כמדי שנה, המתינו רוב המדינות הסוניות בעולם להחלטת בית הדין השרעי בממלכה הסעודית על מנת שיקבע את תחילת חודש הצום. למרות קריאות חוזרות ונשנות של מוסלמים להסתמך עליה, הטכנולוגיה לא משחקת כאן תפקיד. ולכן במקום להיעזר בלוויינים ואמצעי חיזוי אחרים, הליך קביעת מועד הצום מבוסס על החדית’, שלפיו הנביא מוחמד הורה לקבוע את תחילתו וסופו של חודש הצום על פי מבט בעין. וכך, יותר ממיליארד מוסלמים בעולם ממתינים לעדויות של עדי ראייה שונים כדי להתחיל את הצום. היום נכנס החודש לשליש השני שלו – שליש הסליחה.



חודש הרמדאן הוא החודש התשיעי מבין 12 חודשי השנה המוסלמית, שהיא שנת ירח. בחודש זה חלה מצוות הצום, שהיא אחת מחמשת עמודי האסלאם. בשל מאפייניו של הלוח המוסלמי כיום, יכול החודש לחול בכל עונות השנה, כשתאריך הרמדאן נע אחורה בכ־11 ימים בכל שנה, יחסית ללוח הגרגוריאני, ומשלים סיבוב מלא סביב עונות השנה בכל 33 שנה.



לצד חישובים אסטרונומיים, מבוסס הלוח המוסלמי על עדות ראייה לראיית הסהר, ולכן לוחות שנה מוסלמיים המודפסים מראש נתונים תמיד לשינויים. כמו כל חודשי הלוח המוסלמי, תחילתו וסופו של הרמדאן נקבעים לפי מולד הירח הנראה, אינם ידועים מראש, ועשויים להשתנות ביום או יומיים בין מדינות שונות.



העובדה שהלוח המוסלמי מבוסס על שנת הירח, פירושה שהחודשים והמועדים נעים בין עונות השנה לאורך השנים. השנה, 1439 שנים להגירת הנביא מוחמד מהעיר מכה למדינה, נופל הרמדאן על תקופה שבה הימים חמים יותר וארוכים יותר. בעצם, מדובר בימים הארוכים ביותר זה כ־30 שנה. תחילת הצום היא בארבע לפנות בוקר והפסקת הצום היא סמוך ל־19:45.



בדומה ליום הכיפורים אצל היהודים, בעיני המוסלמים זהו חודש של התבוננות פנימית, התקרבות לאל, צניעות ואיפוק, כפרה על עוונות, עשיית מעשי חסד והזדהות עם הרעב והקושי שהוא מנת חלקם של עניים או בעלי מצוקה שאין להם מה לאכול.



הייחוד העיקרי של חודש הרמדאן באסלאם הוא הצום, שמשמעו לא רק איסור אכילה ושתייה שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מעלות השחר ועד השקיעה, אלא גם איסור על עישון וקיום יחסי מין. בצום הרמדאן חייב כל מוסלמי בוגר, גבר או אישה. פטורים מהצום: חולים, נוסעים, קשישים ונשים בהריון או בווסת. אלה חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר, או לתרום לצדקה במקרה שאינם יכולים לצום כלל.



בסוף כל יום, לאחר שקיעת השמש, נאכלת ארוחה חגיגית שנקראת “איפטאר”. במהלך החודש נוהגים הסונים להאריך את תפילת הלילה ל“תראוויח”, שבסיומה מסיימים את קריאת הקוראן. בלילות האחרונים של הרמדאן נשארים מוסלמים רבים במסגדים כדי לקבל את “לילת אל־קאדר” – הלילה שבו על פי אמונה נפתחים שערי הרקיע לתפילתם, והם מקווים שכל בקשותיהם יתקבלו. החודש מסתיים ב"עיד אל־פיטר", חג שנמשך שלושה ימים ושמועדו נקבע אף הוא בראיית הסהר הדק.



צעירים בדואים בנגב. אוכלוסייה בסיכון. צילום: הדס פרוש, פלאש 90צעירים בדואים בנגב. אוכלוסייה בסיכון. צילום: הדס פרוש, פלאש 90



כ־23% מאוכלוסיית העולם הם מוסלמים. נתון זה משתקף היטב בקרב האוכלוסייה בנגב, שכ־20% מתושביה הם בדואים מוסלמים שמקיימים מדי שנה את צום הרמדאן. 



