כל העולם ואשתו אומרים לי: 'אם הנושא הזה כל כך חשוב לעם היהודי, ממשלת ישראל לא יכולה לשים קצת כסף על הדבר הזה?'" אומר הרב יצחק שפירא בשיחת טלפון מווינה. שפירא מתייחס לסוגיית שימור ושחזור בתי עלמין יהודיים בעיקר במזרח ובמרכז אירופה, אזורים שבהם התנהלו חיים יהודיים שוקקים במשך מאות שנים. רוב בתי העלמין הללו עומדים כיום שוממים ונטושים במקרה הטוב, ומנותצים ומרוססים כתובות במקרה הפחות טוב. 
 

לפני ארבע שנים הקים שפירא את הארגון ESJF, במטרה להגן על בתי הקברות היהודיים ברחבי היבשת האירופית. אלא שמהר מאוד גילה שלמרות הצהרות נשגבות ונחרצות, דווקא לסיוע של ממש ממדינת היהודים הוא לא יזכה. "נפגשתי עם שר התפוצות בנט לפני כשנה", הוא אומר. "נפגשתי גם עם מנכ"ל משרד התפוצות, ואני אגיד לך מה כואב לי: פה יש פער עצום בגישה. אני חושב שאם אני נכנס לגורם ממלכתי בישראל ואני אומר לו שאני החלוץ בנושא הזה, שלא היה לפניי ואין כרגע אף בן אדם שיכול להגיד את המשפט: 'הצלתי 102 בתי קברות', אז אותו גורם צריך לחבק ולנשק אותי. למה? כי אני אדם מעם ישראל שמנסה להציל את כבוד המתים שנשארו שם. במקום זה, אני צריך להתחנן".
 

"אין מי שיממן. צריך לקבץ נדבות, בדיוק ככה", אומר בשיחת טלפון מאוקראינה גם ישראל מאיר גבאי, שלפני ארבעה עשורים הקים את הארגון "אוהלי צדיקים", שגם עניינו שימור ושחזור בתי עלמין יהודיים, לא רק במזרח אירופה. "אני עובד באוזבקיסטן, באיטליה, בספרד, ברוסיה, בעוד מלא מקומות. יש לי רשימה של 25 מדינות", הוא אומר. "לפני חצי שעה הייתה לי פגישה בקייב עם מישהו שרוצה לקנות חמישה בתים שנבנו על בית קברות יהודי באוקראינה". כמו שפירא, גם גבאי מעיד כי איש אינו מסייע לו לשמר את בתי העלמין הללו, שעומדים בעזבונם ובשיממונם במקרה הטוב, ונחרבים ומנותצים ומחוללים במקרה היותר נפוץ. "כולם יודעים לדבר יפה ולעשות פרסומת לעצמם, אבל בסוף אף אחד לא נותן שקל", הוא אומר. "צריך לגרד לבד את הכסף. אני כבר 40 שנה בעניין הזה ואני אוסף נדבות, מקבץ דולר לדולר ושקל לשקל. זה לא קל".
 



נכון להיום, עלות ממוצעת של עבודת אנשי מקצוע לשיפוץ ושחזור בית עלמין ממוצע באירופה נעה בין 35 ל־40 אלף יורו. את המימון לפעילותם נאלצים אנשים כמו שפירא וגבאי לקושש בינתיים מתרומות פרטיות בעיקר. אבל לא רק. במקרה של שפירא, מי שעוד נרתמה לשימור בתי העלמין היהודיים הייתה למרבה האירוניה דווקא ממשלת גרמניה. "בשעה שאנחנו מדברים, מחללים בתי קברות בפולין ובבלארוס", אומר שפירא. "יש שם שבעה או שמונה בתי קברות שפשוט בוזזים אותם. לכן ממשלת גרמניה באה ב־2014 ואמרה מה שלא אמרו 70 שנה: 'אומנם על פי ההסכמים הבינלאומיים אנחנו לא מחויבים לשפץ בתי קברות שהם לא בגרמניה, אבל אנחנו לא יכולים להתנער מהאחריות המוסרית שיש לנו למצב הזה'. הם באו ואמרו לנו: 'קחו מיליון יורו ותעשו מה שאתם יודעים'. ב־2015 סיימנו את השנה עם יותר מ־30 בתי קברות משוחזרים, וכל מי שיכול - כולל אני - תרם. עם הכסף הזה אנחנו מגיעים לכל דבר: לניקיון, להתייעצות, לשימור, לעבודה משותפת עם הממשלה הגרמנית". 
 

