בשנים האחרונות פועלים הארגונים היהודיים והלא יהודיים להנצחת השואה בעולם ביתר שאת נגד הפצתם של תכנים אנטישמיים ונגד הכחשת השואה. בהתאם לפרסומים חדשות לבקרים באמצעי התקשורת, גם הם מזהים עלייה חדה בתופעות של אנטישמיות ברחבי העולם.

“אנו נמצאים בצומת מרכזי בנושא עתיד מורשת השואה”, טוען הרב מנחם מרגולין, יו”ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) הפעילים למען הנצחת השואה ולחימה באנטישמיות. “אנחנו מתחילים לראות כיצד מתערער האיזון בין הרצון של מנהיגים בעולם להשאיר קהילה יהודית באירופה לבין רמת האנטישמיות ברחוב, בין שמצד נוצרים ובין שמצד מוסלמים. אם לא יחול שינוי משמעותי ביחס לקהילות היהודיות ומנהיגים לא יקבלו החלטות נחושות, אז בעוד עשור יהיו מדינות שלא יהיו בהן יהודים, וגם לא תהיה הנחלה של מורשת השואה”.

בין היתר, לתקופת הקורונה היה חלק בעלייתה של האנטישמיות. “הקורונה הזניקה את כמות גילויי האנטישמיות בעולם פי עשרה בגלל שלאנשים יש יותר זמן לשבת מול הרשתות החברתיות והם נחשפים ליותר גילויי שנאה כלפי היהודים”, מספר הרב מרגולין, שמקום מושבו בבריסל. “אנחנו בכוננות שיא להילחם בכך. לא רק שהאנטישמיות לא ירדה, אלא היא גם עולה משנה לשנה. באירופה אנחנו רואים לא מעט ניסיונות לעצור את חופש הביטוי של הקהילה היהודית”.

השחתת קברים בארה''ב (צילום: AFP.GettyImages)השחתת קברים בארה''ב (צילום: AFP.GettyImages)

מה צריך לעשות?
“דרושה תמיכה ציבורית והתגייסות נחרצת של ממשלת ישראל. ישראל מדינה ריבונית ויש לה השפעה מכרעת באירופה, והדבר הכרחי למען חיזוק הקהילות היהודיות באירופה”.

איך לדעתך צריך להיראות זיכרון השואה?
“הרבה פעמים כשמדברים על זיכרון השואה מדברים על לזכור את הקורבנות ולהזדהות עם הדברים האיומים שחווה העם היהודי, שזה אספקט מאוד משמעותי, ועם זאת אנחנו חושבים שעתה יש לפעול בעיקר בהקשר של מאבק באנטישמיות”.

איגוד הארגונים היהודיים באירופה עומד מאחורי קמפיין שרץ בשנים האחרונות בשם Not On My Watch: “זה קמפיין שמופנה אך ורק למקבלי ההחלטות באירופה, חברי פרלמנט ושרים, ובמסגרתו אנחנו מבקשים מהם להתחייב שלא יאפשרו גילויי אנטישמיות במשמרת שלהם ושיפעלו למען הנצחת השואה בבתי ספר ממלכתיים בכל מדינה”, מסביר הרב מרגולין. “אנחנו לוקחים אותם גם לסיורים באושוויץ כדי ללמוד על התופעה והיקפיה. בנוסף, אנו נלחמים בסחר בפריטי יד שנייה מהשואה. העובדה שיש סחר מעידה על הזלזול במורשת השואה”.

אבי מזרחי (צילום: פרטי)אבי מזרחי (צילום: פרטי)

בימים אלה יוצא האיגוד בקמפיין חדש בשם Go Flag Yourself. “אנחנו נלחמים באנטישמיות ההולכת וגוברת ברשתות החברתיות ומבקשים מהגולשים לדווח על פוסטים אנטישמיים בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק וביוטיוב, ואנחנו פועלים להסיר אותם מהרשתות”, מספר הרב מרגולין.

