ארצות הברית מתעוררת לנשיא חדש: המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן גבר על הנשיא המכהן דונלד טראמפ וזכה בבחירות לנשיאות. טראמפ סירב להכיר בתוצאות, וטען כי "הבחירות רחוקות מלהיגמר". מייקל אורן, לשעבר שגריר ישראל בארצות הברית, סיפר היום (ראשון) על דמותו של הנשיא הבא בתוכניתם של בן כספית וינון מגל ב-103FM, והתייחס להשוואתו לנשיא לשעבר ברק אובמה: "אנחנו הולכים לקבל נשיא שקודם כל יהיה עסוק בדברים יותר חשובים מהמזרח התיכון".
מגל: מה אתה אומר?
"מעניין, מעורר השראה ורגש גם. אני רואה את התמונות של המהומות שם, אנשים שמפגינים גם בשמחה וגם בוכים בטלוויזיה".
מגל: שובו של האובמה?
"לא, לא. אני מכיר היטב את ג'ו ביידן, עבדתי מולו חמש שנים. הוא לא טראמפ אבל גם לא אובמה. אצל אובמה - הנושאים הישראלי, הפלסטיני, האיראני, היו מושרשים אידיאולוגית עמוק-עמוק. בנסיעה הראשונה שלו במזרח התיכון דילג על ישראל לנאום בקהיר".
כספית: אובמה היסטוריה.
"אובמה לא נעלם, הוא עדיין בשטח ובזירה וחלק מיוצאי ממשל אובמה הצטרפו לממשל ביידן".
כספית: למה אתה מתרגש? השמעתי למגל את הבכי של ג'ונס ב-CNN והוא שפך על זה דלי של ביוב.
"משום שהם עברו תקופה מאוד קשה של פילוג וקיטוב פוליטי, של שנאה שפירקה משפחות. אנשים התגרשו בגלל זה ויחד עם משבר הקורונה והכלכלה עברו ממש טלטלה ויש כאלו שמאוד מאוכזבים ואני חושב שיש חשש אמיתי בישראל, יש מקור לחשש אבל בכל זאת גם לנו יש אינטרס שאמריקה תהיה כמה שיותר יציבה ומאוחדת".
כספית: אתה זוכר את האירוע עם ביידן שכשהוא היה פה פתאום יצאה ההודעה על הבניה כשמדברים על הקפאה? איזה משבר פרץ, זה הולך לחזור?
"לא אשכח את הרגע שהגענו למלון בירושלים ואני רואה את שפירו יוצא מהרכב. לא ידענו על זה והוא מקלל אותנו וצועק עלינו. לא נשתמש במילים האלה ברדיו. אבל אני חושב שכל הקטע הזה די הפתיע את ביידן, נכון שהוא התנגד לבניה יהודית ביו"ש ובירושלים המזרחית אבל אצל אובמה הוא חיפש משבר וזה הוגש על מגש של כסף. אנחנו התגברנו על זה די מהר. תוך כמה שעות התברר שזו הודעה משכבה מאוד זוטרה במערכת הבירוקרטית הישראלית והתגברנו מהר מאוד, אבל מוושינגטון הוטל עלינו משבר ממש".
כספית: אם היית שגריר עכשיו היית מציע לנתניהו לברך את ביידן קודם.
אני בירכתי מיד אתמול בלילה כי אפשר לברך בצורה עדינה, להגיד שאנחנו מצדיעים לדמוקרטיה האמריקאית, כמה אנחנו שותפים לערכים הדמוקרטים האמריקאים, כמה אנחנו מעריכים את ביידן. אני רוצה לספר לכם סיפור, מי זוכר את הטבח בבית הספר היסודי שנכנס מטורף, פתח באש והרג כמה עשרות ילדים? כל העולם שלח מכתבי תנחומים לנשיא אובמה, ואנחנו משום מה התמהמהנו, לקח לנו שש שעות לשלוח מכתב תנחומים ואני מקבל שיחת נזיפה, איך יכול להיות שבת בריתנו בין אחרונות המדינות להביע תנחומים בצער על הטבח? זה ייזכר שחיכינו והיינו בין האחרונים כשכל העולם בירכו ואנחנו לא".