שלוש שנים אחרי, האשראי של ממשלת גרמניה נגמר, כפי שמתווה החוק הפנימי בגרמניה. בכל זאת, שפירא אומר, הוא קיבל מהם תקציב לשנה רביעית, שעומד לפוג בקרוב. אז הוא פנה שוב לישראל. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת התכנסה היום כדי לדון בנושא, ועבור שפירא וגבאי ההשלכות הן דרמטיות. "איפה שגרים פחות יהודים - המצב יותר קשה", גבאי אומר. "אפילו במרוקו, שם כולם חושבים שהכל בסדר, המצב לא בסדר. בתי קברות נעלמים במרוקו ובמקומות אחרים, כי לא גרים שם יהודים. המצב טוב רק איפה שחיו הצדיקים המפורסמים, במקומות שאליהם היהודים מגיעים. איפה שאין - הכל נהרס. בתוניסיה, באלג'יריה, בתימן - הכל נעלם, הכל הולך".


 

אפקט צוק איתן



"למה מחללים בעצם בתי קברות?" שואלת רטורית פרופ' דינה פורת, ראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו וההיסטוריונית הראשית של מוזיאון יד ושם. "מדובר בניסיון למחוק את הנוכחות היהודית בעבר". לדברי פרופ' פורת, פעולות החילול הללו אינן נכונות רק לבתי קברות עתיקים, אלא גם לאנדרטאות. "בתי קברות ואנדרטאות פירושם שהיו פה יהודים", היא אומרת. "השאלה היא לאן הם הלכו, ומי אשם בזה שהם אינם. זה כמו תזכורת אשם. לכן במשך שנים לא מעטות, גרמניה הייתה בראש מספר מחללי הקברים. היו שנים של 50־60 חילולים בשנה. ואז בגרמניה העבירו את ספירת החילולים הללו לקטגוריה של 'ונדליזם כללי', לא רק נגד יהודים, ומאז קשה לנו לדעת כמה בתי קברות יהודיים בדיוק חוללו". 
 

עם זאת, לדברי פרופ' פורת, שיעור החילולים המכוונים של בתי עלמין יהודיים בשנים האחרונות הולך ופוחת, אבל הוא עדיין קיים, גם אם התרחב לחילול נוצרי של בתי עלמין מוסלמיים במקביל. "בארצות הברית ב־2016 התרחשו שמונה מקרים של חילול", היא מונה. "תשעה התרחשו בימי טראמפ. אין עלייה קטגורית או דרמטית דווקא בארצות הברית. בסך הכל, ב־2014 התרחשו 118 מקרי חילול בעולם. זאת הייתה שנה קשה בגלל צוק איתן". 
 

בשנת 2015, לצורך השוואה, נרשמו 98 מקרים של חילולים, ב־2016 התרחשו 97 מקרי חילול, ובשנת 2017, האחרונה שנבדקה בינתיים, התרחשו 70 מקרי חילול קברים. "יש פחות מקרי חילול בגרמניה בשנה הזאת, אבל גם האלימות נגד יהודים ירדה בשלוש השנים האחרונות יש יותר משטרה וצבא בכל מקום", אומרת פרופ' פורת. "כך גם בצרפת, בבלגיה, בבריטניה. יש שם יותר מודיעין על קבוצות קיצוניות, פחות יהודים יוצאים החוצה עם כיפה למרבה הצער. היו שנים, בייחוד בשנות ה־90, שבהן חילולי בתי קברות והצתות בתי כנסת היוו כ־%60 מגילויי האנטישמיות האלימה נגד יהודים. משנות האלפיים, השיעור היותר גבוה הוא זה של התקפות נגד אנשים".
 

דרגות של סכנה



חמור ככל שיהיה, חילול מכוון של קברים הוא רק בעיה אחת. נפוצים הרבה יותר מקרים של הזנחת בתי עלמין יהודיים וכמובן תאוות בצע. "ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה היו 20 אלף בתי קברות פעילים במרכז ובמזרח אירופה", אומר שפירא. "אני מעריך שהיו שם 60 מיליון קברים. כיום יש שם פחות מ־10,000 קברים, והשאר הושמדו במלחמה ולאחר המלחמה. ה־10,000 שנשארו נמצאים היום בדרגות שונות של סכנה: ונדליזם או תכנון ערים, כשהעירייה צריכה את השטח; גניבת גבול, כשבתים שנמצאים על גבול בית הקברות מתרחבים על חשבונו; סכנות טבעיות או ביולוגיות; וחמדנות נדל"ן.
 