אבי מזרחי, תושב מיאמי, הינו מייסד הארגון The Foundation for Holocaust Education Projects הפועל למען הנחלת מורשת השואה באמריקה ומסייע לניצולים. “בשנים האחרונות באמריקה ובאירופה האנטישמיות לא באה מצד הנוצרים, אלא יותר מצד המוסלמים הרדיקליים”, הוא אומר. “הארגונים המוסלמיים השתלטו על השיח הציבורי בארצות הברית והפכו את נושא השואה ללא רלוונטי לצערי והגבירו את כמות השנאה לעם היהודי”.

בשנותיו הראשונות בארצות הברית היה מזרחי ממקימי וממנהלי המרכז להנצחת השואה במיאמי ביץ’. “ראיתי את ההשפעה העצומה שיש לניצולי שואה במפגשים עם ילדים ובני נוער, ולכן החלטתי להקים עמותה שתעביר את מסרם האישי של ניצולי השואה לנוער של ימינו ותספק לו פרספקטיבה נוספת לחיים”, הוא אומר. “אנחנו גם דואגים לפעול למען ניצולי שואה, לסייע להם, לדאוג לצורכיהם ולהפיץ את סיפורם בריש גלי”.

מה היחס של הציבור הלא יהודי לנושא השואה?
“בכל פעם שבאנו לעיירה או בית ספר לא יהודיים, הרצון של המחנכים, ההורים והתלמידים הלא יהודים לשמוע את סיפור השואה היה מעל ומעבר לכל ציפייה. העוצמה הייתה מהממת. הפקנו גם הצגה מקורית בנושא השואה בהשתתפות בני נוער לא יהודים בבתי ספר כדי לגרום להם להזדהות עם המורשת הזו”.

“מפגש מקרי שלי בדאלאס עם ניצול שואה יהודי־פולני בשם מייק ג’ייקובס שינה לי את התפיסה”, מספרת שותפתו של מזרחי לניהול הארגון, קתרין גורסץ’. “הוא דרבן אותי לנסוע לראשונה לפולין, ולאחר המסע הזה רותקתי מהסיפורים וגם הזדעזעתי. כל אדם באשר הוא, יהודי ולא יהודי, מוכרח להכיר את סיפור השואה ולהעביר זאת לדור הבא, ולכן החיבור שלי עם אבי כל כך טבעי. כיוון שאני לא יהודייה, אני מסבירה היטב לאנשים שאינם יהודים גם כן את החשיבות בקיומו של העם היהודי, בהתנגדות לאנטישמיות ובעיקר במורשת השואה שצריך להמשיך להנחיל. אנחנו מתקבלים באהבה עם המסרים שלנו. זה שינה את התפיסה שלי לתמיד”.

הרב מנחם מרגולין (צילום: יוסי זליגר)הרב מנחם מרגולין (צילום: יוסי זליגר)

בין עבר להווה
בגרמניה פועל מאז 2007 March Of Life, ארגון גרמני שהוקם על ידי צאצאי הנאצים במטרה להנציח את מורשת השואה ולפעול נגד תופעות אנטישמיות כלפי העם היהודי וכלפי מדינת ישראל. “בגרמניה רואים גילויים אנטישמיים לעתים תכופות”, אומר יו”ר הארגון היינץ רויש. רויש, שמקום מושבו הוא בעיר טיבינגן שבגרמניה, רואה בפועלו היומיומי ניסיון לתיקון חטאי העבר של משפחתו. “סבא שלי גר בווינה והיה נוצרי, ולמרות שלא תמך בהיטלר, הבנתי, כשקראתי את יומניו, שהוא היה מאלה ששמרו על שתיקה והעדיפו שלא לעזור ליהודים אלא להתנתק מהם”, הוא מספר. “בשבילי זה משמעותי כי השואה נגרמה גם בגלל אלו ששתקו ולא עשו כלום בנידון.