במחקר שביצעו חוקרים מהמחלקה לנוירולוגיה בשיתוף המרכז למחקרים קליניים בבית החולים סורוקה בבאר שבע, נערכה השוואה בין היארעות של שבץ מוחי בחודש הרמדאן לעומת שאר חודשי השנה בקרב האוכלוסייה הבדואית לעומת שאר האוכלוסייה, בין השנים 2012־2016.



המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Journal of American heart Association, והוא כלל כ־5,750 מקרי שבץ, שמתוכם כ־4,727 מוגדרים כשבץ איסכמי (השבץ הנפוץ ביותר, הגורם לירידה באספקת הדם והחמצן). מתוכם, כ־564 מטופלים זוהו כבדואים, על פי כתובת מגורים באחד מ־18 יישובי הקבע הבדואיים בנגב. במהלך כל שנות המחקר, זוהו כ־51 מקרים של שבץ איסכמי בקרב בדואים בזמן הרמדאן.



אולם בשל העובדה שתאריכי הרמדאן במהלך שנות המחקר היו בחודשי הקיץ (יוני־אוגוסט), תוקנו תוצאות המחקר לטמפרטורה ממוצעת שבועית ולעונת הקיץ.



ניתוח הנתונים הראה שבקרב אוכלוסיית הבדואים, חודש הרמדאן מהווה גורם סיכון עם עלייה של כמעט פי 1.5 בסיכוי להיארעות שבץ איסכמי לעומת שאר חודשי השנה. הסיכון מוגבר בעיקר בשבועיים הראשונים, שבהם יש עלייה של עד 73% בסיכוי להיארעות שבץ. כצפוי, ביתר אוכלוסיית הנגב לא נרשם סיכון מוגבר לשבץ בחודש הרמדאן.



"בשל האוכלוסייה המגוונת המתגוררת בנגב, הכוללת הן יהודים והן בדואים מוסלמים, הזדמן לנו לבצע מחקר שכלל קבוצה של מוסלמים וכן קבוצת ביקורת שלא צמה, בשונה ממחקרי עבר בתחום", מספר פרופ' גל איפרגן, סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה, מנהל המחלקה לנוירולוגיה ויו"ר החטיבה לרפואת המוח. "בנוסף, השווינו בין תקופות הרמדאן לבין שאר חודשי השנה, בשונה ממחקרי עבר שבהם היה נהוג לבחון רק את החודשים הסמוכים לחודש הרמדאן. אנו מעריכים שהסיכון המוגבר בזמן הרמדאן קשור בשינוי אורחות החיים (תזונה, שינה ועישון) בתקופה זו, נטייה להתייבשות, אי־נטילת תרופות וחוסר איזון של מחלת הסוכרת. לפני תקופת הרמדאן מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה, לעדכן את הטיפול התרופתי ואת אופן נטילתו בזמן הצום, להרבות בשתייה בשעות המותרות ולהקפיד על איזון סוכרת".



עם זאת, החוקרים מציינים כי נדרש מחקר נוסף בתחום על מנת להבין את המנגנון הפיזיולוגי ולהסיק מסקנות לגבי מניעה של שבץ בזמן חודש הרמדאן.



***


השנה החל הרמדאן ב־17 במאי ואמור להסתיים בין 15־16 ביוני, תלוי כמובן בירח. גם כ־1.4 מיליון ערבים מוסלמים אזרחי ישראל נמצאים בצום מאוכל, שתייה ועישון. חודש הרמדאן מסתיים כאמור ב”עיד אל־פיטר” (בעברית: חג הפסקת הצום), הנחגג במשך שלושה ימים בארוחות חגיגיות, ביקורים אצל קרובי משפחה רחוקים וקרובים והענקת מתנות.



לשיטתם של אמנון בארי־סוליציאנו וד”ר ת’אבת אבו ראס, מנכ”לים שותפים של “יוזמות קרן אברהם”, ארגון יהודי־ערבי הפועל לקידום חיים משותפים ושוויון ליהודים וערבים אזרחי ישראל, מזג האוויר החם והשרבי המאפיין את אזורנו מחייב את הירתמות המעסיקים הן במגזר הציבורי והן במגזר העסקי להתאמת תנאי העבודה עבור העובדים הצמים. “מעבר לכך, ציון הרמדאן במרחב הציבורי ובכלל זה בתקשורת ובמקומות העבודה מייצר מסר של הכללה, קבלה ושיתוף”, מוסיף אבו ראס. “אנו קוראים למעסיקים, ארגונים ומוסדות שבהם עובדים או לומדים ערבים לציין את החודש גם בארוחת איפטאר חגיגית לכולם, ומאחלים לערבים המוסלמים, אזרחי ישראל, ולצמים בעולם כולו: צום קל ורמדאן כרים”.