מגל: לא בגלל שחיפשו אותנו.
"לא, זה די מוצדק. הם משקיעים הרבה מאוד כסף".
כספית: אתה זורם עם האמירה שאובמה היה שונא ישראל?
"אובמה לא אהב אותנו כפי שהתרגלנו לאהבה אמריקנית, הוא לא שייך לדור של ביידן שזוכר את 67. זה דור אחר, זה מקום אחר, אני חושב שבסך הכול הוא פעל לנרמל את היחסים, להוריד אותם מיחסים מיוחדים למשהו יותר נורמלי והיה לו את הקישקע שלו, במקום אהבת ישראל הוא שאף להגיע לפתרון שתי מדינות והסכם הגרעין. ביום האחרון שלי בתפקיד הייתי בחדר הסגלגל ואובמה אמר משפט שלא אשכח בחיים שלי: 'אם תפרוץ מלחמה וודאי שארה"ב תבוא לצידה של ישראל, משום שזה מה שהציבור האמריקאי מצפה לו'. מה אתם מבינים מזה?".
כספית: 'אם זה היה תלוי בי, זה לא בטוח'. בנושא הביטחוני הוא העלה את הסיוע כולל מימון כיפת ברזל והתוספות שרצינו כל שנה. הוא לא לקח צ'אנס בנושא הביטחון.
"לא מעט מהכסף בא מהקונגרס. כן הוא נתן לנו סיוע, אבל מצד שני גינה אותנו באו"ם, פעל שנקבל גינוי במועצת הביטחון, גרם לדה-לגיטימציה בעולם וחתם על הסכם גרעין עם איראן שבעיניי מהווה סכנה אסטרטגית. במהלך צוק איתן כשאזלה תחמושת חיונית לצה"ל הוא לא סיפק את התחמושת".
מגל: הבנת?
"אני אומר חד משמעית, הוא לא שונא ישראל, אבל הוא התייחס לישראל בצורה אחרת מזו שהתרגלנו במשך שנים רבות".
מגל: והתמונה עם סוליות הנעליים מול המצלמה?
"זה היה עם ארדואן".
מגל: לא עם נתניהו; כספית: הייתה גם תמונה עם נתניהו אבל מגל בטוח שאנחנו המעצמה וארה"ב היא מדינת החסות. נתניהו השפיל את אובמה וחתר תחתיו, לא שיתף איתו פעולה; מגל: מה נקבל?
"הולכים לקבל נשיא שקודם כל יהיה עסוק בדברים יותר חשובים מהמזרח התיכון".
מגל: פרויקט השלום יימשך?
"אני לא יודע כמה הוא ישקיע בזה, נשיא לא משקיע בהישגים הקודמים של הנשיא הקודם במיוחד אם יש 'דם רע' ביניהם, אבל הוא בירך על זה. כמה הוא ישפיע? אני בספק, במיוחד בנושא הסודאני שמאוד זקוק להשקעה האמריקאית. במישור הבינלאומי הוא יעסוק ביחסי ארה"ב וסין, ארה"ב ורוסיה, אמנת האקלים, ברית נאט"ו לפני המזרח התיכון אבל בנושא המדיני - שתי מדינות לשני עמים, גבולות 67'. ואיראן".
מגל: יושיט יד?
"בתנאים, הם צריכים לחזור לרף העשרת האורניום כפי שנקבע על ידי הסכם הגרעין ויכול להיות שיחפש להמתיק את ההסכם. להוסיף כמה שנים לסעיפי ההשקעה או לחזק קצת את היכולת של המשקיפים לבדוק דברים רגישים. אבל הוא ירצה לחדש את ההסכם. נצטרך להתמודד עם זה גם".