אני לא מאשים את סבא שלי כי אי אפשר לשפוט אדם בשעת צרה, אבל למדתי מזה, וזה דרבן אותי לפעול לטובת העם היהודי וישראל. אצלנו בארגון גם פעילים נכדים של קצינים נאצים שהקימו מחנות השמדה ליהודים. הם הזדעזעו מהמעשים של הסבים שלהם ופועלים להעברת המורשת של השואה מהצד האישי והבלתי שגרתי שלהם כתיקון משפחתי־אישי”.

מהי המטרה העיקרית של הארגון?
“לשמר את מורשת השואה. זה האתגר העיקרי. לצערי אנחנו רואים שדור ניצולי השואה הולך ונעלם, ויש פחות ופחות עדים, ולכן נמצא בידינו הכוח להציף את הנושא ולהנחיל את המורשת היהודית. חשוב לנו לדבר עם אנשים מכל מקום בעולם כדי להסביר את נושא השואה, מתוך מטרה לדאוג שהשואה לא תחזור שוב בעתיד. לארגון יש שלוחות ביותר מ־400 ערים בעולם. בעקבות כל אירוע אנטישמי שקורה בעולם – אנחנו יוצאים להפגין”.

“היחס לשואה שונה ממדינה למדינה”, מסביר ז’אק פרדג’, יו”ר מוזיאון השואה בצרפת, הראשון שהוקם בעולם - למען תיעוד מורשת השואה והנחלתה. “צרפת היא אחת המדינות שבהן לימוד נושא השואה הוא בגדר חובה. למרות שאנחנו מדברים הרבה על השואה בכלי התקשורת, בסופו של דבר, הנושא החשוב ביותר הוא הבנת מורשת השואה, ולא קל אם אינך מנגיש את נושא השואה בשפה עכשווית, כדי שהתלמידים הצעירים יבינו. לכן אנחנו מארגנים טיולים לפולין ושולחים גם מדריכים מטעמנו לבתי ספר ברחבי צרפת כדי להנחיל את המורשת וזיכרון השואה. אתה רואה את ההבדל בין מדינות שלימוד מורשת השואה בהן מהווה חובה ובין מדינות, כמו פולין למשל, שזה לא חובה אצלן”.

מה האתגר הגדול ביותר שניצב כיום בפני הנצחת מורשת השואה?
“הבעיה העיקרית בעולם טמונה במכחישי השואה. בצרפת אנחנו מתנגדים למכחישים כאלה, וחלקם אף נכנסים לכלא על כך, אבל לא בכל העולם אפשר להתנגד להם. הבעיה הזו נובעת מכך שיש אנשים שלא מקשרים בין העבר של העם היהודי להווה. כאן נכנס התפקיד שלנו: לקחת אותם לגשר שבין העבר להווה”.

היינץ רויש (צילום: March of Life)היינץ רויש (צילום: March of Life)

איך אתם מתמודדים עם האנטישמיות הגוברת בצרפת?
“אחרי פיגועי הירי בטולוז ובמונטובאן בשנת 2012 (שלושה פיגועי ירי שבוצעו נגד חיילים צרפתים ואזרחים יהודים, ובהם נהרגו שבעה בני אדם, מתוכם שלושה ילדים – ד”פ), צרפת החליטה לקחת את הנושא הזה ביתר כובד ראש. אנחנו באופן אישי התחלנו לשלוח קבוצות מחנכים לבתי ספר בערים ובעיירות בשביל ללמד את התלמידים על יהדות. 99% ממקרי האנטישמיות בצרפת אינם נובעים ממניעים אידיאולוגיים, אלא בעיקר מדעות קדומות נגד יהודים בחברה הצרפתית. אנשים לא מבינים שדעה קדומה היא אנטישמיות, וגם שומעים סביבם דברים אנטי־ציוניים ואנטי־יהודיים ומאמינים להם. זה בעיניי הדבר החשוב ביותר שעלינו להיאבק בו כיום: דעה קדומה”.