כך קרה, למשל, בעיר הסלובקית קושיצה. לפני כשנה, לגמרי במקרה, גילו סטודנטים ישראלים לרפואה שלומדים שם כי אחד הפארקים המוכרים בלב העיר אינו אלא בית עלמין יהודי חבוי. "יום אחד מישהו הלך מהאוניברסיטה לעיר ובמקרה גילה את המקום הזה", מספרת סטודנטית בשם נעמי דרזי, שזו שנתה האחרונה בסלובקיה. "אני לא ידעתי על זה כלום. אמרו שהוא הרוס ומוזנח, אז הלכתי לשם כדי לראות את המצב, והוא באמת היה במצב נורא עם קברים שבורים, מצבות זרוקות על הרצפה, חלקן ממש שבורות, הכל צמח בצורה לא מבוקרת. זה היה נראה כמו מקום לא מכובד שאנשים עברו בו כדי לקצר את הדרך, כולל כלבים שעשו שם את הצרכים שלהם. הוא לא היה מגודר, כך שיכולת לעשות בו מה שאתה רוצה". 


 

שני בתים פרטיים כבר נבנו בשולי בית הקברות ההוא, ומחשש כי המקום יהפוך לפנינת נדל"ן שתמחק את בית העלמין לגמרי, החליטו הסטודנטים לעשות מעשה. "פנינו לקהילה היהודית ונפגשנו עם אנשים מהמועצה המקומית במטרה לקבל לפחות החזר על הציוד שקנינו בשביל השחזור, ובסוף הם החזירו את הכסף על הציוד", אומר צבי מרצקי, גם הוא סטודנט לרפואה בקושיצה, בשיחת טלפון מסלובקיה. "היה נראה שהם מוכנים לעזור". 
 

"התגייסנו כמה סטודנטים והצלחנו לשפץ", מוסיפה דרזי. "הדוד שלי משפץ קברים ביוון, אז שאלתי אותו מה לעשות ואיך בדיוק משחזרים מצבה. יצאנו למשימה: שייפנו, ניקינו, צבענו מחדש, עברנו על הכיתובים. אלה קברים יחסית ישנים. אני לא יודעת אם יש מאז מעקב, אני לא ממש יודעת איפה זה עומד היום". וישנה גם פגיעה בבתי עלמין יהודיים שנעשית לא על ידי אנשים פרטיים, אלא דווקא באופן ממוסד. "מצאנו שני מקומות במזרח אירופה עם מצוקת קברים, שעד לפני 3־4 חודשים, כאשר נוצרי היה מת שם, היו מוציאים, לא עלינו, את היהודי מקברו וסוגרים במקומו את הנוצרי שמת", מספר הרב שפירא. אבל הבטחנו לשלטונות המקומיים שלא נגלה כי עירבו שם את המשטרה ובית המשפט. רצינו לעשות סקנדל עולמי, אך הם הבטיחו שיימנעו מלעשות זאת בעתיד אם לא נבייש אותם ברבים".
 

עתה הם מבקשים לבצע מיפוי מדוקדק של בתי העלמין הנשכחים הללו, אשר זרועים על אדמת אירופה. לדברי משרד התפוצות, זהו מיפוי שכבר החלו לעשות שם. כלי כזה, שפירא מקווה, יאפשר לאדם מן החוץ לדעת היכן עומד בית עלמין כזה ולהקים חומה ברורה שתמנע מזרים לפלוש פנימה או לפחות תקשה עליהם לעשות כן.
 

"ההיסטוריה שלנו באירופה היא חלק מההיסטוריה, ואם אנחנו לא מכבדים את אבות־אבותינו, אנחנו גרועים מאוד", אומר הרב שפירא. "לממשלת אנגליה יש משרדים בכל העולם, כולל בישראל, שבהם יושבים אנשים שלא עושים כלום מלבד לפתח את בתי הקברות של החיילים הבריטים בישראל. ואנחנו, העם היהודי, כשזה מגיע לשימור קברות אבותינו – מתנהגים כאילו שהם לא קיימים". 
 

ממשרד התפוצות נמסר בתגובה: "בחודשים האחרונים נחשף המשרד להיקף התופעה של שימור בתי העלמין בתפוצות והחל ללמוד את הנושא. בתחום זה קיימת פעילות של עשרות ארגונים ברחבי העולם באלפי בתי עלמין יהודיים - באירופה, אפריקה, בארצות הברית ובעשרות מדינות ערב, שבהן היו קהילות יהודיות משגשגות שאינן קיימות עוד. לפני כחודשיים חתמו ממשלות ארצות הברית וישראל על הסכם שיתוף פעולה לשימור אתרי מורשת יהודיים באירופה. במסגרת ההסכם יפעלו אלפי מתנדבים יהודים מהעולם לשימור בתי עלמין יהודיים, בתי כנסת ואנדרטאות באירופה. כמו כן, לאחרונה פועל המשרד מול ממשלות באירופה לביצוע פרויקטים משותפים לשחזור ושמירה על בתי העלמין במדינותיהן. "האחריות לשימור בתי העלמין נמצאת לפתחן של המדינות שבהן הם נמצאים, אך למרות זאת, המשרד מקיים פעילות בתחום ומקווה להרחיב זאת".