עופרת יצוקה, רועי נפל. הוא לרגע לא נשכח מלבי וממחשבויי. את המוטיבציה שהחדיר בחיילים אני שואב ממנו עד היום ומחזק את משפחתו המדהימה בעוצמותיה.
 
מג"ד הרעם, סא״ל עידן קרפל
על חללי הגדוד
 
בימים שבין יום השואה ליום העצמאות, עשרת ימי תקומה, החלטנו בגדוד הרעם לזכור את נופלי הגדוד ממלחמת ששת הימים, שהשנה מציינים יובל לפריצתה. לצד הצלחה מבצעית מרשימה של הגדוד, שתרמה משמעותית להישגי צה״ל בגזרת סוריה, אל לנו לשכוח את 11 נופלי הגדוד אשר מסרו נפשם בהגנה על המולדת, וארבעה מהם קיבלו ארבעה עיטורי גבורה.  
 
בימים אלה אנחנו מבצעים בגדוד סדרת חינוך שמטרתה לחבר את הלוחמים לסיפורי הנופלים. שיאו של הפרויקט הוא אירוע ייחודי שבמסגרתו יגיעו אל הגדוד מפקדי העבר, מפקדי הנופלים, ויחלקו כבוד לנופלים ולמורשתם בכך שיספרו את סיפור הקרבות ללוחמים הצעירים המשרתים בגדוד כיום. 

סא"ל עידן קרפל. "לחבר את הלוחמים". צילום: דובר צה"ל
 
היום, 50 שנים אחרי, אני גאה לעמוד בראש גדוד הרעם באגד 282. כמו אז, גם היום, אנו, מפקדים ומפקדות, לוחמים ולוחמות, ערוכים לכל תרחיש, אל מול כל אויב. 
 
לפני יובל היה זה גדוד הרעם שטיפס אל רמת הגולן תחת אש. עלינו כיום מוטלת החובה להגן על גבולות המדינה.

מג"ד אסף, סא״ל גלעד אברלינג׳י
על סא"ל דולב קידר
 
דולב, אחי,  
 
תכף חולפות שלוש שנים מאז הסתערת בקרב ונפלת בראש אנשיך.

כל כך הרבה קרה מאז, כל כך הרבה רגעים שבהם חיפשתי את המספר שלך בטלפון (עדיין שמור) ורציתי להתקשר. לספר לך, להתייעץ איתך, לצחוק איתך - ואתה אינך. 

רציתי לספר לך שעלמה, בתי בת ה־4 שקראת לה ״עלמה החברה שלי״ נהנית בגן החדש שלה ושאין שם בעיות. כל כך צחקת מהדברים הקטנים שהטרידו אותי במחשבה על הבית, ובאותה נשימה היית כל כך אכפתי לכך.

גלעד אברלינג'י. צילום: דובר צה"ל

רציתי לספר לך שנולד לי ולליטל בן נוסף, ושאביך ומיכל היו בברית. הוא גורם לי לחשוב עליך כל הזמן. קוראים לו איתן דולב, על שמך. 

רציתי לספר לך שאני נושא אותך עמי בגדוד. אתה יועץ הסתרים שלי. לא אחת אני שואל את עצמי איך אתה היית ניגש לחייל עם בעיה, איך היית ניגש לבעיה
כלשהי. כנראה שבחצי חיוך, עם המון חוכמה, עם יד על הכתף, ברוגע אופייני ובשידור העוצמה שלך. העצות המצוינות שנתת לי אז משרתות אותי היום.
רציתי להגיד לך שאתה חסר לי ולכל מי שנגעת בו.

מתגעגע אליך, גלעד