"ביקשתי מיו"ר הפרלמנט להתפטר מתפקידי כחבר פרלמנט", הודיע חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חיזבאללה, נוואף אל־מוסאווי, על רקע הפרשה שליוותה אותו בשבוע האחרון ועוררה סערה בארץ הארזים.
הפרשה החלה ב־13 ביולי, עת בתו של מוסאווי וחתנו לשעבר נסעו בכביש המהיר שמחבר את ביירות עם צידון. לפי הדיווחים בלבנון, על רקע סכסוך על המשמורת על הילד המשותף של השניים, במהלך הנסיעה חסם הגבר את מכוניתה של האישה בעזרת מכוניתו, יצא מרכבו וניסה לתקוף אותה. בתו של חבר הפרלמנט תיעדה את התקרית בטלפון שלה. המשטרה הגיעה למקום, עצרה את הגבר ולקחה את האישה לתחנה כדי לגבות עדות.
זמן קצר לאחר מכן, הגיע מוסאווי לתחנת המשטרה, כשהוא מלווה בכעשרה אנשים חמושים. השוטרים סירבו לאפשר לו להיכנס, ובתגובה פתחו החמושים באש ופצעו את החתן לשעבר בידו. מוסאווי עצמו הכחיש כי הוא היה זה שפתח באש. בסוף השבוע הודיע פרקליט המדינה על פתיחת חקירה רשמית נגד חבר הפרלמנט, "למרות החסינות שלו".
מעבר לפרשת הסכסוך המשפחתי, יש כאן גם מאבק פנימי בלבנון בין מי שטוענים שבתי הדין השרעיים של השיעים פוגעים בנשים ובין מי שקוראים לאכיפת סמכותם.
על פי הנהלים, בעקבות ההתפטרות משרד הפנים יכריז על בחירות חדשות שייערכו בתוך חודשיים במחוז צור בדרום לבנון, אותו מייצג חבר הפרלמנט. בכך בא אל קצו עידן מוסאווי, אחד הפרלמנטרים השנויים במחלוקת, שנבחר ב־2009 מטעם מפלגת "הנאמנות להתנגדות" המזוהה עם חיזבאללה.
מוסאווי התעקש שהוא התפטר על רקע אישי, ולא אולץ להתפטר. "רציתי לשאת באחריות ולא לערב את חיזבאללה בסיפור זה", אמר לתקשורת המקומית, שדיווחה כי הוא נועד עם המזכ"ל חסן נסראללה והציג בפניו את רצונו להתפטר. מנגד, בתקשורת הערבית מספרים כי מוסאווי אולץ להתפטר בשל העובדה שהוא עצמאי מדי ולא נענה להוראות מועצת השורא, שמחייבת את כל חברי הפרלמנט. בין היתר, הוא הצביע בעד חוק לתיקון מעמד האישה שמונע אלימות כלפי נשים.
יחסי עבודה
הוראתו של שר העבודה הלבנוני, כמיל אבו סלימאן, להיאבק בכוח העבודה הזר במדינה ולחייב עסקים גדולים בבעלות זרה להעסיק 75% לבנונים – עוררה גל מחאה מצד הפליטים הפלסטינים במדינה, שראו בכך פגיעה בפרנסה שלהם. בין היתר, הרשות הפלסטינית פנתה לבכירים בלבנון, בהם יו"ר הפרלמנט נביה ברי, וביקשה את התערבותם להחרגת הפליטים הפלסטינים מהתוכנית הממשלתית. גם ראשי חמאס הגיעו עד לראש הממשלה סעד אל־חרירי והסבירו לו כי "מדובר בפגיעה אנושה במעמד הפלסטינים, שמתייחסים אליהם כאל זרים ולא כאל פליטים".
"כוח העבודה הפלסטיני בלבנון נחשב לעמוד תווך של הכלכלה הלבנונית", הדגישו בכירים פלסטינים. יש אף מי שאמרו כי לו אנשי העסקים הפלסטינים היו מושכים את הכספים שלהם מהבנקים, הבנק המרכזי בביירות היה קורס, וקראו לשמור על יחסים תקינים בין הלבנונים לפלסטינים בלבנון, שמספרם במדינה על פי לשכת הסטטיסטיקה הפלסטינית הוא כ־175 אלף, והם חיים ב־12 מחנות פליטים וב־156 עיירות ברחבי לבנון.
מנגד, הלבנונים, שסובלים מאבטלה גואה גם בגלל הגעת עשרות אלפי פליטים סורים שנמלטו ממלחמת האזרחים בארצם, תייגו את שר העבודה אבו סלימאן וכינו אותו "השר המלך". ראיונות שהעניק השר לתקשורת המקומית, ובהם הוא אומר "לבנוני מובטל צריך להיות יוצא מן הכלל", הופצו בהרחבה. האשטאג נפוץ נוסף היה תחת הכותרת "לאכוף את חוק העבודה", שתכליתו לתת עדיפות לאזרחים הלבנונים לעבוד, ולא לפליטים או זרים. גולשים נוספים הדגישו כי "על השרים האחרים ללמוד משר העבודה ולהעדיף את טובת האזרח הלבנוני על פני אינטרסים אישיים או זרים".
בתום כמה ימים של מהומות שבהם נפצעו מאות פלסטינים, בחמישי האחרון החליטה הממשלה הלבנונית על החרגת הפלסטינים מהחוק וביטול הגזירות כלפיהם.