במחנה הפליטים פשמישל, שעל גבול אוקראינה-פולין, ממשיך לסייע הצוות מהמרכז הרפואי הדסה לפליטים הרבים הזקוקים לטיפול רפואי. במרפאה שהוקמה על ידי הצוות הישראלי ובשיתוף ארגון נתן, פועלים מזה חודשים ארוכים אנשי הדסה, אשר באמצעות ארגון הדסה אינטרנשיונל גייסו אליהם צוותי רפואה מתנדבים שהגיעו מארגנטינה, מקסיקו ועוד .
״מדיי יום עוברים כאן מאות פליטים שנאלצו לעזוב את ביתם בפתאומיות ורבים מהם לא זוכים לטיפול רפואי הולם בדרכים הארוכות בהן הם מטלטלים. אנו מושיטים כל סיוע שנדרש, בכל דרך אפשרית״, מסביר חורחה דיאנר, יו״ר ארגון הדסה אינטרנשיונל.
במרפאה שבמחנה מקפיד הצוות לבצע טיפולים ראשוניים וכשמתעורר הצורך בניתוחים או הליכים מורכבים - מפנה את המטופלים התשושים אל בתי החולים בפולין. אך השבוע ארע מקרה יוצא דופן כאשר אלכסנדרה, ילדה אוקראינית בת 10 הגיעה בליווי משפחתה למרפאה כשהיא מדדה על רגלה וסובלת מכאבים קשים.
לצוות הרפואי סיפרו בני המשפחה שמזה חודשיים היא סובלת מצמיחתה של ציפורן חודרנית אל תוך העור, מה שגרם להיווצרות מצב דלקתי משמעותי ועמוק, המלווה בכאבים חזקים שכבר לא מאפשרים לה לדרוך על הרגל, והיא סובלת ובוכה ללא הפסקה מזה שבועות.
״האמא סיפרה לנו שבדקו את אלכסנדרה בכמה מקומות בעת המנוסה של המשפחה, והבינו כמה סבל גורם לה המצב, אך אף אחד לא רצה לקחת אחריות ולנתח את הילדה בתנאים המורכבים של מחנות הפליטים״, מספר
ד״ר עומר אור, כירורג אונקו-אורטופד אשר מייד עם הגעתו למחנה הפליטים, בסבב הראשון להתנדבותו ובמשמרת הראשונה שלו במרפאה, פגש את הילדה בת ה-10 שהסבל ניכר עליה. הוא הבין שהפעם אי אפשר לדחות את הפרוצדורה.
״אספתי ציוד מתאים שיש לנו במרפאה במחנה, הודות לתרומות שהדסה גייסה מכל העולם, הכנתי שדה סטרילי ולא פחות חשוב, הסברתי לילדה ולהוריה מה אני הולך לעשות״, הוא מספר. ״בהרדמה מקומית בוצע ההליך וטופלה הרגל של הילדה, נחבשה על מנת לשמור על סטריליות ואף ניתנה לה אנטיביוטיקה כדי למנוע היווצרות של זיהום שלאחר הניתוח. זו הייתה עבודת צוות, כולנו נרתמהו להליך לא שכרתי בכלל בתנאים שכאלה, וכשהצוות במרפאה הדריך אותה ואת הוריה באשר לטיפול ההמשכי הנדרש מהם - גם כשיהיו בדרכים, ניכר שהוקל להורים.
אבל הרגע הכי מדהים מבחינתי״.
"אלו העיניים של הילדה שנמלאו דמעות ברגע שסיימתי את הניתוח , והיא ואימה ולא הפסיקו להודות על הטיפול שהפסיק - סוף סוף לאחר חודשים, את הכאב הקשה ברגל", סיפר.
לפני שנפרדה המשפחה מהצוות של מרפאת הדסה, אמרה אמה של אלכסנדרה לד״ר אור: ״אנחנו נזכור אותך לתמיד, עד סוף החיים. הושטת יד בשעה שהכי נזקקנו לה, ברגע הקשה בו הבת שלנו לא יכלה להתמודד עם הכאב הנורא ולא ראינו אור בקצה הדרך תודה רבה לך ד״ר עומר, אתה תמשיך ללוות אותנו גם בדרך שצפויה לנו הלאה, בטוב הלב שלך מלא ההשראה״.