התקווה שנגוזה
החוק הפולני, המגביל תביעות רכוש של ניצולי שואה והוביל למשבר דיפלומטי בין ישראל ופולין, משקף, לדברי הרב מרגולין, את האווירה השוררת כיום באירופה, ושעמה הארגונים השונים צריכים להתמודד. “העניין הזה מראה שהשואה הופכת להיות זיכרון רחוק”, הוא אומר. “אין הרבה אנשים עכשיו שיריבו ויתווכחו, כי ניצולי השואה הולכים ונעלמים. זו הסיבה שאנחנו חייבים לריב על זה”.

מנגד, ההחלטה נגד הכחשת השואה שעברה באו"ם בשבוע שעבר, ביוזמת ישראל וגרמניה, מעניקה לרב מרגולין תקווה. "ההחלטה החשובה הזאת מצטרפת להחלטה של האיחוד האירופי לגבש אסטרטגיה כוללת למאבק באנטישמיות", הוא אומר. "אלא שעם כל החשיבות הרבה שאנחנו מייחסים להצהרות, מה שחשוב בסוף הוא היישום. לפיכך איגוד הארגונים היהודיים באירופה ממשיך ופועל ברחבי היבשת על מנת להטמיע את לימודי השואה ולקחיה במוסדות החינוך והאקדמיה כתוכן מחייב ולא רק כשיעור וולונטרי".

זאק פרדג' (צילום: Rudy Waks)זאק פרדג' (צילום: Rudy Waks)

האם אפשר לצפות שגם הדורות הבאים ידאגו להנחלת מורשת השואה?
רויש: “זה נושא בעייתי ומורכב. אנשים לא יהודים ברחבי העולם שואלים: ‘מה הרלוונטיות של השואה לגבינו? זה קרה לפני כל כך הרבה שנים, אז מה זה שייך להיום?’. זה משהו שאנחנו רואים בהרבה בתי ספר בגרמניה. התלמידים לא אוהבים את הנושא הזה ולא רוצים לגעת בו. דבר נוסף שאנחנו רואים בהרבה מדינות, בייחוד במזרח אירופה ובהונגריה, הוא הזלזול בשואה והמעטה בערכה. זה מעציב ובעייתי כי זה פוגע בייחודיות של השואה. אם לא נפעל חזק בנושא ההסברתי, לא תהיה המשכיות לצערי”.

הרב מרגולין: “אנחנו עושים כל שביכולתנו בשביל שזה יקרה, אבל אנחנו בתקופה קריטית שבה האנטישמיות גועשת, ודעת הקהל העולמית לא בעדנו. אם ראשי המדינות לא יפעלו מהר לטובת הנושא ולא יחייבו את לימודו – זיכרון השואה בעולם עלול להישכח ולדעוך עם השנים”.
“התקווה שרווחה בעולם היהודי והלא יהודי שבתום השואה תחלוף לה כליל שנאת היהודים מהעולם, נגוזה זמן קצר לאחר סוף המלחמה”, מסכם פרופ’ גדעון גרייף, חוקר שואה ומרצה בכיר בפקולטה ליהדות, הקריה האקדמית אונו, המשתף פעולה עם הארגונים הבינלאומיים המצוינים בכתבה.

“שנאת היהודים לא נעלמה, היא אינה מראה סימנים שהיא עומדת להיעלם, וכנראה תישאר בעולמנו בצורה זו או אחרת לעד. שונאי היהודים בעולם לא חוסכים מאמצים להכחיש את זכר השואה, לסלף את זכר השואה, להשכיח את זכר השואה, לגמד את ממדיה, להקטין את מספר קורבנותיה ולנסות לבטל את ייחודה. מציאות עגומה זו מחזקת את חשיבות פעילותם של מוסדות ישראליים ובינלאומיים העוסקים בהנצחת השואה, בחקר השואה, בהוראתה ובהנחלתה”.